פורום אוצר החכמה

ידוע מרוב הפוסקים שלארבע כוסות צריך או עכ"פ לכתחילה ראוי לצאת ידי חובה דווקא ביין ולא במיץ ענבים. ואין צורך להאריך בנקודה זו כשלעצמה.
שאלתי היא לגבי 'יין קל' [לדוג' 'מוריה לייט'] אשר בו עשו תהליך הוצאת האלכוהול עד שהנו מכיל כארבעה אחוזי אלכוהול בלבד.

האם מישהו יודע על מקור בפוסקים שדן ביין זה האם דינו כיין רגיל לגמרי כי סו"ס הנו יין, או שחסר לו בדין יין כי אינו משכר כ"כ וכדו'?

[בזכרוני שדברו מזה כאן, ולא מצאתי כעת]

הרב'ה מגור אומר שלא לעשות על יין קל

עי' ברכות לה: שיין חשיבותו משום דסעיד ומשמח
ויש שפירשו דסעיד מחמת האלכוהול שבו שהוא כידוע מתפרק ומזין כסוכר ומכיל כ9 קלוריות ליחידה
ומעתה שמא יש לדון דחשיבות זו היא רק כשהוא כדרך יין שמשמח וסועד בכמות גדולה כדרך הרגילות שיש כ12 אחוז אלכוהול אבל בפחות מכאן אינו סעיד ומשמח די הצורך
ואל תקשה ממיץ ענבים דתברא בצדך שגם שם כתב הגרשז"א במנחת שלמה דמה דאין זה סעיד ומשמח אין זה חיסרון כיון שהוא עתיד להיות כן ולכך דין מה דין מיץ ענבים מפוסטר שאינו יכול לתסוס והרי הוא כיין אירופ"י ששמים בו עפר לבן ואינו תוסס ופסלוהו הפוסקים והכא נמי יש לדון ביין קל שאינו יכול לתסוס יותר כדרך יין רגיל

ולכן נראה
דמי שמחמיר במיץ ענבים מפוסטר יש לו מקום להחמיר ביין קל אך מי שאינו מחמיר במיץ ענבים מפוסטר אין לו כלל מקום להחמיר ביין קל

הגריש"א זצ"ל היה מורה ובא שאין יוצא יד"ח במיץ ענבים לשמחת יו"ט ולד' כוסות (ועוד דברים) כנודע (וכ"פ הגרמ"פ, ולא כהגרשז"א; ושורש הדברים בפלוגתת המהר"ש הלוי והפר"ח), וכמדומה שראיתי שנתן עצה למי שקשה לו לשתות יין ישערב יין ומיץ ענבים (בשיעור שיורגש טעם היין), וא"כ לכאורה הוא דומה ליין קל.

אכן הגריש"א זצ"ל התיר לערב, וחידש בזה דאין זה כשיכרא דמזיגת שכרא ביין בעינן רוב יין אלא לא בעינן רוב יין במזיגה עם מיץ ענבים כיוון שמכל מקום הוא אותו מין
אבל עדיין יש לחלק מיין קל כיון שיין קל הוא בעצם יין שהגבילו את כח הסעיד ומשמח שלו ואין לו חשיבות יין והוא כמיץ ענבים, משא"כ יין גמור שמערבו עם מיץ ענבים אין זה אלא דרך מזיגה ומן הסתם גם הגריש"א לא התיר טפי מאחד על שש כבמים, ויש לומר דעדיף אף שבסה"כ יש פחות אלכוהול דמכל מקום גוף היין יין גמור הוא
אני מודה שזו סברא דחוקה אך יש אפשרות לאומרה

viewtopic.php?f=7&t=3291

ועי' תשובות והנהגות ח"ג סי' פז; ח"ה סי' עז.

במקום לחפש יין קל, תחפש כוס קטנה, שנכנס בה בדיוק רביעית יין, כפי מנהג אבותיך, ולא תצטרך ליין קל.
שיעור המקובל לחומרא בארצות אירופא היה בין 70 ל100מ״ל, והוא קטן מאוד, אפילו 156 מ״ל לשי׳ החזו״א, הוא די קטן יחסית לכוסות המגה גדולים של היום שנכנסים בהם יותר מרבע ליטר.

איטשע כתב:במקום לחפש יין קל, תחפש כוס קטנה, שנכנס בה בדיוק רביעית יין, כפי מנהג אבותיך, ולא תצטרך ליין קל.
שיעור המקובל לחומרא בארצות אירופא היה בין 70 ל100מ״ל, והוא קטן מאוד, אפילו 156 מ״ל לשי׳ החזו״א, הוא די קטן יחסית לכוסות המגה גדולים של היום שנכנסים בהם יותר מרבע ליטר.

בכל מקרה אין צורך לשתות יותר ממלוא לוגמיו, כך שאין חשיבות בנושא זה לגודל הכוס.

