אדג כתב:איני יודע מה אתה סח שוב ושוב, אתה אומר השתנה המנהג, ואני פוק חזי דלא השתנה, ואם השתנה - ברי זה בחלק קטן. וההוכחה: אני! וכן כל בני משפחתי, וכל מי שאני מכיר, כולם יהודים יראים ושלמים, ולא ראיתי מעולם שלא לקחו מן הקערה. אדרבה, עכשיו אני שומע על מנהג לשייר מעט מן כל סימן, ולו יהי כן כדבריו, עדיין לא נהפכה הקערה לסימנא בעלמא.
וכהלשון שהבאת "דוחק לומר שכל עניין הקערה הוא רק לסימנא בעלמא לא לאכילה כלל".
אברך כולל כתב:מדברי כל הראשונים נראה שקערת הסדר היא הקערה שבה היה בעה"ב אוכל את הסעודה, ומסלקים ממנו האוכל כדי שישאלו התינוקות, ולאחר קריאת ההגדה היו מחזירים הקערה ואוכל ממנה בעה"ב, ומחלק לב"ב גם משני התבשילין.
וכהיום הזה אין הקערה משמשת כלל לאכילה אלא לדוגמית בעלמא.
מדוע נהיה כך?
אדג כתב:איני יודע מה אתה סח שוב ושוב, אתה אומר השתנה המנהג, ואני פוק חזי דלא השתנה, ואם השתנה - ברי זה בחלק קטן. וההוכחה: אני! וכן כל בני משפחתי, וכל מי שאני מכיר, כולם יהודים יראים ושלמים, ולא ראיתי מעולם שלא לקחו מן הקערה. אדרבה, עכשיו אני שומע על מנהג לשייר מעט מן כל סימן, ולו יהי כן כדבריו, עדיין לא נהפכה הקערה לסימנא בעלמא.
רב טקסט כתב:המגן אברהם בסי' תע"ג סקכ"ה כתב דלכך אין נוהגים אצלנו להסיר הקערה קודם מה נשתנה כי יודעים התינוקות שלא הובא לאכילה ולא ישאלו כלום על זה.
בא"ר שם תמה על זה דודאי אוכלים מהם.
ובשו"ע הרב הביא דברי המ"א באופן שאין עיקר האכילה מן הקערה. דהיינו שאין זה מספיק וצריכים עוד.
ובמשנה ברורה הבין דברי המ"א כפשוטו וכתב בשער הציון שלא העתיקקו מפני קושית הא"ר.
עכ"פ הנוהג שלא לאכול מזה כלל יש לו סמך בפשטות דברי המ"א.
מייש כתב: שאחר שאכלו הכרפס מותר לסלק השאר והמי מלח מהקערה
רב טקסט כתב:מה המקור לטיבול הביצה במי מלח.
אאמו"ר מקפיד לא לטבול אותו שלא להוסיף על הטיבולים, ונדמה שכן נוהג מו"ח.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים