פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:

ישראל אליהו כתב:הרוצה לעמוד על דעת השו"ע, יראה בב"י. ובב"י לא פסק שאין לומר. אלא רק כתב שעכשיו פשט המנהג שלא לאמרו. ועל פי זה כתב בשו"ע שאין אומרים, היינו ע"פ המנהג שהובא בב"י.
וזה עונה גם על הערתך דלעיל באות ב, שכתבת "לא נכון". והמעיין בב"י יראה שלא הכריע כלל בסברות וראיות, אלא הביא את השיטות השונות, וסיים שהמנהג עתה שלא לאמרה. אז מדוע "לא נכון"??!

ולפ"ז, מפ"מ שינה הרב"י בשו"ע בין תפלין בשחרית דת"ב (שכתב רק "נוהגים שלא להניח")
לברכת מעין ז' בליל פסח שח"ל בש"ק (שכתב ש"אין אומרים", בסתם)?!
ולא באתי אלא להעיר, ותורה היא וללמדה אני צריך.

ישראל אליהו כתב:לא הבנתי מה כת"ר רוצה להוכיח מכך.
האם מכח דקדוק זה נמציא דברים שלא כתובים?
הרי המציאות היא שלא הכריע בב"י (סי' תפ"ז) כלל מכח ראיות או סברות וכדו'. ומסגנון דבריו שבב"י משמע שמחמת ש"עכשיו פשט המנהג שלא לאמרה" על כן אין לאמרה. ואדרבה הביא לעיל מיניה את האבודרהם שכתב "ומיהו נהגו לאמרה", ולא העיר עליו בעצם, ורק העיר שבזמנו נהגו שלא לאמרה.
ודוגמאות כאלו ישנם, כמו תעג ס"ד, שבב"י כתב רק מצד המנהג, ואילו בשו"ע כתב "מביאין וכו'", ולא "נהגו להביא"..
לא נ"ל שאפשר לבנות על דקדוקים כאלו.

ברקים רב כתב: . . שם הביא הב"י הדברים בלשון מנהג ולא כמו כאן שפסק שלא לומר מעין שבע . .

כתב בעל העיטור על שם רבינו נסים, שכשחל בשבת אין אומר ברכה מעין שבעה, שנתקנה בשביל המאחרים בבית הכנסת שלא יזיקום המזיקים, והאידנא אין צריך דליל שמורים הוא.

כתב ג"כ הכלבו וגם הרד"א כתב שי"א כן אלא שכתב ומיהו נהגו לאומרו אבל עכשיו פשט המנהג שלא לאמרו:

. . והרמב"ם כתב מקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין של ראש נראה מדבריו שרשאי אדם להניח תפילין בט"ב אלא שמקצת החכמים נהגו שלא להניח של ראש וכן דקדק הרב המגיד מדבריו ולאפוקי מרבי' ירוחם שכת' בשם הרמב"ם שאין להניח בו תפילין כיום ראשון של אבל וכתב עוד שכן דעת הרי"ף ואיני יודע מנין לו שהרי"ף סובר כן: וז"ל הרשב"א בתשובה תפילין בט"ב נמצא לגאון רבי' האי שמותר להניחם ולזה הסכים הרמב"ן בספר תה"א עכ"ל והגה"מ כתב על מ"ש הרמב"ם מקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין של ראש כ"כ בסמ"ג והרוקח מפני שנקראים פאר וכן הר"ם אמנם היה מניח תפילין מן המנחה ולמעלה עכ"ל וכן נהגו העולם שלא להניח תפילין בתפלת שחרית ובמנחה מניחין אותם . .

ישראל אליהו כתב:גם מעין ז' זה מחלוקת ראשונים, ולא דין מוחלט.
והכל תלוי במנהג (גם לפי הפשט), ואם היה מנהג בזמנו של הב"י לברך, מסתמא לא היה מבטלו.

דרופתקי דאורייתא כתב:מצו"ב ספר "ברכת מעין שבע", להרה"ג החפץ בעלום שמו שליט"א, בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כולל הרבה חידושים והוספות.

כמעיין המתגבר כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:מצו"ב ספר "ברכת מעין שבע", להרה"ג החפץ בעלום שמו שליט"א, בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כולל הרבה חידושים והוספות.

קשור למחבר הספר אורחותיך למדני?

הוגה ומעיין כתב:הרב אהרן גבאי סיפר לי שבחודש הקרוב עומד להתפרסם מאמר שלו בו הוכיח שהמנהג הקדום היה לברך.

הוגה ומעיין כתב:הרב אהרן גבאי סיפר לי שבחודש הקרוב עומד להתפרסם מאמר שלו בו הוכיח שהמנהג הקדום היה לברך.

דרופתקי דאורייתא כתב:

כמעיין המתגבר כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:מצו"ב ספר "ברכת מעין שבע", להרה"ג החפץ בעלום שמו שליט"א, בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כולל הרבה חידושים והוספות.

קשור למחבר הספר אורחותיך למדני?

לא, מה הקשר? שניהם בעילום שם?

תורה מפוארת כתב:אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

הצעיר באלפי כתב:

תורה מפוארת כתב:אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

תורה מפוארת כתב:

הצעיר באלפי כתב:

תורה מפוארת כתב:אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

מעניי מאוד ! היכן בביהמ"ד הגדול של האדמו"ר או סתם באיזה שטיבל?

