פורום אוצר החכמה

ישר כח לכל הני שהביאוני לידי גיחוך, אך שכחתם שדוד המלך אמר אנכי תולעת ולא איש...

נוטר הכרמים כתב:בפיוט אחד מי יודע: תשעה מי יודע? תשעה ירחי לידה.

וצ"ב, מה נכנס כאן באמצע תשעה ירחי לידה כאשר שאר הדברים המנויים כאן הם ענינים מיסודות היהדות כמו שני לוחות הברית וחמשה חומשי תורה.

על דרך האמת הקושיא לא מתחילה:
לכאו' יש לשאול הקו' הנ''ל גם על שבעה ימי שבתא ושמונה ימי מילה הרי יסודות היהדות הם שבת ומילה וזה שיצא במקרה ביום שביעי והשמיני לכאו' אין שום מעלה ביום השביעי והשמיני משו''כ, כי לפי פשוטו של מקרא ענין השבת והמילה הוא ברית בין ישראל להקב''ה ע''י המילה וע''י השביתה ובדרך מקרה זה ביום השביעי וזה ביום השמיני וא''כ קשה כנ''ל דלא דמי לשני לוחות הברית

אלא ודאי ביאור הדברים דהנה יש יסוד בכל הסה''ק [מכל העדות והחוגים] והוא כי ''לא המאורע קובע את הזמן אלא הזמן קובע את המאורע'' והינו לא בגלל ששבת ביום השביעי לכן יום השביעי חשוב אלא משום שיום השביעי מקודש לכן נקבע בו יום השבת וה''נ בכל יומין קדישין ולמשל חג הפסח לפ''ז כיון שיום ט''ו בניסן מקודש על כן נקבע בו יו''ט של פסח ועל זה הדרך במילה וכן כולן, ואף מצינו כן בגמ' בענינא דימים אלו לגבי חנוכת המשכן שנשלמה מלאכת המשכן ב-כ''ה בכסלו ואעפ''כ לא נחנך המשכן עד א' ניסן ואמר הקב''ה עלי לשלם וכו' ולפיכך נתן ל-כ''ה כסלו חנוכת בית חשמונאי, והרי להדיא שיום כ''ה כסלו אינו בדרך מקרה שחנו מאויביהם באותו היום אלא יום זה הוכן וזומן מלפני כן ועל כן נקבע יום זה להלל והודיה וחנוכת בית חשמונאי,

ומהשתא לעניננו בתשעה ירחי לידה, הנה השואל נוה''מ שליט''א הבין שהמכוון הוא על תשעה חדשי העיבור וזה ליתא כי הלשון הוא ''ירחי לידה'', ובע''כ המכוון הוא על חודש הלידה שזה בחודש התשיעי ועל כן נכתב בלשון רבים דהכונה היא כלפי העולם הנולדים בתשיעי וכמו שנכתב שמונה ימי מילה ולא יום השמיני למילה דהמכוון הוא כלפי הנימולים [וכן לגבי שבעה ימי שבתא] ולפי האמור הרי בודאי שאין זה מקרה מה שטבע הקב''ה שתצא הנשמה לאויר העולם בחודש התשיעי אלא בודאי חודש זה הוא הזמן הראוי לאחר יצירת ובריאת והשלמת הולד בנפשו רוחו ונשמתו, וזהו הרבותא בחודש התשיעי ללידה שמפורש בפיוט ''תשעה ירחי לידה'',

וכל מודה על האמת יודה בזה.

[ומה שהעירו מהגויים אין בזה קושיא על דברינו כיון שהקב''ה איסתכל באורייתא וברא עלמא וטבע הבריאה נקבע לפי התורה וישראל ולכן לפי התורה זמן ביאת הנשמה הטהורה לעולם הוא בחודש התשיעי ורק הקב''ה ברא גם את אוה''ע כדי לשמש לעמו ישראל ואף הם באים לעולם כדרך בני ישראל]

איש חסיד, הכיוון מרענן מאוד, הן הפי' ל'ירחי לידה' דקאי רק על החודש התשיעי, והן שימת הדגש על המספר.

