כרפס דווקא חי [ומהו כרפס]

[בקרו טלה]

מעשה נפלא - קשר בין פטירתו של בעל השומרי אמונים לשינויו של הריי"ץ במנהגו בכרפס

[כדכד]

ג. לענין החלוקה - סימן ר"ג עוסק באילו פרות האדמה מברכים בפה"א ואלו נחשבים לפה"ע או שאינם נחשבים וסי' ר"ה עוסק באופן האכילה של הירקות עליו מברכים בפה"א.

הסעיף הראשון בסי' ר"ג הוא: "על פירות הארץ מברך בורא פרי האדמה". הסעיף הראשון בסי' ר"ה הוא: "על הירקות מברך בורא פרי האדמה". ברור שמדובר על שני דברים שונים, שההבדל ביניהם פשוט לכל ילד קטן שלא נחשף לבלבולי השפה המודרנית, ואינני יודע מי מכריחך לחפש חילוקים אחרים מתחת ל(פרי ה)אדמה.

מה עושה סי' ר"ד בין ר"ג לר"ה?
נראה לי שהראשונים ר"ב- ר"ד עוסקים על איזה מין מברך מה. ס"א בר":ג הוא פתיחה לסימן וכן ר"ה ס"א הוא פתיחה לסימן. הסעיף משיך עוד אחר כך ואינו מסתיים בזה.
גם לי ברור שיש חילוק בין פרות הארץ לירקות. מה שכתבתי הוא שלא הוכחתם באיזה גדר נכלל מלפפון.

[בן ראובן]

גם לי ברור שיש חילוק בין פרות הארץ לירקות. מה שכתבתי הוא שלא הוכחתם באיזה גדר נכלל מלפפון.

אוקיי, בהנחה שיש חילוק, תן לי סיבה אחת שמלפפון לא יהיה בגדר פרי.

[חשבונות רבים]

לי יש סברא לומר שלא לאכול ירק מבושל, משום שיש דעות שמבושל אינו חייב עליו נטילת ידיים כלל, מצד דבר שטיבולו במשקה.

יש מי שפוטר כשאוכל ביד?

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות נטילת ידים סימן קנח סעיף ה ס"ק כ"ה

פירות המבושלים במים יש דעות בין האחרונים אם צריכים נט"י וע"כ נכון להחמיר לאוכלן ע"י כף אם יש משקה טופח עליהן ובכבושים [כגון אוגערקעס וכה"ג] בודאי נכון להחמיר ליטול ידים אם לא שנתנגבו ממים שעליהן.

הכף החיים מאירך עוד בענין, גם בנושא שהמים מבושלים....

טעות גמור. המשנ"ב מיירי שם כשאינם נטבלים אלא במים שנתבשלו בהם (ואותם המים לא חשיבי משקה דמברכים עליהם בפה"ע כמ"ש בח"א) אבל כשמטבל במים אחרים לכו"ע צריך נטילה.

[הגיונות]

ראיתי כעת בספר ויגד משה שהרה"ק רבי חיים מצאנז זצ"ל היה לוקח צנון לכרפס. וכן הובא בספר תפארת איש שאוכלים את הצנון בשביל הכרפס.

ומעניין שלאידך בחסידות חב"ד נוהגים שאין לאכול צנון בכל חג הפסח (בעקבות דבריו של הצ"צ שאסר זאת ללא טעם).

[יאיר1]

טעות גמור. המשנ"ב מיירי שם כשאינם נטבלים אלא במים שנתבשלו בהם (ואותם המים לא חשיבי משקה דמברכים עליהם בפה"ע כמ"ש בח"א) אבל כשמטבל במים אחרים לכו"ע צריך נטילה.

אני מקבל עלי את הכרעתך, אבל אולי תבאר מנין לך כך?
זה נכון גם לגבי המים שמבושלים אינם מכשירים, וזה לא רק מפני שאין ברכתם שהכל, אלא גם בקפה יש דעות בזה.
ועיין כף החיים קנח ס"ק כג. וס"ק לט.


לגבי מנהגי הכרפס, גם אצלנו נוהגים כך, גם תפו"א וגם צנון. אך יש דעות שבצנון יוצא ידי חובת מרור ובזה גם יש בעיה. ישנם מנהגים רבים, ועדיין נראה לי שאם חוששים מירקות עלים סלרי ופטרוזליה שאינם נאכלים חיים כמבושלים, אז הברירה הטובה ביותר היא מלפפון

[אוצר החכמה]

למה שפרי מבושל לא יהיה בו דין דבר שטיבולו במשקה כשמטבילים אותו במשקה?

[יאיר1]

למה שפרי מבושל לא יהיה בו דין דבר שטיבולו במשקה כשמטבילים אותו במשקה?

