פורום אוצר החכמה

לא נכנסתי חלילה למי יותר צודק, אלא שכתבתי שמכל הסיבות והכיוונים אין לאומרה.
ומה שהוכיחו מסתימת הראשונים אני חולק על זה בהחלט, ואין לי פנאי וכח להעלות את כל טיעוני, ואתמך באילן גדול הוא מרן ר' עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כה שכתב לדחות אותם אחת לאחת.
אקווה לסיים את העיסוק בויכוח שלא יועיל דבר

כמדומני שבקונטרס המובא לעיל הוא מתמודד עם כל טענות היב"א.

נכון, אולם לדעתי שלא בהצלחה מרובה!

ב"ה
לא כ"כ זכיתי להבין את ההכרח של רבנו הגר"י הלל שליט"א בדברי הרש"ש, שעד כדי כך סבר שאין ספק שזו דעת האריז"ל - וח"ו לומר שמרן הרש"ש זצ"ל לא כתב עפ"י נסתר.
הרי הגאון החיד"א שהוא גדול תלמידיו של מרן הרש"ש הבין אחרת בדבריו ומה הצעקה? ובפרט שכל האחרונים ממש פה אחד לא נטו בהלכה זו מדברי השו"ע גם אלו שמביאים תדיר את דעת האריז"ל, ובפרט שכך נהגו ממש בכל תפוצות ישראל אף אלו שענדו את דברי האר"י הקדוש עטרה לראשם. ורק בישיבת המקובלים בית אל בירושלים נהגו אחרת וגם שם פעם בכה ופעם בכה, ועל מה הכצעקתה?
ומה העבירה הגדולה לומר שמשום שכחו של מרן הרש"ש היה בנגלה ובנסתר, כתב תשובה זו עפ"י נגלה ועכ"פ אין הכרח שכתב זאת על פי נסתר? ותמוה לדמות זאת לשאלה כללית כשיש סתירה בין הפוסקים למקובלים, משום שכך נהגו כולם כולל אלו הולכים אחר האריז"ל.
נכון שתלוי הדבר במחלוקת ראשונים, אך הוכרעה ההלכה בשו"ע כדעה זו וכך עשו כל ישראל גם אלו ההולכים אחר האר"י.

הדברים פשוטים.
כאשר הרש"ש אומר דברים שנראים כסתירה לדברי האר"י, עושים כהרש"ש, כי הוא הקיף את כל דברי האר"י בעיון, ואמר שכל דבריו בנויים על פי האר"י, וממילא אף במקום שנראין דבריו סותרים להאר"י עושים כמותו, וספרי המקובלים מלאים בזה.
אין בנהר שלום אפילו קטע אחד ע"פ הפשט.
וכמותו נהגו לא רק בב"א, אלא גם בפורת יוסף, ובישיבות המקובלים בעיר החדשה. כך שלא נותר לשאר המון העם אלא לילך בדרך רבותיהם יודעי הח"ן.