אכן נאים הדברים, אך הדיוק מירחי לידה ליתא. אין בזה שום משמעות כדבריך שהכוונה לחודש הלידה כשלעצמה, ולשון רבים נקט כנגד כל העולם שנולד לתשיעי. כי בכל הפיוט יש סגנון אחיד, ולשון רבים הוא מפני שסופר מחודש ראשון עד ט'. כמו שבשני לוחות הברית ברור שלשון רבים הוא מחמת מנין שני הלוחות, ושלשה אבות ג"כ, וארבע אמהות כנ"ל.
גם מה שהבאת להקשות מה טעם יש בספירת החדשים הקודמים לחודש הלידה, מכיוון שרק התשיעי הוא הנכבד בעיניך, גם זה אינו קשה. כי בפיוט עצמו ראינו שני סוגי דברים שבמנין: ברוב המספרים כל המנין חשוב ונכבד בשוויון כב' לוחות הברית ושלשה אבות וכו' אבל בשבעה שמונה ותשעה אין הייחס אלא על האחרון. דוק ותשכח.
ואם נוקי חד לקבל חד יקשה לנו המון דברים. למשל מדוע פתח בלשה"ק (עברית..) וסיים בארמית? (להלן הבלטתי המילים בארמית)
"אחד מי יודע - אחד אלוקינו, שנים- שני לוחות הברית, שלשה - שלשה אבות, ארבע - ארבע אמהות , חמשה - חומשי תורה , ששה - סדרי משנה ,שבעה - ימי שבתא, שמונה - ימי מילה, תשעה - ירחי לידה , עשרה - דיבריא, אחד עשר - כוכביא , שנים עשר שבטיא, שלשה עשר -מדיא.

בספרי חסידות אי' דווקא להיפך. ששבעה ימי שבתא מורה ע"כ שהם חטיבה א' ובטלים להשבת וכמאמר השפ"א ש'ששת ימים תעשה מלאכתך' הם הכנה ל'וביום השביעי שבת'
וכן שמונה ימי מילה חטיבה א' של הכנה לקראת המילה.

ישבב הסופר כתב:אכן נאים הדברים, אך הדיוק מירחי לידה ליתא. אין בזה שום משמעות כדבריך שהכוונה לחודש הלידה כשלעצמה, ולשון רבים נקט כנגד כל העולם שנולד לתשיעי. כי בכל הפיוט יש סגנון אחיד, ולשון רבים הוא מפני שסופר מחודש ראשון עד ט'. כמו שבשני לוחות הברית ברור שלשון רבים הוא מחמת מנין שני הלוחות, ושלשה אבות ג"כ, וארבע אמהות כנ"ל.[/b].

יקירי הבאתי ראיה ברורה משבעה ימי שבתא ומשמונה ימי מילה שלא אמר בלשון יום השביעי שבת, יום השמיני למילה, ובע''כ הכונה שם לנולדים או לימי השבתות עצמם וה''נ בתשעה ירחי לידה, ועדיף לפרש כך מאשר לפרש בשלושת הנ''ל שזה אגב שלשה אבות וארבע אמהות. והראיה לדברי היא מהמשך דבריך הבאים:

ישבב הסופר כתב:גם מה שהבאת להקשות מה טעם יש בספירת החדשים הקודמים לחודש הלידה, מכיוון שרק התשיעי הוא הנכבד בעיניך, גם זה אינו קשה. כי בפיוט עצמו ראינו שני סוגי דברים שבמנין: ברוב המספרים כל המנין חשוב ונכבד בשוויון כב' לוחות הברית ושלשה אבות וכו' אבל בשבעה שמונה ותשעה אין הייחס אלא על האחרון. דוק ותשכח. [/b].

וזה בדיוק מה שכתבתי שבשבעה ימי שבתא ובשמונה ימי מילה הכונה היא באמת רק לשבעה=לימי השבת ורק לשמונה=לנימולים בשמונה ורק לתשעה=לנולדים בתשעה, ועכשיו כל הפיוט מתוק מדבש.

גוראריה כתב:בספרי חסידות אי' דווקא להיפך. ששבעה ימי שבתא מורה ע"כ שהם חטיבה א' ובטלים להשבת וכמאמר השפ"א ש'ששת ימים תעשה מלאכתך' הם הכנה ל'וביום השביעי שבת'
וכן שמונה ימי מילה חטיבה א' של הכנה לקראת המילה.

יישר כח , שבעים פנים לתורה ולצפונותיה.

