מרור זה - מצביעים על האשה

[נאשער]

בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י
וללועסו בל"ב שינים רומזים לל"ב נתיבות החכמה [לקו"ת פ' עקב]

דרך אגב זוכרני שראיתי פעם פולמוס שלם אם יש ל"ב שינים והאם לגויים ל"ג שיניים או משהו כעי"ז האם מישהו יאיר עיני?

פולמוס זה מה טיבו, אם אפשר לראות, לספור ולהווכח שלגויים יש אותו מספר שיניים כמו ליהודים?
אך יש חת"ס מעניין שאיני זוכר מקומו, והוא כותב שטבע הגוף של היהודי שונה מזה של הגוי.

א.כבר במחצית השקל על הל' ציצית הביא שיש לב ציצית נגד לב השינים שיש לישראל, עיי"ש אם כותב ישראל, כעת הנני מחוסר ספרים.ב. עי' פתחי תשובה יו"ד סי' קפ"ז על סעי' ח בענין להתרפאות ע"י רופא שם מביא החת"ס.

[סוקר]

אז אולי מישהו יעלה לכאן העתק מקטע זה?

בבקשה

מרור 1.jpg (136.22 KiB) נצפה 8911 פעמים

‏‏עותק של מרור 2.jpg (165.76 KiB) נצפה 8911 פעמים

מרור 2.jpg (136.2 KiB) נצפה 8911 פעמים

מרור -3.jpg (183.21 KiB) נצפה 8911 פעמים

[ואם תאמר]

בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד - טיול בפרדס, דרוש י
וללועסו בל"ב שינים רומזים לל"ב נתיבות החכמה [לקו"ת פ' עקב]

דרך אגב זוכרני שראיתי פעם פולמוס שלם אם יש ל"ב שינים והאם לגויים ל"ג שיניים או משהו כעי"ז האם מישהו יאיר עיני?

לאחרונה יוצא לאור כת"ע, די מעניין, בשם 'הפעמון', ובחוברת הראשונה שלו ('הצלצול הראשון'!...) היה מאמר בענין.
ברם לדעתי המאמר חלש ביותר. הם לא הגיעו למקורות הראשוניים שכתבו והרחיבו בענין, והם חסידי אשכנז, המזכירים את הדבר עשרות פעמים.

גם אני ראיתי חוברת הפעמון, והמאמר הנ"ל אודות הל"ב שיניים, וראיתי שם שלל מקורות בענין זה, חדשים וגם ישנים, וחכם באשי כותב דחסידי אשכנז מזכירים הדבר עשרות פעמים, ודאבוני אנני בקי בספרי חכמי אשכנז, ואחלה נא פני חכם באשי שיואיל בטובו להביא מקורות לה'עשרות פעמים' שדבר זה מובא בחכמי אשכנז

[חכם באשי]

ואם תאמר,
רשומים אצלי עשרות מקורות לענין, כמובן שלא אכתבם כאן (צריך להשאיר משהו לאיזה מאמר/ספר...). אך כדי שלא אראה כבדאי, הרי שנים מתוכם:
ספר החכמה, עמ' כב (נדפס בתחילת פירוש הרוקח לתורה)
פירוש רבינו אפרים, א, עמ' קסז.

מספק אותך?

[ואם תאמר]

חכם באשי
הרבינו אפרים מובא בקובץ הפעמון עיין שם,

[חכם באשי]

נו, ואז מה?
(תאמין לי שלא העתקתי משם...)

[חכם באשי]

ומשום שאחד המקורות הובא כבר ב'הפעמון', אביא במקומו מקור אחר (ואקווה שאינו שם... ; אין לי את ה'פעמון' לפני):
חכמת הנפש, עמ' סא: "רמ"ח עצמות באדם, ול"ב שינים, וכ' צפרנים, הרי ש', לעומת ש' ריסין עשר פרסאות מהלך יום..".
זהו? רגוע?

[ואם תאמר]

חכם באשי
עיין היטיב בהמאמר של הפעמון ותראה שתכלית המאמר היא להביא שלל מקורות שיש חילוק במספר שניים בין ישראל לאומות העולם ועל זה אשמח לראות עוד מקורות . והמקורות שהבאת היא רק שיש לב' שיניים לאדם ולא שיש חי' בין ישראל לעמים

[חכם באשי]

אני נתכוונתי בעיקר, שחסידי אשכנז הזכירו שלאדם יש 32 שיניים, בלא החילוק בין גוי לישראל,
במרבית המקומות הם אכן סתמו "ל"ב שיניים באדם" וכדומה, בלא להדגיש שמדובר בישראל (אם כי מהֶקשר הדברים [לרמ"ח מצוות=אברים וכדומה] ניתן להבין שלכך כוונתם, ראה בספר חכמת הנפש, שם), ובפעמים בודדות הם כתבו שמדובר 'בישראל', עי' בפירוש רבינו אפרים הנזכר.

[חקר]

מעניין שאף אחד כאן לא העלה את האגדה ההזויה הבאה

[בברכה המשולשת]

מעניין שאף אחד כאן לא העלה את האגדה ההזויה הבאה

לענ"ד ח"ו להביא דבר זה אפילו כבדיחותא.

[חקר]

נו באמת, ליפסון אינו מר בר רב אשי דחתים עלה, וחוץ מלחייך קצת אף אחד לא יקנה את הלוקש הזה.

