פורום אוצר החכמה

שאלה- האם כיום עדיף לחלק ממתקים שילדים יותר אוהבים, או עדיף לקיים דינא דגמ' באגוזים וקליות –השיב הגרח"ק – "אצלנו חלקו אגוזים"
לפ"ז י"ל דאף אשה שרוצה בגד לבן וכד' עדיף לקנות לה בגד צבעוני לקיים דינא דגמ' דבגדי צבעונים....

לרגע חשבתי ש'שלח' פתח את האשכול

אין שום משמעות בתשובה "אצלנו חלקו אגוזים" שזה העדפה של דינא דגמרא, כלשון השואל.
יש פה יותר דחיה בקש של עורבא פרח.
אם יש לך שאלה של הכרעה מתוך הפוסקים גש לגר"ח, אם אתה שואל עניינים של שיקול הדעת חדשני כלך לך אל רבנים אחרים.
לענ"ד הסיבה שאצל הגר"ח לא מחלקים ממתקים זה בגלל ענייני כשרות וכדו'.

ומה ענין בגד צבעוני שאשה "לא אוהבת" לאגוזים שילדים אוהבים "פחות" מממתקים

בזמנו ראיתי בשם הגה"צ רבי אביגדר הלוי נבנצל שעדיף לחלק שוקולד כי זה מה שילדים מעדיפים

זה לכאורה אותה שאלה כמו "אצלנו לא אכלו מאכל פלוני בפסח", כשבמרבית המקרים לא יכלו להשגיח עליו - מה שהיום אפשרי, ולעיתים הסיבה היא פשוטה יותר: לא היה את זה אז!

ראיתי פה רמז על האגוזים
http://www.otzar.org/aspcrops/155923_86_32673527701-642014.asp
שאלה נוספת ראיתי שעל מנהגי ישראל יש גם רמזים וגם על פי סוד האם לפי זה יש ענין דוקא עם אגוזים?

מניסיון לא הייתי ממליץ לחלק שוקלדים כי באחת השנים שקניתי שוקולד חלבי שוויצרי גם חלק מן הבוגרים לא יכלו להתאפק ואכלו מזה.

לתשומת לב: הדור הצעיר דהיום כבר כמעט אינו יודע מה זו "מסורת". הדבר הכמעט יחידי שנשאר לנו הוא החומרות וההקפדות של פסח. הבה לא ניקח מהם גם את זה.

נכון, אבל השאלה היא מהי מסורת וכנ"ל.
למשל, תפוחי אדמה לכרפס, זה מסורת או ברירת מחדל באותו דור? ואולי נשתה גם את אותו יין פטישים שסבא שתה?

תפוח אדמה לכרפס זה מסורת ויין פטישים לא. ומי שאינו מבין את ההבדל עליו נאמר אם אין דעת הבדלה מנין.

עם כל הכבוד, תפוח אדמה לכרפס התחיל בזמן מן הזמנים, וקודם לכן השתמשו במשהו אחר! מה ההכרח להכניס פרשנות קדושה בסבא רבה רבה, ולא לומר בפשטות שזה מה שהיה לו, ואם היה לו מלפפון הוא היה משתמש בזה (והרי באמת לא היה אז מלפפון בפסח)?

אין שום פרשנות קדושה ואכן הסבא רבה רבה עשה כך רק בגלל שזה מה שהיה לו, רק שתדע שאם יש סיכוי כלשהו שנכדיך יעשו משהו רק בגלל שכך סבא עשה זה רק כאן.

לא מזמן היה לי חשק לשנות את אופן כתיבת שם משפחתנו לאופן שכתב הסבא רבה שלי בשונה מאבי וסבי (שהוא שינה מאביו). בסוף החלטתי שאם אני אשנה מאבי לכתוב כסבי גם ילדיי ישנו ממנו לכתוב כסבם, משא"כ אם אני אכתוב כאבי גם הם יכתבו כאביהם....

במקרה דווקא עניין התפוח אדמה ידוע שלא נהוג יותר מכמה מאות שנים לכל היותר. שכן קודם לכן יכלו לנהוג בו כרפס רק אבות אבותיהם של האינדיאנים באמריקה.

