לא אכל מצה בהסיבה, למה חוזר ואוכל בהסיבה?
פורסם: ג' מרץ 24, 2015 10:36 pm
שמעתי קושיא מעניינת (כנראה שלפני עשרות שנים היה מדובר גדול ע"ז).
למה האוכל מצה בלי הסיבה צריך לחזור ולאכול בהסיבה, הא הסיבת מצה אינו אלא מדרבנן ומדאורייתא יצא, א"כ לא יאכל מרור רק כורך ויקיים הכול, דהא מה שלא מקיימים בכורך משום דטעם מרור דהוי דרבנן מבטל טעם מצה דאורייתא, ואחר אכילת מצה הוי המצה דכריכה רשות ומבטל מרור דרבנן, משא"כ במקרה דנן הא מצה מדאורייתא יצא, ונשאר רק מצה דרבנן ומרור דרבנן ואין מבטלים זא"ז.
אחד התירוצים הוא ע"פ תוס' בר"ה (כמדומני) דמי שלא קיים המצוה כתקנת חז"ל גם ידי תורה לא יצא.
למה האוכל מצה בלי הסיבה צריך לחזור ולאכול בהסיבה, הא הסיבת מצה אינו אלא מדרבנן ומדאורייתא יצא, א"כ לא יאכל מרור רק כורך ויקיים הכול, דהא מה שלא מקיימים בכורך משום דטעם מרור דהוי דרבנן מבטל טעם מצה דאורייתא, ואחר אכילת מצה הוי המצה דכריכה רשות ומבטל מרור דרבנן, משא"כ במקרה דנן הא מצה מדאורייתא יצא, ונשאר רק מצה דרבנן ומרור דרבנן ואין מבטלים זא"ז.
אחד התירוצים הוא ע"פ תוס' בר"ה (כמדומני) דמי שלא קיים המצוה כתקנת חז"ל גם ידי תורה לא יצא.