בדבר שאלתו שנתקשה בה זה שנים על מה שאנו אומרים בליל הסדר מה נשתנה ויש רשימה של ד' קושיות, ומקור הדברים בפסחים קט"ז במשנה מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל מה נשתנה הלילה הזה וכו', ומפרש רש"י והרשב"ם וכל מפרשי המשנה כאן במזיגת כוס שני הבן שואל את אביו מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה, דהיינו בכל שבת ויו"ט מתחילים הסעודה עם כוס קידוש ואחר כך נגשים לסעודה וכאן עוד לפני הסעודה מוזגין כוס שני ופלא שהבן שואל כל מיני קושיות ואת עיקר הקושיא למה מוזגין עכשיו כוס שני לפני הסעודה לא שואל לפי פי' רש"י ורשב"ם והרע"ב, ורוצה לדעת חוו"ד העני' בזה... אבל הקושיא החזקה של כוס שני חפש בהרבה מפרשים על ההגדה ולא מצא תירוץ.
מנסה הגר"מ זצ"ל לצמצם את הקושיא, ולתלותה במחלוקת הראשונים בפשט המשנה.
ומה שנלפענ"ד דהנה הרשב"ם במתני' שם וכאן הבן שואל פי' כאן במזיגת כוס שני הבן שואל את אביו אם הוא חכם מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה ורבינו קבל מרבו ר' יעקב בן יקר וכן הבן שואל כמו כן בנות צלפחד כלומר דין הוא שיהא שואל במזיגת כוס שני מה נשתנה ע"כ.
ולכאורה החילוק בין פי' רשב"ם לפי' רבינו יעקב, דלפי' רשב"ם הכוונה שהבן שואל למה מוזגין כוס שני, ולפי' רבינו יעקב הבן שואל מה נשתנה הלילה הזה ולא על מזיגת הכוס, ולפיכך פי' כלומר דין הוא ששואל מה נשתנה בכוס שני, ורצונו לומר בזה דכיון דתקנו לשאול הקושיות האלו ואינו ידוע מתי ישאלו הקושיות האלו אם קודם קידוש או לאחר קידוש או לאחר הכרפס או באכילת הפסח או המצה ולכן אמרו ז"ל דמקום הראוי לשאול הוא בשעת מזיגת כוס שני וזהו וכן הבן שואל דין הוא עכשיו לאחר מזיגת כוס שני לשאול מה נשתנה. וי"ל טעם לדבר דבכוס ראשון שהוא הקידוש אכתי ליכא שום חידוש ושינוי שישאל וכן באכילת כרפס אכתי אינו שואל שאינו חיוב אבל כשמוזגין כוס שני וכבר ראה שינוי משאר לילות בדין הוא שבכאן ישאל מה נשתנה. אבל לפ"ז לפי' רבינו יעקב אין הפי' שהבן שואל למה מוזגין כוס שני אלא שואל מה נשתנה, וכן נראה מלשון הר"ן להדיא שכתב וז"ל מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל שעכשיו באין לעקור השלחן נותן לב הבן לשאול מה נשתנה ע"כ הרי מבואר דע"י עקירת השלחן נותן לב לשאול מה נשתנה אבל הכוונה מה נשתנה ולא על מזיגת הכוס.
ולולי דמסתפינא הי' נלפענ"ד דגם פי' ראשון של הרשב"ם אינו חולק על רבינו יעקב ולא פליגי אלא בחילופי גירסאות, דלכאורה יש לדייק בלשון הרשב"ם שכתב וכאן הבן שואל פי' כאן במזיגת כוס שני הבן שואל את אביו אם הוא חכם מה נשתנה, ולכאורה מה חכמה צריך לזה לשאול מה נשתנה ששותים שנית קודם אכילה, ובשלמא אם אומר מה נשתנה כל הד' קושיות צריך עכ"פ להיות קצת חכם, אבל לשאול למה מוזגין כוס שני קודם אכילה זה אפילו כסיל ועכ"פ לא חכם ולא טיפש יודע לשאול. גם יש לדייק לשון מה נשתנה עכשיו היל"ל מה נשתנה הלילה הזה שמוזגין כוס שני קודם אכילה כלשון מה נשתנה, ולשון עכשיו אינו במה נשתנה.
ולכן אפשר דהרשב"ם נמי הכי מפרש כאן במזיגת הכוס שני הבן שואל את אביו אם הוא חכם מה נשתנה כלומר ששואל לו את המה נשתנה עם סדר ד' קושיות וקאמר עכשיו שמוזגין כלומר ששאלת מה נשתנה הוא עכשיו בשעה שמוזגין ולומר על הזמן מתי שישאל המה נשתנה וכדעת רבינו יעקב.
אמנם בלשון הטור א"א לפרש כן, ומיהו אפילו נימא דדברי הרשב"ם כפשוטן מ"מ דברי רבינו יעקב והר"ן כמ"ש. והרא"ש בפסקיו לא העתיק כלל שאלת הבן מהכוס רק מה נשתנה כלומר מוזגין כוס שני ואומר מה נשתנה. ועיין רי"ף שם.