איש חסיד כתב:

ישבב הסופר כתב:אכן נאים הדברים, אך הדיוק מירחי לידה ליתא. אין בזה שום משמעות כדבריך שהכוונה לחודש הלידה כשלעצמה, ולשון רבים נקט כנגד כל העולם שנולד לתשיעי. כי בכל הפיוט יש סגנון אחיד, ולשון רבים הוא מפני שסופר מחודש ראשון עד ט'. כמו שבשני לוחות הברית ברור שלשון רבים הוא מחמת מנין שני הלוחות, ושלשה אבות ג"כ, וארבע אמהות כנ"ל.[/b].

יקירי הבאתי ראיה ברורה משבעה ימי שבתא ומשמונה ימי מילה שלא אמר בלשון יום השביעי שבת, יום השמיני למילה, ובע''כ הכונה שם לנולדים או לימי השבתות עצמם וה''נ בתשעה ירחי לידה, ועדיף לפרש כך מאשר לפרש בשלושת הנ''ל שזה אגב שלשה אבות וארבע אמהות. והראיה לדברי היא מהמשך דבריך הבאים:

ישבב הסופר כתב:גם מה שהבאת להקשות מה טעם יש בספירת החדשים הקודמים לחודש הלידה, מכיוון שרק התשיעי הוא הנכבד בעיניך, גם זה אינו קשה. כי בפיוט עצמו ראינו שני סוגי דברים שבמנין: ברוב המספרים כל המנין חשוב ונכבד בשוויון כב' לוחות הברית ושלשה אבות וכו' אבל בשבעה שמונה ותשעה אין הייחס אלא על האחרון. דוק ותשכח. [/b].

וזה בדיוק מה שכתבתי שבשבעה ימי שבתא ובשמונה ימי מילה הכונה היא באמת רק לשבעה=לימי השבת ורק לשמונה=לנימולים בשמונה ורק לתשעה=לנולדים בתשעה, ועכשיו כל הפיוט מתוק מדבש.

דבריך אינם מתיישבים על המילים כלל, אם כי קשה להסביר בקצרה מדוע והיכן יש עוול בדבריך.
עכ"פ אין דרך לשון הקודש לדבר באופן עקש ופתלתול, ולפי דבריך ניתן לפרש המשנה הראשונה בב"ק "ארבעה אבות נזיקין - שכוונת המתני' שיש רק אב אחד (והוא רביעי שבאחין או משהו כזה) והוא המזיק היחיד, ולא אמרו אבות (בלשון רבים) אלא מפני שיש הרבה ממינו בעולם".
אם אומרים "שבעה ימי שבתא" ברור שהכוונה לשבעת ימי השבוע, כולל ששת ימי המעשה, מאחד בשבת עד יום השבת ועד בכלל וכולם נסקרים במנין אחד.
תשעה ירחי לידה ג"כ כל הירחים נמנים בחשבון וא"א לומר שהוא מונה רק התשיעי והוא כולל כל התשיעין החביבים ומניח כל הראשונים שבמנין.

סתם כך, שאלת תם:
איזו ברירה הייתה לפייטן למספר תשע? יש לכם איזה דבר שיש בו 'יחוס' הקשור למספר זה?
לי לא עולה כלום בראש בענין.

חכם באשי כתב:סתם כך, שאלת תם:
איזו ברירה הייתה לפייטן למספר תשע? יש לכם איזה דבר שיש בו 'יחוס' הקשור למספר זה?
לי לא עולה כלום בראש בענין.

תשע חניות

ואולי תשע שנים לגיל חינוך

ישבב הסופר כתב:

חכם באשי כתב:סתם כך, שאלת תם:
איזו ברירה הייתה לפייטן למספר תשע? יש לכם איזה דבר שיש בו 'יחוס' הקשור למספר זה?
לי לא עולה כלום בראש בענין.

תשע חניות

אם כבר תשע חניות, למה לא תשעה קבין...

כותב כתב:

ישבב הסופר כתב:

חכם באשי כתב:סתם כך, שאלת תם:
איזו ברירה הייתה לפייטן למספר תשע? יש לכם איזה דבר שיש בו 'יחוס' הקשור למספר זה?
לי לא עולה כלום בראש בענין.

תשע חניות

אם כבר תשע חניות, למה לא תשעה קבין...

של מה?