בן החבורה כתב:אין שום פרשנות קדושה ואכן הסבא רבה רבה עשה כך רק בגלל שזה מה שהיה לו, רק שתדע שאם יש סיכוי כלשהו שנכדיך יעשו משהו רק בגלל שכך סבא עשה זה רק כאן.

לא מזמן היה לי חשק לשנות את אופן כתיבת שם משפחתנו לאופן שכתב הסבא רבה שלי בשונה מאבי וסבי (שהוא שינה מאביו). בסוף החלטתי שאם אני אשנה מאבי לכתוב כסבי גם ילדיי ישנו ממנו לכתוב כסבם, משא"כ אם אני אכתוב כאבי גם הם יכתבו כאביהם....

ושוב אשאל, האם אני צריך לשאוף שנכדי יעשו כמוני רק בגלל שכך סבא עשה בדבר שאינו מנהג?

גילוי נאות: הכותב הונגרי על כל המשתמע...

סליחה, טעיתי בכתובת...

אנסה לבאר דברי:
תפריט סעודת השבת הוא מנהג? יש שעונים על כך תשובה חיובית באופן מוחלט, ולכן לעולם לא יאכלו גלידה לקינוח אלא קומפוט מתפוחי עץ. יש שיענו תשובה חיובית חלקית, ולכן יאכלו תמיד געפילטע פיש אבל יגוונו בסלטים, יאכלו מרק עוף וישימו בו שקדי מרק וכן הלאה. ויש שיאמרו - סבא אכל את מה שהיה במכולת בהתאם לטעמו האישי וכישוריה הקולינריים של זוגתו ע"ה, ואנחנו נאכל בהתאם לשפע שיש בברכל.
סבא באונגארן חבש הויבל בימים נוראים. כמה עושים את זה היום? סבתא רבה רבה (מסתמא) לבשה סינר לבן ומטפחת לבנה על השייטל. גם אנחנו חייבים לעשות זאת?
ולחילופין: סבא לא אכל בראש השנה סילקא ורוביא, מסיבה מאוד פשוטה - לא היה לו את זה. אז אם אני כן אוכל - אני מחדש מנהג?!

בקיצור: מה נקרא בשם הקדוש "מנהג" שאין לזוז ממנו כקוצו של יו"ד, ומה נכנס לשטח של מה שהסבא עשה מסיבות סובייקטיביות שלעולם לא נדע מהן?

ענין האגוזים נראה לי נידון משונה, כי כתוב ברמב"ם וכל הפוסקים שאבי המשפחה צריך לשמח את כל המשפחה וכל אחד בראוי לו והביא דוגמא לכ"א לקטנים קליות ואגזוים והגדולים בבשר ויין ולפ"ז אדם שסולד מיין יהיה מחוייב לשתות יין ולהרוס לעצמו את כל שמחת היו"ט שזה עיקר ההלכה בגלל שכך נהגו. אתמהה!! פשיטא ופשיטא שצריך לשמח כ"א במה שישמחו ואני חילקתי לילדי משחקים שזה משמחם ופשיטא לי שקיימתי את הדין למהדרין. והוא הדין לגבי ליל הסדר אם זה מה שיעורר אותם לשאול או ישאירם ערים זה מה שצריך לתת.

גם זו לטובה כתב:שאלה- האם כיום עדיף לחלק ממתקים שילדים יותר אוהבים, או עדיף לקיים דינא דגמ' באגוזים וקליות –השיב הגרח"ק – "אצלנו חלקו אגוזים"
לפ"ז י"ל דאף אשה שרוצה בגד לבן וכד' עדיף לקנות לה בגד צבעוני לקיים דינא דגמ' דבגדי צבעונים....