[אבי ישועה]

ספר 'צרור המור' מלא בהלצות מרות נגד המרור הנז"ל... ואומרים בשם א' מגדולי החסידות זי"ע שניכר על המחבר ש'אכל הרבה מרור'...
אזכיר מימרא א' משם:
בפרשת שמות מביא הצרור המור שמשה נענש במלון משום שלקח עמו את אשתו לפי שהלך בדרך מצוה לא היה לו להתדבק עם אשתו שהיא מעכבתו

[חכם באשי]

ישועה,
כבר קדמוך: viewtopic.php?f=7&t=4546#p35328

[סימנא]

אולי כאן המקום לציין. בכסא דהרסנא שליד בשמים ראש באמצע סימן ש"מ הארוך מאוד, נאמרו דברים אלה: "והעבודה, כי הוגד לי מפי מגידי אמת, כי רוב יושבי שפאני' פורטגאל ונעאפולי, התפרסם אצלם משינוי תבנית היהודים משאר הבריות, בחוטם שקועה ושוה אל הלסתות, וכן להם ספרים שם מעידים על זאת"!

[מאיר צבי]

ספר 'צרור המור' מלא בהלצות מרות נגד המרור הנז"ל... ואומרים בשם א' מגדולי החסידות זי"ע שניכר על המחבר ש'אכל הרבה מרור'...
אזכיר מימרא א' משם:
"חכם א' ראה אשה שתלויה על העץ. אמר: מי יתן ונשאו כל האילנות זה הפרי..."[/quote]

אנילא יודע איך אפשר להלביש כזה דבר על גדולי החסידות וכי א"ל שבגלל שהוא אכל הרבה מרור... ??? היחס בספרו (אם הוא באמת כך ) מעיד לדעתי על איזשהו סוג הסתכלות והשקפה על נשים , וצ"ב ביחס לזמנינו.

[אוצר החכמה]

למה אי אפשר להגיד?

[מיללער]

היו דברים מעולם, פחות או יותר.
השווה, לדוגמא, את טעמו של 'שבת של מי' לסמיכות הפרקים 'במה בהמה' ו'במה אשה'.

עיי' בהלכות קטנות סי' ? ששאלוהו אם לברך שהחיינו בנישואין, והשיב- עד שאתה שואלני אם לברך שהחיינו, שאל אם צריך לברך דיין האמת.

הלכות קטנות סי' ז'

ועי' בגליוני הש"ס כתובות ז: ד"ה מברכין מה שביאר בזה.
ועי בהמצורף מוילקט יוסף

[מתון]

בהגדת פראג רפ"ז אשר באוסף בראגינצקי Braginsky Collection 211 מצאתי שאחד מבעלי הספר כתבו ביאור להמנהג.

minhag1.jpg (829.92 KiB) נצפה 7420 פעמים

לא כל המילים קרויים לי, על כן מי מפענח?

minhag2.jpg (405.27 KiB) נצפה 7420 פעמים

[תוכן]

ו[..] בי[א]ר ממה שכתב לעילא דמנהג להראות המרור נגד האשה משום דא[.. .מי.. .ה ...] דלא ברשיעי אשמעינן תנא דהא אין טוב אלא אשה דכת' לא [טוב היות האדם לב]דו וכן אמר דכל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה בלא שמחה בלא ברכה [... .... ... ] מסכת [...] דברכות כשי[.. ...ות] יצאו ישראל ממצרים [... .... ]

[אוצר החכמה]

היו דברים מעולם, פחות או יותר.
השווה, לדוגמא, את טעמו של 'שבת של מי' לסמיכות הפרקים 'במה בהמה' ו'במה אשה'.

עיי' בהלכות קטנות סי' ? ששאלוהו אם לברך שהחיינו בנישואין, והשיב- עד שאתה שואלני אם לברך שהחיינו, שאל אם צריך לברך דיין האמת.

הלכות קטנות סי' ז'

ועי' בגליוני הש"ס כתובות ז: ד"ה מברכין מה שביאר בזה.
ועי בהמצורף מוילקט יוסף

יש"כ התירוץ הראשון של בעל הוילקט יוסף ממש מעניין.

[אותה אבקש]

בלי ידיעת ההיסטוריה אכתוב מה ששמעתי מידען ישיש שמה שכיווונו מוציאי ההגדות באותה הצבעה על האשה באמירת מרור זה אין הכוונה כלל על אשת בעל הבית אלא שהיה המנהג בחלק מתפוצות הגולה אצל הגויים שכפו על היהודים לתלות בביתם תמונה או דמות של אותה האשה שר"י אמו של אותו האיש, או שהיה אצל האנוסים שעשו בסתר סדרי פסח, ועל אותה התמונה הצביעו באמרם : מרור זה שאנו אוכלים, היינו הצרות שאנו סובלים מהגויים,
יתכן שאינו מסתדר עם המציאות אך המספר אמר לי ששמע מאדם נאמן ובר סמכא לפני עשרות רבות בשנים שכך עברה מסורת במשפחתו.

[שמש]

אז שיצביעו על דמותו של אותו האיש עצמו (שמן הסתם הייתה נפוצה יותר מאשר של אמו).

[נוצר תאנה]

אז שיצביעו על דמותו של אותו האיש עצמו (שמן הסתם הייתה נפוצה יותר מאשר של אמו).

כמדומני שאצל הנוצרים מצוי מאד דמות של אם מחזיקה בתינוק בידה, והתינוק הוא אותו האיש.