ב"ה
לא ענית כלום.
ראשית לומר שאין בהנ"ש של רבינו הרש"ש כלום עפ"י הפשט, הוא תימה, ותשובה זו היא היא ההוכחה שלא כתב כאן מילה אחת בסוד.
אלא מאי? זו השערה ולא ידיעה שפשוט שרבינו הרש"ש כל דבריו עפ"י סוד, וזאת מנא לן? הרי גם רבינו המהרח"ו ואף רבינו האר"י הקדוש עצמו כתב ביאורים על דרך הנגלה, וידוע שמש"כ בשטמ"ק 'הר"י' הוא רבינו האר"י, והעיר זאת כבר רה"י הגר"י הלל שליט"א עצמו. אבל התימה הוא שמה שפשוט לך, הגאון החיד"א כתב ההיפך!!!
וכמה תמוה להביא ראיות מישיבת פורת יוסף שקיימת פחות ממאה שנה, ועוד מישיבת מקובלים חדשה, וישיבת בית א-ל שמנהגם בענין זה הוא לא קבוע,
מול מנהג כל תפוצות ישראל בני אשכנז כולל הפרושים בירושלים שהשתדלו בכל כוחם לעשות כדברי האריז"ל (ועיין במכתב הרה"צ צבי הירש שפירא זצ"ל שכתב "והעיקר לא לנטות מדברי הרש"ש ח"ו", הובא בסדר תיקון חצות למרן הגר"ש דבליצקי שליט"א), וכולל רובם ככולם של החסידים שנהגו כמנהג האריז"ל, ואחינו בשרינו בני עדות המזרח שבכמה וכמה מהארצות עשו הכל כמנהג האריז"ל ובעיקר המקובלים שבהם, ולא שמענו שערערו על דברי מרן הב"י וכל החונים אחריו רבותינו הפוסקים, ובפרט שגדול תלמידי מרן הרש"ש הגחיד"א כתב כן.
ולכן גם אלו שהולכין אחר רבותינו יודעי החן פרושים וחסידים אשכנזים וספרדים, יעשו את מה שנהגו מצוקי ארץ מקדמת דנא שהיו גדולים מאיתנו ולא אומרים ברכת מעין שבע בליל שבת זה.

מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה? העיקר רואים שקמה ישיבת מקובלים חדשה של גאוני עולם ולא חשו כלל לסב"ל נגד דברי הרש"ש.
ומה שכתבת על מנהג החסידים, זה לא נכון כלל, וראה למשל בתחילת האשכול.
על שאר הסברות וההרגשים, לא נדון עתה.

ישראל אליהו כתב:ב"ה

מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה?

זה לא משנה, ממש לא, אם המנהג הוא לפני 20 שנה 100 שנה או 800 שנה. מה זה משנה?
פורים שמח.
(ולא ראית בדברי סב"ל, זה לא הנושא, אלא מה נפסק עפ"י מצוקי ארץ רבותינו הפוסקים מכל העדות וגדולי המקובלים ורבינו הגאון החיד"א זצ"ל בתוכם).

ישראל אליהו כתב:

אויבער חכמניק כתב:זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.

כמעט הכל כבר כתבו. רק שאנו צריכים להפעיל את שיקול דעתינו מי צודק יותר. ומסתבר שהר"ש"ש כתב את דבריו אליבא דהסוד.

ומה שכתבת שרוב ככל הראשונים כתבו שלא לאמרה, ראה בקונטרס שהעלתי שהביא כמה וכמה ראשונים שכתבו לאמרה, ושכן משמע מסתימת הרבה ראשונים, ע"ש.

מה התחדש השנה ש"אנו צריכים להפעיל את שיקול דעתנו מי צודק יותר"? התחדש כאן משהו שאבותינו לפני שנים ושלושה דורות לא ידעו?

המאמר הנ"ל, בעיקר מסקנותיו, כתוב בצורה קצת מוטה.

לדוגמא [ההדגשות לא במקור]:

"לסיכום: אין אזכור בגמרא על חילוק בין ליל פסח לשאר לילי שבת באמירת ברכת "מעין שבע", ולפי פשוטם של דברים צריך לברך. בשם רבנו ניסים הובאה סברה שאין לברך ברכת "מעין שבע". הראשונים נחלקו בדין, ובשולחן ערוך נפסק שאין לברך. היו קהילות שבירכו, ובין המקובלים יש מנהגים שונים. אף בימינו אין מנהג אחיד לכל קהילות ישראל. לפי מנהגי אשכנז, כמעט שאין קהילה שנוהגת לברך ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, אך בקהילות הספרדים, יש המברכים ויש שאין מברכים."

אחרון התלמידים כתב:

ישראל אליהו כתב:ב"ה

מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה?

זה לא משנה, ממש לא, אם המנהג הוא לפני 20 שנה 100 שנה או 800 שנה. מה זה משנה?
פורים שמח.
(ולא ראית בדברי סב"ל, זה לא הנושא, אלא מה נפסק עפ"י מצוקי ארץ רבותינו הפוסקים מכל העדות וגדולי המקובלים ורבינו הגאון החיד"א זצ"ל בתוכם).

