פורום אוצר החכמה

התעוררתי לדעת,מדוע מקפידים רק בליל הסדר לאכול כזית מצה תוך כדי אכילת פרס(2-4 דקות)שזה אכן מאד קשה.הרי בשאר הימים על מנת לברך ברכת המזון(דאוריתא)גם צריך לאכול כזית מצה תוך כדי אכילת פרס.ולא ראיתי שמדקדקים בזה?

לדעת הפמ"ג חיוב בהמ"ז מה"ת בכדי שביעה הוא אף אם אכל מעט מעט. מובא במ"ב קי,א וע"ש בשעה"צ.
בכל אופן אי"ז משנה שחיוב בהמ"ז למי ששבע הוא מהתורה, כי אין המצוה מהתורה עצם האכילה כמו שהוא במצה [ובליל יוט"א דסוכות], והשאלה רק אם הוי ברכה לבטלה, ולרוב הפוסקים איסורה מדרבנן.

רוב הפוסקים חולקים על הפמ"ג וסוברים שאין חיוב ברכת המזון ללא"ואכלת" דהינו כזית בכדי אכילת פרס.וצ"ע שלא ראינו שמדקדקין בזה

ככל הידוע לי, כן מדקדקים, רק שבשאר ימות השנה פשוט הרבה יותר קל משום שבשתי אכילות כבר יש לך כזית
והערתך נכונה לגבי כל ימות הפסח, שצריך להקפיד

מי יודע להסביר:
כדי אכילת פרס, נמדד בכל מאכל כפי מה שהוא, או שיש שיעור של מאכל מסויים שהוא נותן את הזמן, גם אם יאכל דבר אחר.
למשל, כדי אכילת פרס של מצה, האם הוא נמדד בפרס של מצה, או בפרס של לחם חמץ אפוי טוב?
מסתמא דנו בזה מכבר רבותינו, אלא שאני איני יודע.

עם_הארץ כתב:מי יודע להסביר:
כדי אכילת פרס, נמדד בכל מאכל כפי מה שהוא, או שיש שיעור של מאכל מסויים שהוא נותן את הזמן, גם אם יאכל דבר אחר.
למשל, כדי אכילת פרס של מצה, האם הוא נמדד בפרס של מצה, או בפרס של לחם חמץ אפוי טוב?
מסתמא דנו בזה מכבר רבותינו, אלא שאני איני יודע.

הגמ' אומרת פת 'חטין ולא פת שעורין' ופירש"י 'פת חטין. נאכלת מהר:'
יש להוסיף, ששיעור כדאכ"פ הוא לקולא, דהיינו אין צורך באכילת כזית בכדי אכילת כזית ,אלא די באכילת כזית בכדי אכילת פרס, שהוא שיעור הרבה יותר גדול! משא"כ בשתיה שצריך לשתות רביעית בשיעור כדי שתיית רביעית.

הכהן כתב:הגמ' אומרת פת 'חטין ולא פת שעורין' ופירש"י 'פת חטין. נאכלת מהר:

מענין לענין אי' בשם האמרי אמת [וכן בישא ברכה - מודז'יץ] דזהו טעם למצות הסיבה היות והמצוה [של אכילה מצה והקר"פ] בליל הפסח הי' ואכלתם בחיפזון ואכלו זאת מטעם זה בהסיבה וזכר לזאת תיקנו הסיבה בליל הסדר

הכהן כתב:

עם_הארץ כתב:מי יודע להסביר:
כדי אכילת פרס, נמדד בכל מאכל כפי מה שהוא, או שיש שיעור של מאכל מסויים שהוא נותן את הזמן, גם אם יאכל דבר אחר.
למשל, כדי אכילת פרס של מצה, האם הוא נמדד בפרס של מצה, או בפרס של לחם חמץ אפוי טוב?
מסתמא דנו בזה מכבר רבותינו, אלא שאני איני יודע.

הגמ' אומרת פת 'חטין ולא פת שעורין' ופירש"י 'פת חטין. נאכלת מהר:'
יש להוסיף, ששיעור כדאכ"פ הוא לקולא, דהיינו אין צורך באכילת כזית בכדי אכילת כזית ,אלא די באכילת כזית בכדי אכילת פרס, שהוא שיעור הרבה יותר גדול! משא"כ בשתיה שצריך לשתות רביעית בשיעור כדי שתיית רביעית.

הגמ' מדברת על שהייה בבית המנוגע, כשבפועל הוא לא אוכל שום דבר, ואם היה שם שיעור זמן של אכילת פת חטין ולא פת שעורין, מיסב ואוכל בלפתן, שאז נאכל מהר, הוא שיעור שנטמא.
אני שואל: האם השיעור של פת חטין וכו' הוא לגבי שהיית בית המנוגע, אבל לגבי כזית מצה, הכונה היא כזית מצה בכדי אכילת פרס של מצה. או כזית בכדי אכילת פרס של שהיית בית המנוגע.

בביס רגיל שאדם אוכל יש יותר מכזית, ע"פ שיטת הגר"ח מוולוזין, וכן כ' החזו"א, שמעיקר הדין מדידת כזית היא לפי זית בינוני שבכל דור.

אפרקסתא דעניא כתב:בביס רגיל שאדם אוכל יש יותר מכזית, ע"פ שיטת הגר"ח מוולוזין, וכן כ' החזו"א, שמעיקר הדין מדידת כזית היא לפי זית בינוני שבכל דור.

לפי השיטה הזאת אין גם כל טירחה באכילת כזית מצה בכא"פ בליל הסדר, וקושיא מעקירא ליתא. השאלה נשאלה לאותם שאינם סומכים על שיטה זו.

גם אלו שאינם סומכים על שיטה זו, ביארו החזו"א והסטייפלר שבדאורייתא יש מקום להחמיר לצירופי דעות הראשונים והצל"ח, אך בבהמ"ז דרבנן אין לכאורה מקום להחמיר בזה.

עם_הארץ כתב:מי יודע להסביר:
כדי אכילת פרס, נמדד בכל מאכל כפי מה שהוא, או שיש שיעור של מאכל מסויים שהוא נותן את הזמן, גם אם יאכל דבר אחר.
למשל, כדי אכילת פרס של מצה, האם הוא נמדד בפרס של מצה, או בפרס של לחם חמץ אפוי טוב?
מסתמא דנו בזה מכבר רבותינו, אלא שאני איני יודע.

דעת המנ"ח מצוה שיג ושו"ת תורת חסד או"ח סל"ב, שהוא נמדד בכל מאכל לגופו.
אמנם רבים האחרונים שנתנו שיעור לכדא"פ (כגון חת"ס ח"ו סט"ז ושו"ת צמח צדק ליובאוויטש מלואים ס"ט) ומוכח שסברו שזהו שיעור כללי.

לאותן דעות שהוא נמדד בכל מאכל, ודאי שאין טרחה גדולה לאכול כזית בכדי אכילת פרס, שהרי הפרס הוא 3-4 ביצים, וגם אם כזית חצי ביצה, צריך לאכלו בשיעור של פי 6 או פי 8.

-

יש מקום לחלוק ע"ז?