בוצינא כתב:כתב בספר מעיל קודש ובגדי ישע לאחד מגדולי המקובלים מתלמידי הרש"ש - הרב אהרן פירירא זצוק"ל
נ"ל שראיתי בכתוב
שלא להזכיר בפיו חמץ בפסח!!https://tablet.otzar.org/#/book/180264/ ... /0/end/7/cהיתכן?
ואיך נזכר אצל מה נשתנה... שבכל הלילות.. חמץ ומצה?
ואיך נקרא בתורה את פרשת החג ובה מוזכר "לא יאכל חמץ"...?
לכאורה נהגו לא לומר על אף שכתוב בהגדה כמו שנוהגים לא לומר חזיר אלא דבר אחר למרות שכתוב בתורה.
עכ"פ ייש"כ גדול שטענתך היא ממש טענת הרב יוסף משאש זצ"ל כנגד מנהג אחר שלא לאכול חומוס בפסח.
וכתבתי לרב גד סולומון שליט"א להשיב כדרכה של תורה על דבריו והובאו דברי בספרו גדרי המועדים בסופו עמ' תמד סעיף ג'(בשינוי לשון קצת) וזה"ל שכתבתי לו במייל:
שם[עמ' צו] הערה יא[צ"ל רכג] כתבת על החומוס [אפונים שקורין בערבי חימץ]וכו' בשם מהר"י מברונא שהנוהגים בו איסור הוא מדין קטניות. ובכן יש הטוענים שהסיבה היא ששמו בערבית מזכיר את המילה חמץ. כך אמר לי סבי הי"ו וכן כתב בספר מגן אבות(לבהר) עמ' רצו הערה 331 טעם זה בשם הרב יוסף משאש(מים חיים חלק ב סימן מב). ואף שהרב יוסף משאש כתב שהוא טעם פגום היינו לפי טעמו שהסביר שהסיבה היא שלא רוצים להזכיר את המילה חמץ וטוען כנגד שבהגדה של פסח מזכירים חמץ. וגם קושיית הרב אברהם עמאר בקונטרס ההערות עמ' תקפו(שם בספר מגן אבות הנ"ל) שכתב אין לזה טעם וכי שמא קא גרים. אין בה ממש שכמו שיש שלא יעלו לצלחתם מאכלים כשרים עם שמות של מאכלים אסורים למשל חזיר או שרימפס ממילא בפסח לא רצו להעלות חומוס מהטעם הנ"ל ואף שיש לחלק בין מאכלי איסור לבין חמץ שמותר כל השנה לא נראה לחלק חילוק כזה במנהגים. וראה שם בהערה 331 הנ"ל שכתב שאולי היום שלא מדברים ערבית אולי אין לחשוש אך סיים שאין לפרוץ גדר.[אך יש להעיר שגם כיום שלא מדברים ערבית עכ"פ המרוקאים שמדברים במבטא עדיין נשמע דומה ממש כשאומרים חומוס וחמץ.