כנראה שהבנת שהסוברים לברך באים מחמת המנהג, בצורה היבשה של "מנהג", וככל מנהג שנהגו שבו לא אומרים סב"ל.
כאן כוונתי היתה שונה, הענין הוא שמאז שהרש"ש אמר את מה שאמר, כל ישיבות המקובלים נוהגים לומר [או ליתר דיוק 'כמעט' כולם]. וזוהי סיבה מספיקה שגם מי שעד עתה לא זכה לאור האמת, מכאן ולהבא ישנה מנהגו ויישר דרכו לפי פנימיותה של תורה.

ישראל אליהו כתב:מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה? העיקר רואים שקמה ישיבת מקובלים חדשה של גאוני עולם ולא חשו כלל לסב"ל נגד דברי הרש"ש.
ומה שכתבת על מנהג החסידים, זה לא נכון כלל, וראה למשל בתחילת האשכול.
על שאר הסברות וההרגשים, לא נדון עתה.

בוודאי שזה משנה לפני כמה שנים.
האם מצאת מקום נוסף שבו שינו מהלכה מפורשת בשולחן ערוך במקום שלא הכריע אפילו אחד מהאחרונים כנגדו, וממנהג של מאות בשנים, בגלל דברי הרש"ש?

למשל תפילין בת"ב שחרית.

א. בכמה מקומות שינו בזה? ב. שם הביא הב"י הדברים בלשון מנהג ולא כמו כאן שפסק שלא לומר מעין שבע. ג. שם טוענים שגם בזמן מרן הב"י נהגו רבים להניח, וזה משהו שונה לגמרי.

א. םוק חזי. ב. גם כאן כתב כן הב"י בלשון מנהג. ג. אם מצאת באיזה ביהכנ"ס יחידי שכך נהגו, וכי זו סיבה לנטות מפסק השו"ע? ומהמנהג הקדום? הטעם הוא רק משום דברי הרש"ש.

א. נו נו. ב. לא נכון. ג. לא מדובר בביכנ"ס יחידי.
בקיצור, המגמה ברורה. הדרישה מאנשים לשנות מנהג כל הדורות היא מוזרה במקרה הטוב.

ב"ה
נראה שהרב ישראל הנ"ל יותר מדאי מתעקש על דעתו.
כבר כתבנו ושנינו, שאלו המקובלים שעשו ע"י דברי האריז"ל או עפ"י דברי הרש"ש,הם לא התחילו לפני מאה שנה אלא לפני כמה מאות שנים מאז שהדברים יצאו מפה קדשם או ממתי שדעתם-דעת עליון באה אל בני ישראל.
ותמוה לומר שיש כאן דעה ברורה שהיא עפ"י הסוד, וממש א"א לומר אחרת - בזמן שכל מצוקי ארץ וכל קהלות הקודש גם אלו שחכמתם בחכמת האמת עלתה עד לרקיע, ונהגו עפ"י הקבלה בכל מקום, כאן נעלם הדבר מהם - ממש מכולם כולל גדול תלמידי הרש"ש.
וכל הראיות הם מישיבות מקובלים שנוסדו לפני שתי דורות או דור אחד. או מישיבת ב"א ששם המנהג לא היה קבוע.
עכ"פ נלך נא בעקבי הצאן על משכנות הרועים, רבותינו הפוסקים אשכנזים וספרדים שקיבלו את דעת מרן השו"ע להלכה עפ"י דברי רב נסים גאון, וכן עפ"י רוב ככל גדולי המקובלים בכל הדורות שלא לומר ברכת מעין שבע בליל חג המצות הבא עלינו לטובה.

ברקים רב כתב:א. נו נו. ב. לא נכון. ג. לא מדובר בביכנ"ס יחידי.
בקיצור, המגמה ברורה. הדרישה מאנשים לשנות מנהג כל הדורות היא מוזרה במקרה הטוב.

