פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:קיבלתי;

unnamed.png

עזריאל ברגר כתב:נבט חיטה - חמץ גמור ("חיטים מצומחות" בלשון הפוסקים).
אז מה הסברא להתיר נבטי קטניות?!

עזריאל ברגר כתב:נבט חיטה - חמץ גמור ("חיטים מצומחות" בלשון הפוסקים).
אז מה הסברא להתיר נבטי קטניות?!

עושה חדשות כתב:מג"א תכב,ו - ואפשר כשהוא אומר פסוקי דזמרה מותר להפסיק באמצע לקרא הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ"ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף כיון שאומר ב"ש וישתבח א"כ היאך יברך ב"פ וכיוצא בזה כתבו בהגדת פסח לכן דוקא בהלל דר"ח יעשה כן כיון דהרב' פוסקי' שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמר'.

מה כוונתו דכיו"ב כתבו בהגדת פסח? מי תירץ כך את הטעם למה לא מברכים על ההלל שבהגדה?

אסתירה פני כתב:הנוסע להתארח בפסח ומשתכן בדירה שבעליה שומתומ"צ יש סברא להצריכו לבודקה?

יעקל כתב:והיא שעמדה לאבותנו ולנו וכו'
מה עמדה לאבותינו ולנו ? לכאור' ע"פ הפשט, מדובר בהבטחת הקב"ה לא"א, כמ"ש וגם את הגוי אשר וגו' ואחרי כן יצאו וגו'.
אבל מ"מ עדיין ק"ק לי, סוף סוף לפי פשט הכתוב ההבטחה הזאת קאי דווקא אגלות מצרים ולא אכל דור ודור שעומדים עלינו וכו' ...

ואותה הבטחה היא שעמדה לאבותינו ולנו, והוא הברית שכרת בין הבתרים כשנפלה עליו אימה חשכה גדולה שהראהו ארבעה גליות והבטיחו שימלטו ישראל מהם. וכן הבטיחו ג"כ בקרבנות שאמר לו קחה לי עגלה משולשת כדאיתא במדרש (ב"ר פרשה מ"ד), וזהו שאמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם בכבוד גדול ובהצלחה רבה, ואפילו בזמן יעקב הצדיק צא ולמד וכו'.

דרומי כתב:נשאלתי על כשרותו של החומר 'טאלק' עבור פסח.

הכוונה היא לזה שמוכרים ניילון שעליו שכבת 'טאלק', ורוצה מישהו לצפות בניילון זה את ה'מטבח פסח' ואביזריו, והשאלה היא אם יש בזה איזה חשש.

ויש ששונין הא דמגילה קדלי דחזירי ומפרש עורף של חזרת כלומר ראש של חסא עכ"ל

מן הדרום כתב:מחפש דוגמאות של חמץ שבטעות יכולים לא לשים לב אליו כמו- חלב שבולת שועל
אשמח לרעיונות

עושה חדשות כתב:שבלי הלקט - והרב ר' אברהם ב"ר דוד זצ"ל כתב שמעתי מר' יצחק בן מרן לוי זצ"ל שהי' אומר דרך אגדה מפני מה אמרו רבותינו השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא מפני שאבותינו כאשר הזהירם משה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר והיו מובטחין על הגאולה והיו אוכלין הפסח כמו שכתוב וככה תאכלו אותו והיו מבקשין רחמים ואומרין השכיבנו ה' אלהינו לשלום וכל הברכה שהוא רחמים של שמירת המקום ולכך אמרו כגאולה אריכתא דמיא שבעת הגאולה אמרוה והיו צריכין לומר ושמור צאתינו ובאנו מעתה ועד עולם והיו אומרים לי טעם מפני מה אנחנו אומרין פורש ואינו ברור בידי.

צורב מתחיל כתב:

עושה חדשות כתב:שבלי הלקט - והרב ר' אברהם ב"ר דוד זצ"ל כתב שמעתי מר' יצחק בן מרן לוי זצ"ל שהי' אומר דרך אגדה מפני מה אמרו רבותינו השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא מפני שאבותינו כאשר הזהירם משה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר והיו מובטחין על הגאולה והיו אוכלין הפסח כמו שכתוב וככה תאכלו אותו והיו מבקשין רחמים ואומרין השכיבנו ה' אלהינו לשלום וכל הברכה שהוא רחמים של שמירת המקום ולכך אמרו כגאולה אריכתא דמיא שבעת הגאולה אמרוה והיו צריכין לומר ושמור צאתינו ובאנו מעתה ועד עולם והיו אומרים לי טעם מפני מה אנחנו אומרין פורש ואינו ברור בידי.

דהיינו שמנהגו היה שבעת שאומרים ופרוש לא אומרים ושמור צאתינו? כי למנהגינו (אשכנז) אומרים שניהם.

עושה חדשות כתב:נשאלתי
בן חו"ל קנה חמץ בשמיני של פסח, באיסור, ודאי נאסר עליו מכאן ואילך כדין חמץ שעבר עליו הפסח. מה הדין לגבי בן ארץ ישראל, האם האיסור חל גם כלפיו כי זה היה אסור על הבעלים, או שכלפי בן אר"י כביכול אין כאן איסור.

עושה חדשות כתב:מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה...

מן הסתם מדובר בשנים שאחרי חורבן הבית, ולכן לא עלו לרגל.
רציתי לדעת
א, האם אפשר לשער כמה שנים אחרי החורבן התרחש המעשה, האם קרוב לזה או לחורבן ביתר.
ב, האם עד השנה האחרונה ממש של הבית בבנינו עלו כולם לרגל והקריבו קר"פ, או שזה פסק קודם לכן.