לא נכנס לעניין אם יש עניין באגוזים דוקא או לא, בזה כבר אמר הגרח"ק את דברו, אבל כמה הערות לשואל המבולבל.
א. תשובת מרן שליט"א לא שללה חלוקת ממתקים, קפיצה לגובה, הרמת משקולות וכו' כל דבר שיעורר את הילדים שלא ישנו, מרן שליט"א דבר שיש לחלק אגוזים כי כך המנהג אצלינו, בנוסף לזה תוכל לחלק להם גם ממתקים, וגם פרסים מהכל בשקל, וככל שיעלה על רוחך ודמיונך הפורה.
ב. הקשר בין האגוזים לבגדי צבעונים, גם לפי הבנתך הטועה וכפי שכתבתי למעלה, הוא קשר של חוסר בהירות. המושג בגדי צבעונים הוא לא 'בגד צבוע' אלא הוא בגד נשים! או בגד הגורם שמחה לאשה, וכמו שכתבו התוס' שלנו יש שמחה בבשר ויין ורק כסיל יחשוב אחרת, ובטוחני שגם אתה לא חושב לרגע לא כך, אלא שהרצון להתלוצץ ענה בך, מה שאין כן אגוזים אפשר שכיון שזה הובא בספרי הפוסקים הוא אחד מסממני הסדר, כמו שלא תחליף את החרוסת בטחינה [משקדים] כך לא תחליף את האגוזים בחמצוצים [אם הם כשרים לפסח] אמנם זה לא סימן חובה כמו חרוסת אבל בהחלט הוא מנהג קדוש של ליל הסדר.
בהצלחה.

הכהן כתב:עם כל הכבוד, תפוח אדמה לכרפס התחיל בזמן מן הזמנים, וקודם לכן השתמשו במשהו אחר! מה ההכרח להכניס פרשנות קדושה בסבא רבה רבה, ולא לומר בפשטות שזה מה שהיה לו, ואם היה לו מלפפון הוא היה משתמש בזה (והרי באמת לא היה אז מלפפון בפסח)?

מאי שני תבשילין אמר רב הונא סילקא וארוזא רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא [פסחים קי"ד ב']

גם זו לטובה כתב:שאלה- האם כיום עדיף לחלק ממתקים שילדים יותר אוהבים, או עדיף לקיים דינא דגמ' באגוזים וקליות –השיב הגרח"ק – "אצלנו חלקו אגוזים"
לפ"ז י"ל דאף אשה שרוצה בגד לבן וכד' עדיף לקנות לה בגד צבעוני לקיים דינא דגמ' דבגדי צבעונים....

הילדים אשר אני רואה אותם מידי שנה בשנה בסדר יתעוררו יותר מקליות ואגוזים מאשר מסתם ממתק של כל השנה, נכון שבעיקר ההלכה לא נכלל האפקט של השינוי הזה שהרי בזמנם לא היה הדבר משונה, אבל אחרי שנוהגים בזה פשיטא שלא שייך ללעוג על המנהג ויש לו טעם

סגן אלוף כתב:

הכהן כתב:עם כל הכבוד, תפוח אדמה לכרפס התחיל בזמן מן הזמנים, וקודם לכן השתמשו במשהו אחר! מה ההכרח להכניס פרשנות קדושה בסבא רבה רבה, ולא לומר בפשטות שזה מה שהיה לו, ואם היה לו מלפפון הוא היה משתמש בזה (והרי באמת לא היה אז מלפפון בפסח)?

מאי שני תבשילין אמר רב הונא סילקא וארוזא רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא [פסחים קי"ד ב']

רש"י ורשב"ם שם בשביל חיבתו להראות הלכה כמותו מה שלא שייך כאן

גם זו לטובה כתב:שאלה- האם כיום עדיף לחלק ממתקים שילדים יותר אוהבים, או עדיף לקיים דינא דגמ' באגוזים וקליות –השיב הגרח"ק – "אצלנו חלקו אגוזים"
לפ"ז י"ל דאף אשה שרוצה בגד לבן וכד' עדיף לקנות לה בגד צבעוני לקיים דינא דגמ' דבגדי צבעונים....

הגר"ח לא אמר לחלק אגוזים
אצלנו חלקו במבה

יש להוסיף ולחקור: דהנה קיי"ל דאכילת כזית שלא תו"כ אכילת פרס לא שמיה אכילה, ואם כן האם יש חיוב לאכול את האגוזית כזית תוכ"ד אכילת פרס?
מי מתנדב לשאול את הגר"ח?

משום מה כאשר חלקתי אגוזים לילדיי, הם לא שאלו כלום פשוט וזרקו אותם מיד על פניי!

אבא יודן כתב:משום מה כאשר חלקתי אגוזים לילדיי, הם לא שאלו כלום פשוט וזרקו אותם מיד על פניי!