הצעיר באלפי כתב:

תורה מפוארת כתב:אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

לבי במערב כתב:

הצעיר באלפי כתב:

תורה מפוארת כתב:אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

הכוונה בפשטות לרוב מקהלות החסידים.

כדכד כתב:הרב עובדיה הורה שלא לומר ויש כאלה שהורו אחרת.
אין הולכים אחריו "רק כשמתחשק" - מי שקיבל עליו את פסקי הרב עובדיה ילך אחריו גם כאן ולא יאמר, אך מי שלא קיבל עליו - יכול לנהוג כדעת החולקים.

בשו"ת אז נדברו ח"ו (סי' סח) בהערה, כ' בזה"ל: ובפרט שהראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שהוא בבחינת מרא דאתרא פסק וכו', ומי יעשה את ההיפך. ע"כ. ובהשמטות (שם עמוד קנו) כתב, וכבר גיליתי דעתי, כי הספרדים צריכים לקבל עליהם פסקי הגאון ר' עובדיה יוסף שליט"א. ע"ש.

וכיו"ב כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ד (ס"ס פד) וז"ל: ומכל מקום כאמור יש להתייעץ בזה עם רב ספרדי מפורסם, והנכון הוא עם הגאון מוה"ר עובדיה יוסף ס"ט שליט"א חבר בית הדין בירושלים עה"ק, בעל מחבר שו"ת יביע אומר, ויוכל להציע לפניו דברינו, ואם יסכים להיתרא בודאי כן יקום. ע"כ. וע"ע בס' דברי שלום ואמת ח"ב (במבוא עמוד כב). ע"ש.

גם ראיתי בקובץ התורני בית יוסף (טבת תשע"ה עמוד ל) שהעתיק בשם שו"ת מקוה המים ח"ד (סי' לג) בתשו' על השגה על דברי הגר"ע יוסף בהל' שבת, וכתב, שהרי הגאון האמיתי מורינו הגר"ע יוסף שליט"א כבר העלה להתיר בזה בשו"ת יחוה דעת, ומי יבוא אחר המלך, ומי לא יירא ממנו ואימתו לא תבעיתנו. ואם רוצתה להחמיר, יחמיר לעצמו, ואל יורה הוראה נגד גדולי הדור. עכת"ד.

תם מה הוא אומר כתב:מאיפה המצאת את מה שכתבת בשם הרב משאש?

תם מה הוא אומר כתב:ואולי כבודו יביא דברי הרב משאש בשו"ת שמש המגן ח"ד (ענינים שונים סי' ט), ובמכתבו הניצב בראש שו"ת יביע אומר העשירי?

תם מה הוא אומר כתב:אני בכלל לא מבין, מה זה "קבלת הוראות השו"ע", מאיזה טעם זה נובע ומחייב את כל הספרדים? ומדוע לפי הטעם הזה זה לא יהיה שייך על הרב עובדיה?? (כל זה אני כותב רק לאלה הסוברים ש"קיבלנו הוראות השו"ע" כדין חלוט בלא טעמא, ואכמ"ל)

תם מה הוא אומר כתב:בשו"ת אז נדברו ח"ו (סי' סח) בהערה, כ' בזה"ל: ובפרט שהראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שהוא בבחינת מרא דאתרא פסק וכו', ומי יעשה את ההיפך. ע"כ. ובהשמטות (שם עמוד קנו) כתב, וכבר גיליתי דעתי, כי הספרדים צריכים לקבל עליהם פסקי הגאון ר' עובדיה יוסף שליט"א. ע"ש

עובר ושב כתב:
וכידוע, הגר"ע יוסף התבטא בחריפות על כל אלה שחלקו עליו. על החזון איש זצ"ל התבטא "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", על הגרב"צ אבא שאול אמר "זה לא אור לציון, זה חושך לציון", על הגר"מ שטרנבוך אמר "איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (כל הנ"ל בדרשות מוקלטות),

נחלי אפרסמון כתב:מה הקשר וואטסאפ על זה דוה ליבנו שההלכה בכלים אלו ולא יושבים מול הב"י.
ומה התשובה על דברי הרשב"א?

עובר ושב כתב:נכון מאוד, אבל פעם אחת נפלט הנ"ל מפיו, בעידן רתחא או מתוך בדיחות הדעת. וכי את ידידו ורעו הגרב"צ אבא שאול לא כיבד? ובכל זאת אמר מה שאמר.

עובר ושב כתב:

נחלי אפרסמון כתב:מה הקשר וואטסאפ על זה דוה ליבנו שההלכה בכלים אלו ולא יושבים מול הב"י.
ומה התשובה על דברי הרשב"א?

הוואטסאפ הוא בסך הכל הודעה כתובה שמחליפה את הטלפון הוותיק בו היו מתקשרים בעבר למו"צים. אין צורך להתחסד ולגלגל עיניים לשמים.

על הרשב"א עניתי.

תם מה הוא אומר כתב:הוצאת שם רע לומר דברים בלי מקור.

אם אמר, וגם לזה לא מצאת כל מקור, כוונתו נגד העורכים של הספר אור לציון, כמבואר בספרו יבי"א שהוא תוקף את העורכים של הספר.