[ראה קידושין מט,ב].

המיוחס ביותר...

כותב כתב:

ישבב הסופר כתב:

חכם באשי כתב:סתם כך, שאלת תם:
איזו ברירה הייתה לפייטן למספר תשע? יש לכם איזה דבר שיש בו 'יחוס' הקשור למספר זה?
לי לא עולה כלום בראש בענין.

תשע חניות

אם כבר תשע חניות, למה לא תשעה קבין...

אתה מתכוין לט' קבין שאובין.
כי כל הט' קבין האחרים לא מופיעים בחז"ל בלשון תשעה קבין כי אם 'תשעה נטלו'...

וגם בט' ירחי לידה יתכן כנ"ל [שהכוונה לכל החדשים]כמו שהבאתי מדברי השער יששכר והטעמתי את דבריו בדברי הזוהר תזריע 'דמיומא דאתעברת לית בפומא אלא דתלד דכר' שכל הט' ירחים הם חטיבה א' של עשיית רצון השם

----
דרך אגב ראיתי בהגדת בית אברהם בית אהרן [הגדה מופלאה עם תשעה מדורים בכל חלקי פרד"ס, נכתב בכתב יד במעשה אומן נפלא ובעימוד ישר על ידי המחבר בעצמו חסיד בעלזא לפני מלחמה"ע, ולאחרונה נדפס מחדש, על פי מתכונת אותם הדפים, ממש להפליא]
בביאור אלף נשים הי' לשלמה
שהוא חשבון ימי עיבור ויניקה ולא אזכור את החשבון בדיוק

גוראריה כתב:

כותב כתב:
אם כבר תשע חניות, למה לא תשעה קבין...

אתה מתכוין לט' קבין שאובין.
כי כל הט' קבין האחרים לא מופיעים בחז"ל בלשון תשעה קבין כי אם 'תשעה נטלו'...

לדברי "איש חסיד" אף אם כתוב 'תשעה נטלו נשים' הכוונה שנטלו רק הקב התשיעי ולא השמונה הקודמים לו...

מה כל כך כואב לך שהגעת למסקנא כזאת משובשת תוך רמיסת כבודך האבוד בלאו הכי

ישבב הסופר כתב:

גוראריה כתב:

כותב כתב:
אם כבר תשע חניות, למה לא תשעה קבין...

אתה מתכוין לט' קבין שאובין.
כי כל הט' קבין האחרים לא מופיעים בחז"ל בלשון תשעה קבין כי אם 'תשעה נטלו'...

לדברי "איש חסיד" אף אם כתוב 'תשעה נטלו נשים' הכוונה שנטלו רק הקב התשיעי ולא השמונה הקודמים לו...

את הדיון בזה צריך להעביר לאשכול הסמוך בענין המרור...

מספר יד מצרים להגאון המקובל ר' יצחק אייזיק חבר זי"ע
תשעה מי יודע וכו':
ידוע מאמר חז"ל "אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות על ישראל תשעה חדשים, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה", והוא אחר שהזכיר שישראל הם נכנסו בברית תחת ממשלתו יתברך, ועיקר הברית הזה לימות המשיח שעד אותו זמן עדיין הערלה חופף על הברית, שעוונותיהם גורמים שאין שמו יתברך מתגלה עליהם, והם מתנהגים בניסים נסתרים, ועיקר גילוי זה יהיה אחר גמר המירוק והם חבלי משיח כמש"ל שכל זמן הגלות הם משולים לעובר שהוא בבטן אמו שאינו מגולה רק ניכר ע"י האשה, וכמו כן ישראל בגלות אין מעלתם ניכר והם שפלים מאד, רק ש"הן הן גבורותיו" וכו', והוא יתברך הסובלם כאשה הנושאת עוברה, והוא מ"ש "העמוסים מיני בטן" וגו', אבל אחרי עבור חבלי משיח שהוא זמן קירוב לידתם, יתגלה גדולתם "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וגו', ולכן אמר שהם נגד תשעה ירחי לידה:
עוד ירמוז בזה נגד תשעה ימים שבין ר"ה ליוה"כ, שבו תיקון העולם, והם ימי התשובה שהם כלל השנה, ואמר שהם נגד תשעה ירחי לידה, והענין כמ"ש במ"א במחלוקת ר"א ור"י אם בניסן נברא העולם או בתשרי, שבתשרי היה בריאת העולם במחשבה, ולכך הוא עת דין, והוא בחינת עיבור, שלכך אומרים בר"ה "היום הרת עולם", ובכל ר"ה הבריאה מתחדשת, ולכן אז יום הדין שהאדם הוא כלל כל העולם, והעולם נידון אחר מעשיו, ולכך אז זמן תשובה שיהיה נעשה בריה חדשה ממש, ועי"ז מתקן עצמו וכל העולם כולו, ואלו התשעה ימים הוא זמן תיקונו, כמו העובר שנשלם בבטן אמו בט' חדשים, ויוה"כ הוא הלידה, שנפתחו שערי רחמים בעולם, והוא גמר תיקונו:

ולמה לא לציין [שו"ר שכבר ציין לכך בקצרה הרב הנוטר בריש האשכול] דברי הגמרא במעלת תשעה ירחי לידה ובנוי על פסוק שמבואר שם שקאי על כל הירחים ולא על חודש התשיעי בלבד

דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב' עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום וטבורו פתוח ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה ואינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך ואל תתמה שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים שנאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלוק ישמרני ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים הוי אומר אלו ירחי לידה ומלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה ואומר בסוד אלוה עלי אהלי מאי ואומר וכי תימא נביא הוא דקאמר תא שמע בסוד אלוק עלי אהלי וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר לפתח חטאת רובץ ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו שנאמר כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון כי לי תכרע כל ברך זה יום המיתה שנאמר לפניו יכרעו כל יורדי עפר תשבע כל לשון זה יום הלידה שנאמר נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע והוי יודע שהקדוש ברוך הוא טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני נוטלה ממך וכו'

איש חסיד כתב:מה כל כך כואב לך שהגעת למסקנא כזאת משובשת תוך רמיסת כבודך האבוד בלאו הכי

לא ברור מדוע אתה בא אלי בקובלנא, בסה"כ אמרתי שאע"פ שיפה דרשת, המשמעות עדיין לא מתיישב כמוך.
ובזה חלקת לומר שהמשמעות ג"כ יכול להתפרש כדבריך, מה שאינני מסוגל להסכים אתך בשום פנים.
ואח"כ כתבתי בדרך הלצה על תשעה קבין לפרש טענתי נגד דבריך, ומיד השכמת להרגני, (בפומבי ובחשאי).

זכור נא שפירושך בפיוט אחד מי יודע אינו המוחזק כי אם המוציא, ולכך יש לכולנו זכות לצדד כנגדך עד שתוכיח שיש צדק בדבריך.

וכן מפורש בגמ' דלא כאיש חסיד

ישבב הסופר כתב:

איש חסיד כתב:מה כל כך כואב לך שהגעת למסקנא כזאת משובשת תוך רמיסת כבודך האבוד בלאו הכי

לא ברור מדוע אתה בא אלי בקובלנא, בסה"כ אמרתי שאע"פ שיפה דרשת, המשמעות עדיין לא מתיישב כמוך.
ובזה חלקת לומר שהמשמעות ג"כ יכול להתפרש כדבריך, מה שאינני מסוגל להסכים אתך בשום פנים.
ואח"כ כתבתי בדרך הלצה על תשעה קבין לפרש טענתי נגד דבריך, ומיד השכמת להרגני,

אתה מודה בפה מלא שכתבת בדרך הלצה מה שנקרא הוצאת דברים מהקשרם ואתה עדיין ממשיך להתמם ולהשתטות לעיני כל? [מלבד זה שלא ענית עד עתה על ההוכחה משמונה ימי מילה]

הרי עניתיך לעיל בארוכה ואענה שוב, לא מפריע לי מספרים שאינם חשובים כחטיבה אחת, אלא כל מנין שהוא מן התורה או שייך לעם ה' ותורתם, כשמונה ימי מילה שמסתיים בדבר חשוב כמצות מילה, וכן שבעה ימי שבתא כנ"ל, ג"כ חביבותא היא גבן. ומה יפה יהא, לתפארת הדבר, אם נמצא על גבי כל הנ"ל סמך מדחז"ל על חשיבות המנין כשלעצמו כמו שהבאת וכן הביא המעיין על תשעה ירחי לידה.
אבל לגופו של ענין אין שום חידוש לומר שמנה מילה שהוא בשמיני לשמונה מי יודע מבלי לקדש כל שמונת הימים שלפניו.
הרי הקדמתי שיש שני סוגי מספרים בפיוט, ושניהם כאחד טובים, ומשום שלא מצאתי סיבה לקדש שבעת הימים שקודמים ליום המילה, לא אפנה לתרץ את הפיוט בסירוס דברים.