על זה נאמר "אגוז וזורקו"...

הכהן כתב:

אבא יודן כתב:משום מה כאשר חלקתי אגוזים לילדיי, הם לא שאלו כלום פשוט וזרקו אותם מיד על פניי!

על זה נאמר "אגוז וזורקו"...

אבל זכור! שוקלוד נטלו.

ואין כאן אחד שנוהג לחלק גם קליות ?

אבא יודן כתב:משום מה כאשר חלקתי אגוזים לילדיי, הם לא שאלו כלום פשוט וזרקו אותם מיד על פניי!

בזאת בטוח אני שבשיטת החינוך של הסבא זה לא היה קורה...

אמנם כן מאה אחוז....

מחפש משמעות כתב:

גם זו לטובה כתב:שאלה- האם כיום עדיף לחלק ממתקים שילדים יותר אוהבים, או עדיף לקיים דינא דגמ' באגוזים וקליות –השיב הגרח"ק – "אצלנו חלקו אגוזים"
לפ"ז י"ל דאף אשה שרוצה בגד לבן וכד' עדיף לקנות לה בגד צבעוני לקיים דינא דגמ' דבגדי צבעונים....

לא נכנס לעניין אם יש עניין באגוזים דוקא או לא, בזה כבר אמר הגרח"ק את דברו, אבל כמה הערות לשואל המבולבל.
א. תשובת מרן שליט"א לא שללה חלוקת ממתקים, קפיצה לגובה, הרמת משקולות וכו' כל דבר שיעורר את הילדים שלא ישנו, מרן שליט"א דבר שיש לחלק אגוזים כי כך המנהג אצלינו, בנוסף לזה תוכל לחלק להם גם ממתקים, וגם פרסים מהכל בשקל, וככל שיעלה על רוחך ודמיונך הפורה.
ב. הקשר בין האגוזים לבגדי צבעונים, גם לפי הבנתך הטועה וכפי שכתבתי למעלה, הוא קשר של חוסר בהירות. המושג בגדי צבעונים הוא לא 'בגד צבוע' אלא הוא בגד נשים! או בגד הגורם שמחה לאשה, וכמו שכתבו התוס' שלנו יש שמחה בבשר ויין ורק כסיל יחשוב אחרת, ובטוחני שגם אתה לא חושב לרגע לא כך, אלא שהרצון להתלוצץ ענה בך, מה שאין כן אגוזים אפשר שכיון שזה הובא בספרי הפוסקים הוא אחד מסממני הסדר, כמו שלא תחליף את החרוסת בטחינה [משקדים] כך לא תחליף את האגוזים בחמצוצים [אם הם כשרים לפסח] אמנם זה לא סימן חובה כמו חרוסת אבל בהחלט הוא מנהג קדוש של ליל הסדר.
בהצלחה.

הכותב כותב בכזאת נחרצות וכלל לא הבנתי למה החליט שבגדי צבעונים הוא בגדי נשים, ואינו מפרש כמו כן שאגוזים הוא סוג של ממתק. והוא מנהג קדוש של ליל הסדר שהובא בפוסקים לחלק ממתקים. [חידשתי משהו?]

עצם הענין של קליות הוא במקום הליפתן של סוף הסעודה, ומקדימים לחלק אותו בתחילת הסעודה כדי שישאלו התינוקות, ומשיבים להם טעם הדבר דהא אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. כך מבו' ברמב"ם ורבינו מנוח פ"ז, ובכלבו סי' נא.

עושה חדשות כתב:עצם הענין של קליות הוא במקום הליפתן של סוף הסעודה, ומקדימים לחלק אותו בתחילת הסעודה כדי שישאלו התינוקות, ומשיבים להם טעם הדבר דהא אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. כך מבו' ברמב"ם ורבינו מנוח פ"ז, ובכלבו סי' נא.

וכ"ה ברשב"ץ
וכ"ז להגורסים בגמ' ק"ט א' "כדי שישאלו", אבל לגירסת דפוסים שלנו "כדי שלא יישנו וישאלו" אין מקור לזה, אלא שמיני מתיקה מועילים שלא יישנו. [וכמדו' שכן משמע בראבי"ה]