הכהן כתב:

איטשע כתב:במקום לחפש יין קל, תחפש כוס קטנה, שנכנס בה בדיוק רביעית יין, כפי מנהג אבותיך, ולא תצטרך ליין קל.
שיעור המקובל לחומרא בארצות אירופא היה בין 70 ל100מ״ל, והוא קטן מאוד, אפילו 156 מ״ל לשי׳ החזו״א, הוא די קטן יחסית לכוסות המגה גדולים של היום שנכנסים בהם יותר מרבע ליטר.

בכל מקרה אין צורך לשתות יותר ממלוא לוגמיו, כך שאין חשיבות בנושא זה לגודל הכוס.

מבואר ברמב"ם וביארו הגרי"ז בטוטו"ד, שלהבדיל מכל כוס של ברכה, בארבע כוסות יש לשתות לכתחילה כל הכוס, ובדיעבד רוב כוס, דרובו ככולו.

הרב מרדכי גרוס בדרשת שבת הגדול אמר עד 4% אלכוהול לערך

רוב היין קל הנמצא בשוק הוא עירוב של יין ומיץ ענבים, אפשר לעשות את זה לבד.

היימישער כתב:רוב היין קל הנמצא בשוק הוא עירוב של יין ומיץ ענבים, אפשר לעשות את זה לבד.

יש לברר אצל המצויים בתעשיית היין, כי יש יינות קלים שאכן מיוצרים בדרך זו של עירוב עם מיץ ענבים, ולפי מינון התערובת אפשר להחליט אם לצאת בו ידי חובה, מאידך קיימים יינות קלים (כמדומני שמרביתם) שהם לא הגיעו מעולם לרמת אלכוהול רצויה, או שעברו תהליכים להוצאת האלכוהול, ואזי הם מומלצים פחות למהדרין במצוות,

נדמה לי שהסימן לדעת אם מדובר ביין קל או בתערובת של מץ ענבים ויין הוא לבדוק אם מצויין על התוית שחייבים לשמור בקרור ולצרוך שבועיים מהפתיחה שאז נראה שהוא מיץ ענבים, ואם לא מצויין דבר זה כנראה הוא יין.

מאידך קיימים יינות קלים (כמדומני שמרביתם) שהם לא הגיעו מעולם לרמת אלכוהול רצויה, או שעברו תהליכים להוצאת האלכוהול, ואזי הם מומלצים פחות למהדרין במצוות,

למה אלה שלא הגיעו הם מומלצים פחות. לפי השכל הם אמורים להיות מומלצים יותר כי הם יין. אין דין כמה אלכוהול יהיה ביין שמגדיר את עשיית היין. והא ראייה שהראשונים לא עלה בדעתם שיינות שלנו (במקום אחר הבאתי את טענת ד"ר זהר עמר, ששלנו הזה הוא של אירופה שיש פחות סוכר בענבים וממילא כשליש אלכוהול ביין) שיש בהם פחות אלכוהול אין להם דין יין רק על המזיגה דנו.

אפרקסתא דעניא כתב:

הכהן כתב:

איטשע כתב:במקום לחפש יין קל, תחפש כוס קטנה, שנכנס בה בדיוק רביעית יין, כפי מנהג אבותיך, ולא תצטרך ליין קל.
שיעור המקובל לחומרא בארצות אירופא היה בין 70 ל100מ״ל, והוא קטן מאוד, אפילו 156 מ״ל לשי׳ החזו״א, הוא די קטן יחסית לכוסות המגה גדולים של היום שנכנסים בהם יותר מרבע ליטר.

בכל מקרה אין צורך לשתות יותר ממלוא לוגמיו, כך שאין חשיבות בנושא זה לגודל הכוס.

מבואר ברמב"ם וביארו הגרי"ז בטוטו"ד, שלהבדיל מכל כוס של ברכה, בארבע כוסות יש לשתות לכתחילה כל הכוס, ובדיעבד רוב כוס, דרובו ככולו.

שו"ע תעב סעיף ט ומשנה ברורה שם ס"ק ל וס"ק לג.

יש תשובה משכנעת בשלחן הלוי ע"ז, ומסקנתו עד ד' אחוז לכתחילה, ומתאים לקהל אתרא הדין, יש שם גם ד"ת גם מדעים וגם היסטוריה.

אבל לקהלא קדישא די בהדין,
יין בהגדרה הוא משקה טבעי מענבים שאינו מתקלקל בשהיה שלא במקרר..
ואילו יין קל דומה למיץ ענבים.. מהילת מים ביין לא תביא לקלקולו, ואילו יין קל מתקלקל מהר, ואינו יין.
כמדומה שליין טבעי יש לא פחות מ-10% אלכוהול.

מוריה לייט הוא יין מעורב עם מיץ ענבים.
יש יין קליל שהוא יין עם קצת אלכוהול

הכהן כתב:בכל מקרה אין צורך לשתות יותר ממלוא לוגמיו, כך שאין חשיבות בנושא זה לגודל הכוס.

צריך לשתות לפחות רוב רביעית ולא מלא לוגמיו, שהוא שיעור טעימה בכוס של ברכה בלבד. שו"ר שכבר הקדמוני.