חד וחלק כתב:לא יאומן כי יסופר. שורו הביטו וראו, כל מילה נוספת מיותרת..
הור ההר כתב:חד וחלק כתב:לא יאומן כי יסופר. שורו הביטו וראו, כל מילה נוספת מיותרת..
כנראה שהכותב דנן לא זכה ולשאלת בני מערבא היה עונה מוצא ...
ואם כי ודאי שהשקפות דורנו שונות מאד מהשקפות הדורות הקודמים בהמוני פרטים כדברי הבאשי, נראה כי ענין זה גם בדורו עורר גיחוך.
תם מה הוא אומר: מה זאת?
איש אשכולות כתב:שמעתי פעם הסבר לכך שהצביעו על האשה,
היא שיחתי כתב:איך אני יכול להשיג את ההגדה הזו
(כדי שישאלו המבוגרים...)
חכם באשי כתב:היו דברים מעולם, פחות או יותר.
השווה, לדוגמא, את טעמו של 'שבת של מי' לסמיכות הפרקים 'במה בהמה' ו'במה אשה'.
חכם באשי כתב:(הבעייה שלנו היא, שאנו מנסים 'להלביש' לבני דורות קודמים את השקפת העולם שלנו. איני רוצה להכנס לענין, אבל הוא נוגע לכמה אשכולות שנפתחו לאחרונה, שנכתבו שם שטויות בכמויות - משהו בסגנון 'אוצר השטויות'. וחבל.)
תולעת ספרים07 כתב:בזמנו שמעתי לפרש שהיה כתוב בהגדה מצביע על החסה בכתב רש"י חסה שהוא כמו אשה ומכאן נובע טעותו של הבחור הזעצער.
מתעמק כתב:לא מהר כל כך. נוסח בצקת היא נוסח אשכנז מובהק, וכבר נמצא בראשונים.
ראה עוד מאמרו של הרב ישראל מרדכי פלס בישורון טו עמוד תתעז שציין למי שכלל זה בין המאפיינים להגדות בנוסח אשכנז.
איש_ספר כתב:איש אשכולות כתב:שמעתי פעם הסבר לכך שהצביעו על האשה,
תיכף כבר יהיה טעם ע"פ סוד. אין כזה מנהג ולא כלום. ס"ה הומור ותל"מ.
חכם באשי כתב:היו דברים מעולם, פחות או יותר.
השווה, לדוגמא, את טעמו של 'שבת של מי' לסמיכות הפרקים 'במה בהמה' ו'במה אשה'.
(הבעייה שלנו היא, שאנו מנסים 'להלביש' לבני דורות קודמים את השקפת העולם שלנו. איני רוצה להכנס לענין, אבל הוא נוגע לכמה אשכולות שנפתחו לאחרונה, שנכתבו שם שטויות בכמויות - משהו בסגנון 'אוצר השטויות'. וחבל.)
חכם באשי כתב:גוראריה,
מה בדיוק 'נטפלת' לספר צרור המור?!
עיינתי בו הרבה, הרבה מאוד, ולא זכור לי שהוא כתב הרבה נגד אותו 'מרור'.
המאמר שהבאת, מיוחס לאריסטו או לסורקטס, ומובא בהרבה מספרי קדמונינו, ובעיקר מספרד. הראשון מהם (כזכור לי) שהביאו, הוא ר' יוסף אבן זבארה ב'ספר שעשועים' שלו (מצוי באוצר), ושם מצויים פתגמים ומכתמים נוספים בגנות הנשים.
ובכלל, נראה לי שחכמי ספרד עסקו יותר בשאלה אם ה'אשה' היא דבר טוב או לא. ובמיוחד משורריהם.
בחוג המשוררים המכונה במחקר 'חוג סרגוסה' התנהל פולמוס מעניין, אחד כתב את 'שונא הנשים' והשני כתב נגדו את 'עזרת הנשים' וכן הלאה.
בקרב חכמי אשכנז, לא זכור לי עיסוק שכזה. כנראה, חכמי ספרד הושפעו מהפילוסופים היוונים.
גוראריה כתב:חכם באשי כתב:גוראריה,
מה בדיוק 'נטפלת' לספר צרור המור?!
עיינתי בו הרבה, הרבה מאוד, ולא זכור לי שהוא כתב הרבה נגד אותו 'מרור'.
המאמר שהבאת, מיוחס לאריסטו או לסורקטס, ומובא בהרבה מספרי קדמונינו, ובעיקר מספרד. הראשון מהם (כזכור לי) שהביאו, הוא ר' יוסף אבן זבארה ב'ספר שעשועים' שלו (מצוי באוצר), ושם מצויים פתגמים ומכתמים נוספים בגנות הנשים.
ובכלל, נראה לי שחכמי ספרד עסקו יותר בשאלה אם ה'אשה' היא דבר טוב או לא. ובמיוחד משורריהם.
בחוג המשוררים המכונה במחקר 'חוג סרגוסה' התנהל פולמוס מעניין, אחד כתב את 'שונא הנשים' והשני כתב נגדו את 'עזרת הנשים' וכן הלאה.
בקרב חכמי אשכנז, לא זכור לי עיסוק שכזה. כנראה, חכמי ספרד הושפעו מהפילוסופים היוונים.
לעבור כעת ולדלות את הציטוטים? אולי גם להוציא לאור אלפא ביתא בתראה דר' אברהם סבע בעניין מרירותא דנקובתא?....
יש שם הרבה, עד כדי שכאמור התבטא כך עליו א' מגדו"י בדור הקודם.
די אם תעיין בפירושו לפטירת שרה אחרי העקידה.
היא שיחתי כתב:גוראריה כתב:חכם באשי כתב:גוראריה,
מה בדיוק 'נטפלת' לספר צרור המור?!
עיינתי בו הרבה, הרבה מאוד, ולא זכור לי שהוא כתב הרבה נגד אותו 'מרור'.
המאמר שהבאת, מיוחס לאריסטו או לסורקטס, ומובא בהרבה מספרי קדמונינו, ובעיקר מספרד. הראשון מהם (כזכור לי) שהביאו, הוא ר' יוסף אבן זבארה ב'ספר שעשועים' שלו (מצוי באוצר), ושם מצויים פתגמים ומכתמים נוספים בגנות הנשים.
ובכלל, נראה לי שחכמי ספרד עסקו יותר בשאלה אם ה'אשה' היא דבר טוב או לא. ובמיוחד משורריהם.
בחוג המשוררים המכונה במחקר 'חוג סרגוסה' התנהל פולמוס מעניין, אחד כתב את 'שונא הנשים' והשני כתב נגדו את 'עזרת הנשים' וכן הלאה.
בקרב חכמי אשכנז, לא זכור לי עיסוק שכזה. כנראה, חכמי ספרד הושפעו מהפילוסופים היוונים.
לעבור כעת ולדלות את הציטוטים? אולי גם להוציא לאור אלפא ביתא בתראה דר' אברהם סבע בעניין מרירותא דנקובתא?....
יש שם הרבה, עד כדי שכאמור התבטא כך עליו א' מגדו"י בדור הקודם.
די אם תעיין בפירושו לפטירת שרה אחרי העקידה.
זה לא כל כך חריף על הנשים
צרור המור בראשית פרק ה
ולכן תמצא כי שרה אע"פ שהיתה גברת הנשים. תולדתה היא חלושה ורכת הלבב ובצאתה מרחם אמה נאכל חצי בשרה. ודעתם של נשים קלה ובכאן לא אמרינן חוץ כמו שאמרה ברוריה אשת ר"מ חוץ מברוריה כמוזכר בע"ז.
שבטיישראל כתב:ואם כבר ..
הנה קטע מהגש"פ כתב יד עתיק מצוייר מספריית מינכן
כנמראה שהצייר שלנו לא הסתפק ב"מנהג בעולם שהאיש מורה על האשה" ורצה לקיים את המצוה ברוב ההידור, ולקיים מה שנא' וסמך ידו על ראש ה....
היא שיחתי כתב:בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י
וללועסו בל"ב שינים רומזים לל"ב נתיבות החכמה [לקו"ת פ' עקב]
היא שיחתי כתב:היא שיחתי כתב:בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י
וללועסו בל"ב שינים רומזים לל"ב נתיבות החכמה [לקו"ת פ' עקב]
דרך אגב זוכרני שראיתי פעם פולמוס שלם אם יש ל"ב שינים והאם לגויים ל"ג שיניים או משהו כעי"ז האם מישהו יאיר עיני?
היא שיחתי כתב:היא שיחתי כתב:בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י
וללועסו בל"ב שינים רומזים לל"ב נתיבות החכמה [לקו"ת פ' עקב]
דרך אגב זוכרני שראיתי פעם פולמוס שלם אם יש ל"ב שינים והאם לגויים ל"ג שיניים או משהו כעי"ז האם מישהו יאיר עיני?
חד וחלק כתב:היא שיחתי כתב:היא שיחתי כתב:בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י
וללועסו בל"ב שינים רומזים לל"ב נתיבות החכמה [לקו"ת פ' עקב]
דרך אגב זוכרני שראיתי פעם פולמוס שלם אם יש ל"ב שינים והאם לגויים ל"ג שיניים או משהו כעי"ז האם מישהו יאיר עיני?
פולמוס זה מה טיבו, אם אפשר לראות, לספור ולהווכח שלגויים יש אותו מספר שיניים כמו ליהודים?
אך יש חת"ס מעניין שאיני זוכר מקומו, והוא כותב שטבע הגוף של היהודי שונה מזה של הגוי.
חד וחלק כתב:אך יש חת"ס מעניין שאיני זוכר מקומו, והוא כותב שטבע הגוף של היהודי שונה מזה של הגוי.
אורי אגסי כתב:חד וחלק כתב:אך יש חת"ס מעניין שאיני זוכר מקומו, והוא כותב שטבע הגוף של היהודי שונה מזה של הגוי.
וגמ' כזו אינך מכיר?
בברכות (איני זוכר בדיוק) הגמ' אומרת שהגוף של גויים שונה כיון שרגילים לאכול שקצים ורמשים ולכן הגוף חם יותר.
כך בערך אני זוכר.
אורי אגסי כתב:חד וחלק כתב:אך יש חת"ס מעניין שאיני זוכר מקומו, והוא כותב שטבע הגוף של היהודי שונה מזה של הגוי.
וגמ' כזו אינך מכיר?
בברכות (איני זוכר בדיוק) הגמ' אומרת שהגוף של גויים שונה כיון שרגילים לאכול שקצים ורמשים ולכן הגוף חם יותר.
כך בערך אני זוכר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים