גירור הכתלים

[גם זה הבל]

שו"ע סי' תמ"ב סעי' ו' וז"ל "נהגו לגרר הכתלים והכסאות שנגע בהם חמץ" וכו'.
התפעלתי לראות דבר זה שהוא לא כמו דעת הרבה אנשים.

[איש_ספר]

וצ"ע איך יפרנסו דין זה הסוברים שאין דין בדיקה אחר פירורים. האם חוששים שיש על הקיר כזית?

[גוראריה]

וצ"ע איך יפרנסו דין זה הסוברים שאין דין בדיקה אחר פירורים. האם חוששים שיש על הקיר כזית?

כמדומה לי שמקורו ברא"ש וטעמו בגלל הילדים שמשחקים בבצק [כפלסטלינה בזמננו] ומדביקים ממשות על הכתלים.
חשש נגיעה במאכל בפסח ודאי ישנו.

[איש_ספר]

תודה רבה

[גוראריה]

תיקון : אכן מקורו ברא"ש, פ"ג פסחים אות ב', והוא מביא זאת כעובדה קיימת: שישראל קדושים וגוררין ומבערין כל חמץ ואפי' כ"ש ואפילו הנדבק בכתלי הבית. ומביא מזקינו הראב"ן שמצא סמך בירושלמי לכך.
הסבר משחקי הילדים לא מופיע שם. ראיתיו פעם ואיני זוכר כעת מקורו.

[גוראריה]

אכן בירושלמי פסחים פ"ב ה"ב אי' דהטח ביתו חמץ צריך לבערו.ועיי"ש היטב.

[ברוך ברגר]

ידוע הר"ת שנאמר בשם הרה"ק בעל ה"קדושת לוי" שבניסן יש גם קשר"ק: ק'ראצען ש'ארפן ר'אבן כ'שרן.

ואולי בקראצען כלול גם את הקירות...

[סגי נהור]

כמובן מדובר על מנהג וחומרא בלבד!

[משך חכמה]

נמצא לפ"ז מקור למנהגן של ישראל לצביעת הבתים לפני פסח.

[הכהן]

נמצא לפ"ז מקור למנהגן של ישראל לצביעת הבתים לפני פסח.

וכן מליבון ההיכל עי' מדות פ"ג מ"ד

[בקרו טלה]

נמצא לפ"ז מקור למנהגן של ישראל לצביעת הבתים לפני פסח.

וכן מליבון ההיכל עי' מדות פ"ג מ"ד

בשארית נתן מובא כי אכן הגאון ר' נתן לוברט הי' נוהג לסייד את ביתו לפני הפסח והי' מציין למשנה זו.

[מרחביה]

המקור ממדות הביאו פה בשנה שעברה גם בשם ר' יצחק לנדא זצ"ל.

[מה שנכון נכון]

שו"ת תורה לשמה סימן תקט

שאלה אנחנו רואין מנהג העולם שיש רבים שדרכם לסוד את ביתם בסיד פעם אחת בשנה או פ"א בשתי שנים אך דרכם לעשות זאת קודם חג הפסח ולא קודם סוכות והנה באמת אמרו מנהג ישראל תורה הוא ולכן רצינו לדעת אם יש בזה איזה טעם מספיק כי איכא חד גברא הכא שחפץ לעשות זה קודם חג סוכות אך רואה כי העולם נוהגין בכך קודם פסח לכן בא לשאל אם יש בזה איזה טעם כדי שגם הוא לא ישנה מנהג העולם ואם לאו יעשה כאשר לבו חפץ. ולזה יודיענו ושכמ"ה.

תשובה הטעם של מנהג העולם הוא פשוט מפני שבפסח האדם דר בחדריו ולכן מסיידין קודם חג הפסח כדי שידורו בחג בסיוד חדש ונקי ויש בזה כבוד יו"ט אך בסוכות דרים בתוך הסוכה ואין בסיוד ההוא כבוד יו"ט שרק יום אחד של שמחת תורה נכנס לבית וא"כ גם זה האיש ודאי עדיף טפי לסייד קודם חג פסח דאיכא בזה כבוד יו"ט וקרא כתיב בכל דרכיך דעהו שהאדם צריך לעשות גם עניינים הגשמיים לש"ש ויתלה הכל בצורך מצוה וזהו דומה לענין תוספת מחול על הקודש וכ"ז אני כותב כפי טעם הפשוט הנגלה והנראה במנהג העולם.

מיהו באמת מצינו במתניתין דמידות פ' ג' משנה ד' דתנן אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח וכו' ומלבנים אותם (בסיד) פעמיים בשנה אחת בפסח ואחת בחג וההיכל פעם אחת בפסח וכו' וכתב תוי"ט כל הבנין גם יחד קוראו ההיכל ע"ש הרי כי בביהמ"ק מסיידין הבנין פעם אחת בפסח ועל זה ודאי יש טעם למה בפסח ואולי מפני שקודם בימות החורף היו גשמים רבים שיורדין ומעבירין את הסיד ומפסח ואילך אין מצויין גשמים בימי הקיץ והגם כי ימצא הרבה בניסן ובאייר ג"כ מ"מ לכבוד יו"ט מקדמים לעשות הסיד קודם פסח. ומי יודע אם יש ג"כ עוד בזה טעם נסתר א"כ המנהג שנוהגין העולם בביתם לסייד קודם פסח הוא כמנהג שהיו נוהגין בבהמ"ק ועל כן האי גברא המדקדק במצות ומיישר אורחותיו לא ישנה ממנהג העולם בזה ואם ירצה לעשות ב"פ בשנה לסוד גם קודם סוכות הוא רשאי בשלו. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו

[חובב_ספרים]

במשנה ברורה שם כ' ר"ל דאין ללעוג על המנהג לומר שהוא מנהג שטות וחומרא יתירא אלא יש לזה סמך מן הירושלמי כו' ומבואר בזה שלא בא השו"ע לחייב לגרור הכתלים אלא שיש מקום למנהג זה למי שנהוג כן אצלו או רוצה להחמיר, ולא שבשו"ע פוסק שצירך לנהוג כן.
גם עצם המנהג אינו כ"כ פשוט למה נתכוונו, שהרי בירושלמי שהביאו כסמך איתא שם הטח ביתו בצק חייב לבער, ומשמע שלא מיירי באיזה חשש שנגע חמץ בכותל אלא ששמו חמץ על הכותל להדיא, וכנראה התשמשו בקמח במקום סיד. אמנם בשו"ע משמע שממילא יש להחמיר גם כשרק נגע בחמץ, אבל צ"ע אם יש מקום להוסיף גם כשלא ידוע שנגע שם חמץ שהרי גם אם נגע שם חמץ אין טעם לחוש מאחר שלא נשאר שם מהחמץ כלום. ואולי גם חומרת השו"ע מיירי בשרואים שם מהשו דבוק ומאחר שנגע בו חמץ יש מקום ספק שזהו, אבל כשלא רואים עליו כלום אינו ברור שיש מקום להחמיר. [ידוע שחז"א היה מחזיק המצות שלו באותו מקום שהחזיק הלחם כל השנה בלי שום נייר. זה לא בשביל העצבים שלנו אבל ע"פ דין אין טעם שלא לנהוג כן, מאחר שהלחם היה יבש וקר ולא שייך שום בליעות ומספיק שלא נשאר שום חמץ להתיר ליתן שם מאכלי פסח. אבל לגבי כותל שאולי נגע בחמץ כשגם באופן זה אינו אוסר, וספק גדול אם יגע בו מאכלי פסח צ"ע מנ"ל להחמיר בזה].

[חובב_ספרים]

מה שכתבתי אינו כ"כ מדוקדק, הגם שהוא נכון. עיקר החשש אשר עבורו יש מקום לגרור הכתלים הוא מחמת בל יראה על חמץ הנמצא בחמץ בכתלים ולא מחשש שזה יאסור מאכלי פסח שיגעו בכתלים. לא הדגשתי זה מספיק ויתכן שתגובתי הקודמת נותן רושם מוטעה.
למעשה בשעת גירור הכתלים בביתי השנה נמצא אטרייה מודבק לכותל.