א. כמעט כל בתי הכנסיות בירושלים מניחים תפילין בשחרית דת"ב והכל מכח דברי רבינו הרש"ש ומנהגו. וגם בבני ברק במקומות הרבה נוהגים כך הספרדים. (חוץ מקהלות בני מרוקו) ולכן לא פוטרים ד"ז בנו נו.

ב. תמהני הרי האבודרהם מעיד שנהגו לומר ברכת מעין שבע בספרד, כמובא בבית יוסף סי' תפז, ואחר כך שינו המנהג ראה שם, ומה זה לכתוב "מנהג כל הדורות", ולמה כאן לא שואלים הדרישה לשנות מנהג וכו'?

ובפרט שמנהג ירושלים ת"ו מאחרי פטירת הרב אג"ן היה לומר ברכת מעין שבע ועכשיו נדפס ספר אמרי אברהם לרבי אברהם רפול ז"ל ומעיד בפשיטות שכך היה מנהג בירושלים העתיקה לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ויש תחת ידי עוד עדויות רבות מגדולי החכמים לכך, ויש להאריך.

בודאי שהאבודרהם כותב שנהגו לומר, והרי יש ראשונים שכתבו לומר, והם עצמם ודאי נהגו לומר, אבל הב"י פסק בשו"ע שלא לומר, ולא מצאנו להחונים עליו שחלקו בזה, ולפי מה שידעתי עד כה לא מצאנו בשום מקום אצל רבותינו כל גדולי האחרונים שאמרו, ולכן זה בודאי נקרא לשנות מנהג.

מה שכתבת בענין מנהג ירושלים, אשמח אם תביא עוד חומר בזה. מה הכוונה מנהג ירושלים העתיקה? באיזה שנים? האם האשכנזים בירושלים העתיקה ג"כ אמרו?

ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).

ברקים רב כתב:בודאי שהאבודרהם כותב שנהגו לומר, והרי יש ראשונים שכתבו לומר, והם עצמם ודאי נהגו לומר, אבל הב"י פסק בשו"ע שלא לומר, ולא מצאנו להחונים עליו שחלקו בזה, ולפי מה שידעתי עד כה לא מצאנו בשום מקום אצל רבותינו כל גדולי האחרונים שאמרו, ולכן זה בודאי נקרא לשנות מנהג.

הרוצה לעמוד על דעת השו"ע, יראה בב"י. ובב"י לא פסק שאין לומר. אלא רק כתב שעכשיו פשט המנהג שלא לאמרו. ועל פי זה כתב בשו"ע שאין אומרים, היינו ע"פ המנהג שהובא בב"י.
וזה עונה גם על הערתך דלעיל באות ב, שכתבת "לא נכון". והמעיין בב"י יראה שלא הכריע כלל בסברות וראיות, אלא הביא את השיטות השונות, וסיים שהמנהג עתה שלא לאמרה. אז מדוע "לא נכון"??!

פרי יהושע כתב:

ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).

זכור אני כי בתשובת הרה"ג יעקב הלל שליט"א בענין זה הביא לרבים ממקובלי בית אל תלמידי הרש"ש ז"ל ותלמידי תלמידיו שדברי הרש"ש דוקא על פי הסוד שכך כתבו להדיא הרב שמן ששון והרב כף החיים, עיין בדבריו. ולמי שומעים?

לא שומעים צריך עיון במקור מה טוב מזה? אבל אולי יש חילוקי דעות, כי שם כתב בשם המקובלים אולי הרש"ש שדווקא עפ"י הסוד א"צ בליל זה, ומ"מ אין לשנות דין הגמ', זה דווקא מעניין אותי.

משה1 כתב:

פרי יהושע כתב:

ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).

