מה המקור לשימור לפני קצירה?

[היא שיחתי]

הבנתי שגופי הכשרות מקפידים על חיטים שלא ירד עליהם גשם לפני הקצירה
מישהו יכול לבאר ולהפנות?
תודה

[בברכה המשולשת]

מבואר בראשונים יש חשש חימוץ במחובר שכבר אינו צריך לקרקע.

[היא שיחתי]

מבואר בראשונים יש חשש חימוץ במחובר שכבר אינו צריך לקרקע.

היכן הם?

[בברכה המשולשת]

מבואר בראשונים יש חשש חימוץ במחובר שכבר אינו צריך לקרקע.

היכן הם?

אשתדל למצוא את המראי מקומות בעז"ה.

[איש_ספר]

סביב ענין זה של זמן קצירת החטים, באופן שלא יירד עליהם מים, והם אינם צריכים לקרקע, ויחמיצו, יש פולמוסים חריפים בין פלגי סאטמער. ראה באוצר בקונטרסים 'האשל ברמה' ותרו"ץ. (הוא מיצג כמובן צד אחד).

[כרם]

משנה ברורה סי' תנג ס"ק כב:

ועיין לקמן סימן תס"ז ס"ה דאפילו מחובר אם נתייבשו לגמרי ואין צריך עוד לקרקע מקבל חימוץ אם ירדו עליהן גשמים וע"כ המנהג לקצור דגן של שמורה בעודן לחין קצת.

ובסי' תסז ס"ה בשו"ע:

דגן שבמחובר שנתייבש לגמרי וא"צ ליניקה כמאן דמנח בכדא דמי ומקבל חימוץ אם ירדו עליו גשמים. (באר הגולה: רשב"א בתשובה מהא דפסחים ל"ג).

[היא שיחתי]

לא עיינתי בפנים
אבל לפי מה שציטטת השו"ע הרי אין זה נושא של שמירה אלא נושא שלא יהיה חמץ, דהיינו חשש אמיתי של חימוץ, אבל דין שימור הנלמד מושמרתם לכאו' הכי מוקדם שמצינו בפוסקים בריש סי' תס הוא משעת קצירה ואילך כבגמ' בפסחים מ. על הפיכת העומרים וראה שדי חמד
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=374
דהביא שיטות דאף הקצירה עצמה אי"צ להיות לשמה אלא רק מאחר הקצירה ואילך

אכן במשנ"ב שציטטת נראה שהוא מדין שמירה

על כל פנים על שאלתי למנהג גופי הכשרות ענית

ועדיין אם יש למישהו מקור מוקדם לדין "שימור" לפני קצירה אודה לו