פורום אוצר החכמה

ז"ל סידור האריז"ל להר"ש מראשקוב:

כתב השל"ה שילמוד אחר חצות מסכת פסחים, ויתפלל להקב"ה שיהא שיח שפתותיו חשוב כאילו הקריב קרבן פסח. ואם אפשר שישלים מסכת חגיגה מה טוב, ואם לאו אז יאמרנה בלילה קודם כוס ג'. ומנהג הרב ז"ל [-האריז"ל] לקרות מסכת פסחים בע"פ ולכוין כנ"ל.

[הנ"ל הובא גם בשם השל"ה ב'ילקוט ירח למועדים' (מועד חודש האביב, ליל שמורים אות קג (ווארשא, תרמ"ג יב, א)), ומשם נעתק לקובץ 'זרע יעקב' (שיכון סקווירא) גל' כח עמ' תרלז].

האם ידוע לחו"ר הפורום על הימצאות דברי השל"ה בספריו שלו (או עכ"פ בעוד ספרים קדומים)? עד כמה שידי יד כהה מגעת – לא מצאתיו שם.

תודה מראש!

השל"ה ריש פסחים (לערך עמ' שני או שלישי).

ישראל אליהו כתב:השל"ה ריש פסחים (לערך עמ' שני או שלישי).

ואני בעוניי לא מצאתיו, לא שם, ולא בשום מקום (לפו"ר) בספרי השל"ה (גם בעזרת המפתחות ועוד). אולי יחכימני נא בציטוט ישיר?

הנה

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=209

ר' ישראל אליהו,
עוה"פ - על לימוד מסכתות אלו אחר חצות - לא הוזכר שם במפורש!!

ושאלתי חוזרת - היכן כתב השל"ה על הנ"ל בספריו?

צודק

בן_אליעזר כתב:ז"ל סידור האריז"ל להר"ש מראשקוב:

כתב השל"ה שילמוד אחר חצות מסכת פסחים, ויתפלל להקב"ה שיהא שיח שפתותיו חשוב כאילו הקריב קרבן פסח. ואם אפשר שישלים מסכת חגיגה מה טוב, ואם לאו אז יאמרנה בלילה קודם כוס ג'. ומנהג הרב ז"ל [-האריז"ל] לקרות מסכת פסחים בע"פ ולכוין כנ"ל.

[הנ"ל הובא גם בשם השל"ה ב'ילקוט ירח למועדים' (מועד חודש האביב, ליל שמורים אות קג (ווארשא, תרמ"ג יב, א)), ומשם נעתק לקובץ 'זרע יעקב' (שיכון סקווירא) גל' כח עמ' תרלז].

האם ידוע לחו"ר הפורום על הימצאות דברי השל"ה בספריו שלו (או עכ"פ בעוד ספרים קדומים)? עד כמה שידי יד כהה מגעת – לא מצאתיו שם.

תודה מראש!

בסידור האריז"ל קול יעקב ממליץ על לימוד מסכת פסחים בלי להזכיר שהמקור היא ספר השל"ה:

לבי במערב כתב:שמא יש לחפשו ב'קיצור של"ה'?

ציון בסידור אר"י הנדמ"ח ע"י מכון בני שלשים הפנה אותי לשל"ה במסכת יומא, ובעזרת אחד מהחברים מצאתיו שם





יגעתי ומצאתי - תאמין, בעזרת הא-ל הטוב, ברוך הוא

פלא מש"כ בקטלוג קדם שדברים אלו בשם השל"ה אינם מופיעים בשאר סידורי האר"י, כי אם בכת"י זה...

גם אני תמהתי...

ישראליק כתב:יגעתי ומצאתי - תאמין, בעזרת הא-ל הטוב, ברוך הוא

ייש"כ!

אני מעיז לצנן קצת את ההתלהבות,
בדברי השל"ה מס' יומא המצוטטים לא כתוב את עיקר הנדרש לנו,

א) שבערב פסח אחר חצות ילמד מסכת פסחים,
כלומר לא הלכות פסח בפסח, שזה כתוב בגמ' ובפוסקים,
אלא בזמן הקרבת קר"פ - ללמוד מס' פסחים בתור 'ונשלמה פרים שפתינו'.

[ויש כאן חידוש מיוחד, שתמיד ה'ונשלמה פרים שפתינו' זה ע"י תפילה שהיא במקום קרבן, וכאן זה ע"י לימוד המסכת,
ומצינו בדומה לזה בדברי הפוסקים לגבי קריאת פרשת שקלים ופרשת פרה, דה'ונשלמה פרים' מתקיים ע"י התקנה של קריאת התורה].

ב) ענין לימוד מסכת חגיגה, לא בכללות היו"ט, אלא בזמן ההקרבה, ולכל הפחות עד שתיית כוס ג',
וזה גם לא נזכר בדברי השל"ה ביומא.

נוטר הכרמים כתב:אני מעיז לצנן קצת את ההתלהבות,
בדברי השל"ה מס' יומא המצוטטים לא כתוב את עיקר הנדרש לנו,

א) שבערב פסח אחר חצות ילמד מסכת פסחים,
כלומר לא הלכות פסח בפסח, שזה כתוב בגמ' ובפוסקים,
אלא בזמן הקרבת קר"פ - ללמוד מס' פסחים בתור 'ונשלמה פרים שפתינו'.

[ויש כאן חידוש מיוחד, שתמיד ה'ונשלמה פרים שפתינו' זה ע"י תפילה שהיא במקום קרבן, וכאן זה ע"י לימוד המסכת,
ומצינו בדומה לזה בדברי הפוסקים לגבי קריאת פרשת שקלים ופרשת פרה, דה'ונשלמה פרים' מתקיים ע"י התקנה של קריאת התורה].

ב) ענין לימוד מסכת חגיגה, לא בכללות היו"ט, אלא בזמן ההקרבה, ולכל הפחות עד שתיית כוס ג',
וזה גם לא נזכר בדברי השל"ה ביומא.

השל"ה כותב, כמו שמזכירים בכל יום פרשת התמיד לקיים ונשלמה פרים שפתינו, ככה בבוא פרשת ... ראוי שילמוד משניות של מסכת ..., וכן מסכת פסחים בפסח,
יתכן ש'אחר חצות' ו'מסכת חגיגה עד כוס שלישית' הוספה היא מבעל הסידור, או שבא להם בקבלה מהאר"י הקדוש, אבל עצם הרעיון בא מהשל"ה