זכור אני כי בתשובת הרה"ג יעקב הלל שליט"א בענין זה הביא לרבים ממקובלי בית אל תלמידי הרש"ש ז"ל ותלמידי תלמידיו שדברי הרש"ש דוקא על פי הסוד שכך כתבו להדיא הרב שמן ששון והרב כף החיים, עיין בדבריו. ולמי שומעים?

]
כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים. [בספרי הגר"ע יוסף וע"ע בספר מגיד תשובה ח"ג סי' יח]

כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.

אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.

בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?

עבד הזמן כתב:בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?

כמדומה שכך מביא הרב הלל בתשובתו בנושא שאף להסוברים שאין לברך אם התחיל יש לו להמשיך בברכה

עבד הזמן כתב:בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?

אצלנו (שהתפילה היא לכל העדות) העלו ש"ץ ת"ח אשכנזי, והוא ספר לי אח"כ שהוא התלבט אם לברך כי מנהגו לברך (כבמחזור רדלהיים, שעל-פי מנהגיו נהגו בבית אביו ולמעלה בדורות) והמרא דאתרא שליט"א הורה שהכל לפי מנהג החזן.
ובנדון שאלת כתר"ה, אולי אפשר לסמוך על זה בדיעבד כשכבר התחיל הש"ץ

סיפרון כתב:כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.

אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.

מכל מקום מרן הגר"ע יוסף כבר הביא שכן פסקו כל הראשונים והפוסקים וכן רבים מהמקובלים כתבו שגם לדעת רבינו האר"י ז"ל אין לאומרו, ומהם: מרן החיד"א והרמ"ע מפאנו, הגר"א ענתבי, הראש"ל הג"ר חיים אברהם גאגין (אג"ן), חכם אפרים הכהן זלל"ה וכו' וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, והדרה לאמת ששב ואל תעשה עדיף.

נהר שלום כתב:

סיפרון כתב:כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.

אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.

מכל מקום מרן הגר"ע יוסף כבר הביא שכן פסקו כל הראשונים והפוסקים וכן רבים מהמקובלים כתבו שגם לדעת רבינו האר"י ז"ל אין לאומרו, ומהם: מרן החיד"א והרמ"ע מפאנו, הגר"א ענתבי, הראש"ל הג"ר חיים אברהם גאגין (אג"ן), חכם אפרים הכהן זלל"ה וכו' וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, והדרה לאמת ששב ואל תעשה עדיף.

יש הסבורים ששוא"ת בכהאי גוונא זה לעשות מה שעושים בכל שבת, וכדינא דגמ' ומנ"ל לשנות, ע"פ סברות של 'ליל שמורים'. והלכה למעשה לא באתי לתקוע נפשי.

מצו"ב ספר "ברכת מעין שבע", להרה"ג החפץ בעלום שמו שליט"א, בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כולל הרבה חידושים והוספות.

ואם נפשכם לדעה עוד עיינו בילקוט יוסף שמאריך באש וגופרית בעניין זה.

תורה מפוארת כתב:ואם נפשכם לדעה עוד עיינו בילקוט יוסף שמאריך באש וגופרית בעניין זה.

הקונטרס הנזכר בא לאפוקי משיטת בעל הילקוט"י, ו"להחזיר עטרה ליושנה", כאשר היה המנהג הקדום בספרד כדברי אבודרהם המובא בבית יוסף, וכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים.

איני כ"כ קולט איך עובד הפינק- פון הזה, הגר"ע יוסף הורה שלא לומר ושזה איסור של ברכה לבטלה לומר, בקיצור הולכים אחריו רק כשמתחשק? תסביר לי מה כוונתך?

הגר"י יוסף מאריך איך שאסור לעשות כדעת המקובלים היכן שההלכה סותרת ובפרט שגם דברי הרש"ש המובאים בקונטרס הנ"ל אינם מוכחים, וכן נראה מתשובת היבי"א

תורה מפוארת כתב:איני כ"כ קולט איך עובד הפינק- פון הזה, הגר"ע יוסף הורה שלא לומר ושזה איסור של ברכה לבטלה לומר, בקיצור הולכים אחריו רק כשמתחשק? תסביר לי מה כוונתך?