עיקר על מה שסמך עליו איש חסיד [עיי' לעיל] היא על לשון ירחי לידה שהרי לא כל התשעה חדשים שייכים ללידה רק לעיבור
ועל זה הבאתי ראי' מלשון הגמ' ששייך לקרוא כל הירחים של עיבור ירחי לידה
ובאמת צריך קצת עיון על דרך הפשט מה שייכות כל החדשים ללידה ובפסוק מכונה ירחי קדם

לישבב הסופר ומעין :

אטו במשנה עסקי' או בפיוט עסקי' לפי דבריכם נראה שאפשר להתיר עגונה מדיוקים בפיוט...

כתבתי הסבר נעים ונכון לפיוט מי שרוצה יקבל אבל לעשות דיוקים וקושיות על כך ממשניות וכן לומר שהפיטן התכוין ללשון הגמ' בדוקא וכו' וכדו' לא שמענו כן מעולם, הרי לפי דבריכם כל פעם שיש ציטוט כלשהו בפיוט של גמרות וכדו' חייב להיות שהפיטן התכוין למקור המצוטט עם כל הדינים וההלכות שבזה, וזה לא יתכן כלל וכל המכיר מקצת פיוטים [בהבנה] יודע שדבריכם הבל הבלים, ובד''כ כשיש ציטוטים של גמרות בתוך פיוטים כונת הפיטן לחדש הסבר נוסף המתאים לנושא המדובר בפיוט ואפי' לא מעט פעמים משתמש הפיטן בפירוש מחודש לגמרי המוציא מידי פשוטו, וכאן בעניננו יש קושיא ע''ד הפיטן מה היחוס בתשעה ירחי לידה ולכן ביארתי ביאור אמיתי בדבריו שהכונה לחודש התשיעי ולא לתשעה חודשי העיבור וכמו שיום השמיני למילה הוא יום חשוב שלכן נצטוונו בו על המילה ה''נ החודש התשיעי ליצירת העובר הוא זמן חשוב שלכן יורדת הנשמה הטהורה לאויר העולם [והרי בבהמות חיות ועופות אין הדבר כן ויציאתם לעולם הוא זמן רב אח''כ, כשיכולים להלך בכוחות עצמם, ובודאי ט' חודשים באדם רזין דרזין איכא בזמן זה וכאשר הארכתי והוכחתי בתחילת דברי] , והדברים האמיתיים והנכונים הללו לא מצאו חן בעיניכם ועל כן החלטתם להוכיח בערותכם וחימתכם בשאלות שאינם ממין הענין והוספתם חטא על פשע בדברי ליצנות [ובכנוי של ''דרך הלצה''], והנה אם הייתם מציעים פירוש אחר ניחא אבל גם לא להציע פירוש נוסף וגם להקשות קושיות של הבל והעיקר לנסות לדחות דברי זולתכם מוכיחה בבירור כי כל המניעים שלכם יסודם במשנה של 'הקנאה התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם', והיות וזה דרככם בודאי אין מה להוסיף ולדון בענין אחרי שהדבר ברור שתאות הניצוח תביא אותכם לומר על מותר אסור ואסור מותר וכו', על כן אסיים בזה את הדיון המיותר ומכאן ואילך הרשות בידכם להמשיך לכתוב כל שטות שבראשכם [ומובטחני שכן תעשו כאשר הוחזקתם בזה].

עכשיו שהודית שאין בדבריך מן הדיוק אלא לחידודי, הרי אמרתי לך מקודם שיפה דרשת. ויהא זה שלו'.

ולהעיר, והוא נ"מ לעוד אשכולין: דמרנא החזו"א אמר, דעשר דק' ראשונות בויכוח בד"ת, זה ויכוח, אחר כך זו סתם התנצחות.
ודי בזה.