שאלה טובה! אני יכול לומר סברות, אבל זה מה שכתוב מפורש במשנה ברורה, וכן בכף החיים.
נראה לי שהסברא בזה היא, שכיון שכרגיל דברים מבושלים נאכלים בכף, ומשום כך אף אם אוכל לדו' אורז ביד אינו נוטל, אפשר שאף דבר מבושל שרגילין לאכול ביד, כיון שכרגיל מאכל מבושל נאכל בכף אף המיעוט הנאכל ביד פטור מנטילת ידיים. שלא גזרו אלא על דרך הרוב. [זה גם תלוי אולי בטעם הנטילה, שלדברי תוס' שמא יאכל מאכל טמא, אין סברא בזה, ואכן לדבריהם אין עתה דין נט"י בדבר שטיבולו במשקה]

[חשבונות רבים]

למה שפרי מבושל לא יהיה בו דין דבר שטיבולו במשקה כשמטבילים אותו במשקה?

שאלה טובה! אני יכול לומר סברות, אבל זה מה שכתוב מפורש במשנה ברורה, וכן בכף החיים.
נראה לי שהסברא בזה היא, שכיון שכרגיל דברים מבושלים נאכלים בכף, ומשום כך אף אם אוכל לדו' אורז ביד אינו נוטל, אפשר שאף דבר מבושל שרגילין לאכול ביד, כיון שכרגיל מאכל מבושל נאכל בכף אף המיעוט הנאכל ביד פטור מנטילת ידיים. שלא גזרו אלא על דרך הרוב. [זה גם תלוי אולי בטעם הנטילה, שלדברי תוס' שמא יאכל מאכל טמא, אין סברא בזה, ואכן לדבריהם אין עתה דין נט"י בדבר שטיבולו במשקה]

אם יטריח מר את עצמו לפתוח את מקורותיהם של המשנ"ב וכף החיים יראה מפורש כמו שכתבתי. הטעם לקולא הוא משום שהמשקה מבושל ולא משום שהפירות מבושלים.
לדוגמא הא לך קישור לספר עולת תמיד סימן קנ"ח ס"ק ה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6829&pageid=S0043

[יאיר1]

למה שפרי מבושל לא יהיה בו דין דבר שטיבולו במשקה כשמטבילים אותו במשקה?

שאלה טובה! אני יכול לומר סברות, אבל זה מה שכתוב מפורש במשנה ברורה, וכן בכף החיים.
נראה לי שהסברא בזה היא, שכיון שכרגיל דברים מבושלים נאכלים בכף, ומשום כך אף אם אוכל לדו' אורז ביד אינו נוטל, אפשר שאף דבר מבושל שרגילין לאכול ביד, כיון שכרגיל מאכל מבושל נאכל בכף אף המיעוט הנאכל ביד פטור מנטילת ידיים. שלא גזרו אלא על דרך הרוב. [זה גם תלוי אולי בטעם הנטילה, שלדברי תוס' שמא יאכל מאכל טמא, אין סברא בזה, ואכן לדבריהם אין עתה דין נט"י בדבר שטיבולו במשקה]

אם יטריח מר את עצמו לפתוח את מקורותיהם של המשנ"ב וכף החיים יראה מפורש כמו שכתבתי. הטעם לקולא הוא משום שהמשקה מבושל ולא משום שהפירות מבושלים.
לדוגמא הא לך קישור לספר עולת תמיד סימן קנ"ח ס"ק ה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6829&pageid=S0043

ישר כח!
אכן מדברי העולת תמיד רואים שיש קולא במשקה מבושל, וכמו שאכן הביא הכף החיים ס"ק לט אפילו לגבי קפה ולא מטעם שנעשה רוטב. ואכן צודק מר שמכך משמע שאף הוא איירי בס"ק כ"ג במשקה מבושל.
אך ציין לשיירי כנסת הגדולה, ושם לא הזכיר מילה בענין משקה מבושל ורק כתב 'בדבר המבושל', ואם אין כוונתו למאכל מבושל, מנין אנו נביאים להבין זאת?
בשאר המ"מ לא עיינתי, אבל גם בלשון הכף החיים לא פירש בס"ק כג שאיירי במשקה מבושל ורק בס"ק לט איירי בזה.
גם במשנה ברורה לא פירש משקה מבושל. ויש לדון האם מלפפון חמוץ, גם המשקה חשיב מבושל, או רק המלפפון, שהרי המשקה לא נתבשל, ורק המלפפון חשוב כמבושל על ידי המשקה, אך המשקה אינו חשוב מבושל על ידי עצמו!
אולם לסברת מר שנעשה כרוטב ניחא, שבכל זאת חשיב רוטב אף שאינו מבושל.
ואם כן ק"ק מה יש להחמיר בהם יותר ממבושל אחר.
לדידי ניחא, שכבוש אינו כמבושל ממש, אבל לדידך, לגבי חשיבות המשקה כרוטב אין כל כך חילוק, על אף שאני מבין שתוכל לומר שה"ה לסברתך.