הנה, בכל המצוות אנו מכינים עצמנו לגמרי שתהיה הברכה עוברת לעשייתה, ולכן אוחזים הטלית מעל ראשנו בשעת הברכה, נוטלים ד' המינים בשעת הברכה [ומהפכים], וכל כהאי גוונא.
רק במצוות אכילת מצה, לאחר הברכה צריך להישכב על מיטתו בתנוחה המתאימה ולאחוז המצה כדבעי [היינו אם הוא איטר צריך להעבירה ליד ימין כמו שכתוב במשנ"ב] וכו' וכו'.
שאלתי בפי,
האם מישהו עורר להסב כבר בשעת הברכה, על מנת שתהיה הברכה עוברת לעשייתה.