פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:

ישראל אליהו כתב: . .

אם "אין נקיון" - המצות, לכאורה, בגדר "ודאי חמץ". הלא כן?

מן הדרום כתב:האם המנהג לא לאכול מצה מראש חודש ,כולל גם עוגה מקמח מצה?

נוה הלבנון כתב:

אוצר החכמה כתב:כתוב במ"ב וכתבו האחרונים דמצה נפוחה או כפולה אף שמחמירים בה להחשיבה כחמץ מכל מקום אסור לאכלה בע"פ שמצה היא מעיקר הדין. והיינו הך לנידון דידן.

ומה שכתבתי על מצה מבושלת הוא דברי הגר"א בסימן תמד.

המצות חמץ הן חמץ לחומרא?
קמח ומים שנאפים ללא השגחה מחימוץ חזקתם חמץ.

ברזילי כתב:הדין שהזכיר פותח האשכול (שמצה שאין יוצאים בה יד"ח מותרת באכילת ער"פ, גם כשיש לה טעם של מצת מצוה) אינו מוסכם כלל.

כידוע, במקומות ציבוריים דוגמת בתי חולים, בסיסי צבא, מלונות וכדומה מוכרחים לנקות המטבחים מחמץ כמה ימים לפני הפסח. בשנים בהן פסח חל בתחילת השבוע, ובפרט כאשר ע״פ חל בשבת, מתעורר הקושי לקיים מצוות לחם משנה. לפני כמה עשרות שנים הרב ז׳ולטי הציע לאפות מצות כשרות לפסח שלא לשם מצת מצווה, ולדעתו יהיה מותר לאכלן בערב פסח. סביב הצעה זו, דנו בדבר רבים מחכמי הדור.

לגופו של ענין, המהרש"א מסתפק (בדעת תוס' ריש פסחים) אם בצקות של נכרים מותרות באכילה ע"פ, כיוון שאין יוצאין בהן יד"ח, או שעכ"פ אסורות כי יש בהן טעם מצה, וכבר נחלקו בזה הראשונים - המאירי והרי"ד שם כותבים להתר, ואילו במהר"ם חלאווה מפורש ובתשב"ץ לאיסור, כי טעם מצה יש כאן. ולמעשה נחלקו בזה פוסקים לכאן ולכאן באורך. מראי מקום לנושא הזה יש ברחבי הרשת לרוב, למשל כאן: http://www.yeshiva.org.il/midrash/13440 .

בר מן דין, גם אם נניח שמותר לאכול מצה שאין יוצאים בה יד"ח, רחוק בעיני לומר שאדם המהדר לצאת ידי חובה דווקא במצה מסוג פלוני או בהשגחת רב אלמוני יותר לו לאכול מצות אחרות בער"פ, כל שמעיקר הדין הן כשרות למצוה.