חכם באשי כתב:סתם כך, שאלת תם:
איזו ברירה הייתה לפייטן למספר תשע? יש לכם איזה דבר שיש בו 'יחוס' הקשור למספר זה?
לי לא עולה כלום בראש בענין.

תגיד, ואת זה שיש "דריי כליזמרים וואס זענען משמח זקנים ונערים" אתה כן מבין למה דווקא שלש ?!

[ובעצם זה גם לא משנה .... הרי העיקר ששייקע פייפט עם הבאלאלייקע ....]

בקיצור,
לא מצאו חכמי הפורום איזה מספר תשע עם 'ייחוס',
ומכיוון שכך, מדוע לא לחשוב שהפייטן נקט "תשעה ירחי לידה", שאין בו 'ייחוס' (לטענת השואלים), כי לא היה לו שום דבר אחר!
(ממש כמו שרגילים הפייטנים להוסיף מילים עקב החרוז וכדומה),
וממילא אין כל שאלה.

בסידור כ"י משנת ה"א קס"ו 1406 למנינם נאמר כי נמצא על קלף בבית מדרשו של הרוקח.
(ראה הגדת שלמה)
ואם היה זה לפני הרוקח לבטח יש בה כוונה על פי סוד.

ייחוס 'אחד מי יודע' לר' אלעזר מוורמס (ה'רוקח') אינה אלא הגדה בלתי מבוססת!

בהגדת שלמה כתב כי נמצא על קלף בבית מדרשו של הרוקח.
מה לא ברור כאן.

כן, ברור בהחלט, ועל זה כתבתי מה שכתבתי! והדברים ידועים.

ואם נכונים הדברים מה שכתב בהגדת שלמה אפשר נתקדם בעוד רבע צעד והכל על מקומו יבוא בשלום.
ואני מעתיק:
בנוסח שונה קצת נמצא השיר גם בסדר תפילות שבחות ושירים לקהלות קוגין וסינגלי (אמסטרדם שנת תקי"ז) כשיר לשבת שבע ברכות ע"כ.
ולפי זה הדברים נפלאים שאפשר שהיה זה חלק מהברכה לחתן וכלה שיולידו לתשעה חדשים.
והוא הפלא.

הרי המקור הקדום ביותר הוא מ'הגדה שלמה' דהינו הגדה של פסח ורק לאחמ''כ בד' אמסטרדם התחדש שזה שייך גם לשבע ברכות וא''כ עדין לא עלה לנו 'תירוץ פלא' [מלבד התירוץ היפה של 'חכם באשי'], ובפרט שמסתבר שבמקור שציינת זה מופיע גם בהגש''פ וגם לשבע ברכות, ועכ''פ לא מצינו מקור מפורש שיסוד הזמר הזה הוא משמחת חתן וכלה.

קלונימוס כתב:הרי המקור הקדום ביותר הוא מ'הגדה שלמה' דהינו הגדה של פסח ורק לאחמ''כ בד' אמסטרדם התחדש שזה שייך גם לשבע ברכות וא''כ עדין לא עלה לנו 'תירוץ פלא' [מלבד התירוץ היפה של 'חכם באשי'], ובפרט שמסתבר שבמקור שציינת זה מופיע גם בהגש''פ וגם לשבע ברכות, ועכ''פ לא מצינו מקור מפורש שיסוד הזמר הזה הוא משמחת חתן וכלה.

אין כל מצווה להתווכח סתם כך.
הינך רואה שכל הפיוט הזה אינו שייך לפסח לא ירחי לידה ולא מילה וכדו' מאידך גיסא הוא מתאים מאוד לשבע שבע ברכות וכפי שנמצא בסידור באמסטרדם אמור מעתה שפיוט זה מקורו לחתן כלה ולשם מה לך ללכת סחור סחור.
התעקשות לא מובנת

מעניין לראות את דבריכם אימתי חובר פיוט זה ומתי מצאנוהו לראשונה

ולגופה של קושיה ראיתי בהגדת ברכת השיר למהרא"ל צונץ שכתב לבאר ע"פ כתבי האר"י בדרך קבלה שהוא בסוד אדם העליון יעוי"ש

אם מישהו יואיל בטובו להעלות בתמונה את הגדת שלמה אודה לו מאוד - אני לא מצליח בכך הסורק מסרב לציית לפקודתי.