לא הבנתי מה זה "פינק פון". הרב עובדיה הורה שלא לומר ויש כאלה שהורו אחרת.
אין הולכים אחריו "רק כשמתחשק" - מי שקיבל עליו את פסקי הרב עובדיה ילך אחריו גם כאן ולא יאמר, אך מי שלא קיבל עליו - יכול לנהוג כדעת החולקים.

אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

נכב"ב בשנה שעברה שגם בה חל פסח בשבת, וכן בשנים תשע"ה ותשע"ו, ויכב"ב בע"ה עבגא"צ (ונקוה שלא עד בכלל) בשנים תשפ"ב, תשפ"ט, תשצ"ב וכו'.

תורה מפוארת כתב:הגר"י יוסף מאריך איך שאסור לעשות כדעת המקובלים היכן שההלכה סותרת ובפרט שגם דברי הרש"ש המובאים בקונטרס הנ"ל אינם מוכחים, וכן נראה מתשובת היבי"א

כאן נתבאר שמנהג בני ספרד לילך אחר הקבלה, גם אם ע"פ הפשט אין לעשות כן.
viewtopic.php?f=17&t=42864&hilit=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94#p499756

ואם נמשיך לפי מטבע לשונך,
הרי זה לא "פינק-פון", שכשרוצים, מברכים הנותן ליעף כח כהקבלה, וכשלא מתחשק הולכים אחרי הפשט.
[ואגב, זה מחלוקת בפשט, כי ישנם כעשרה ראשונים שסוברים לומר גם ע"פ הפשט.
גם מה שכתבת שהחסידים נוהגים שלא לברך, זה לא מדוייק, כי חלקם נוהגים לברך].

ישראל אליהו כתב:הרוצה לעמוד על דעת השו"ע, יראה בב"י. ובב"י לא פסק שאין לומר. אלא רק כתב שעכשיו פשט המנהג שלא לאמרו. ועל פי זה כתב בשו"ע שאין אומרים, היינו ע"פ המנהג שהובא בב"י.
וזה עונה גם על הערתך דלעיל באות ב, שכתבת "לא נכון". והמעיין בב"י יראה שלא הכריע כלל בסברות וראיות, אלא הביא את השיטות השונות, וסיים שהמנהג עתה שלא לאמרה. אז מדוע "לא נכון"??!

ולפ"ז, מפ"מ שינה הרב"י בשו"ע בין תפלין בשחרית דת"ב (שכתב רק "נוהגים שלא להניח")
לברכת מעין ז' בליל פסח שח"ל בש"ק (שכתב ש"אין אומרים", בסתם)?!
ולא באתי אלא להעיר, ותורה היא וללמדה אני צריך.

תורה מפוארת כתב:

תורה מפוארת כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

תורה מפוארת כתב:ואם נפשכם לדעה עוד עיינו בילקוט יוסף שמאריך באש וגופרית בעניין זה.

הקונטרס הנזכר בא לאפוקי משיטת בעל הילקוט"י, ו"להחזיר עטרה ליושנה", כאשר היה המנהג הקדום בספרד כדברי אבודרהם המובא בבית יוסף, וכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים.

איני כ"כ קולט איך עובד הפינק- פון הזה, הגר"ע יוסף הורה שלא לומר ושזה איסור של ברכה לבטלה לומר, בקיצור הולכים אחריו רק כשמתחשק? תסביר לי מה כוונתך?

הגר"י יוסף מאריך איך שאסור לעשות כדעת המקובלים היכן שההלכה סותרת ובפרט שגם דברי הרש"ש המובאים בקונטרס הנ"ל אינם מוכחים, וכן נראה מתשובת היבי"א

איני מבין דבריך, הרב עובדיה ואחריו בנו סוברים לא לברך. ואם כן מה כוונתך "הולכים אחריו רק כשמתחשק"??