פורום אוצר החכמה

בעלון פרי עץ חיים האחרון כתב שנשאל מרן הגראי"ל שליט"א אם אפשר לשתות ד' כוסות דרך קש, ואמר שאינו רואה בזה חיסרון

ולכאורה יש לדון דילמא לא הוי שתיה מכוס כלל, אלא שתיה מכלי אחר, ומנא לן דחשיב כשתיה מכוס, ואם כן הרי זה כשותה סתם מהבקבוק, ואנן בעינן כוס של ברכה
וכן יש לדון בכל קידוש וכיו"ב

שאלה מעניינת.
יש לדון ולומר, שאם שותה בקש מן הכוס נחשב כשותה מן הכוס, ועוד יש לדון בזה, אם יש עניין ביין או בכוס מדין חשיבות, ועוד כהנה, כלומר, מהי מטרת היין והכוס.
עיין גם בשותי"ם הדנים אם מותר לשתות מכוס חד פעמי.

אפילו וישתה כך דרך הסיבה לכאורה 'אין זה' חירות הנאמרה 'במשנה', וכיון שכך מאין לומר להתיר כהנה.

היא שיחתי כתב:ולכאורה יש לדון דילמא לא הוי שתיה מכוס כלל, אלא שתיה מכלי אחר, ומנא לן דחשיב כשתיה מכוס, ואם כן הרי זה כשותה סתם מהבקבוק, ואנן בעינן כוס של ברכה
וכן יש לדון בכל קידוש וכיו"ב

למה הקש נחשב כלי?

אביר יעקב כתב:אפילו וישתה כך דרך הסיבה לכאורה 'אין זה' חירות הנאמרה 'במשנה', וכיון שכך מאין לומר להתיר כהנה.

???

זכורני שיש פוסקים שעוררו על הבעיה של השהיה הכרוכה בשתיה כזו

עיין במור וקציעה להגאון היעב"ץ (סי' קפ"ג) שדן לגבי שתיית ארבעה כוסות על ידי סיב ושפופרת, וכן בשו"ת תורה לשמה סי' קל"ד ובספר ילקוט אברהם (או"ח סי' תע"ב) וספר ויגד משה (על הלכות פסח סי' ו' אות ט"ו) עיי"ש.

מעט מים כתב:עיין במור וקציעה להגאון היעב"ץ (סי' קפ"ג) שדן לגבי שתיית ארבעה כוסות על ידי סיב ושפופרת, וכן בשו"ת תורה לשמה סי' קל"ד ובספר ילקוט אברהם (או"ח סי' תע"ב) וספר ויגד משה (על הלכות פסח סי' ו' אות ט"ו) עיי"ש.

ייש"כ
התורה לשמה דן מצד דרך שתיה ומסיק שלכתחילה לא ובדיעבדד יצא,
אני דנתי מצד שהקש הוא כלי
ולעיל כתב העולה מן הארץ שקש אינו כלי
וזה וודאי ששפופרת מיוחדה לתשמיש קבוע היא כלי, וכפי הנראה כוונתו לקש חד פעמי הנפוץ, וגם בזה יש לדון דילמא הוי כלי וכפי שכוס חד פעמית היא כלי לרוב הפוסקים לעניין קידוש

היא שיחתי כתב:ולעיל כתב העולה מן הארץ שקש אינו כלי
וזה וודאי ששפופרת מיוחדה לתשמיש קבוע היא כלי, וכפי הנראה כוונתו לקש חד פעמי הנפוץ, וגם בזה יש לדון דילמא הוי כלי וכפי שכוס חד פעמית היא כלי לרוב הפוסקים לעניין קידוש

כוונתי היתה שאין לו בית קיבול

מה עניין בית קיבול לכאן?
אפשר לשתות ממעיין כי אין לו בית קיבול? צריך כוס וקש זה לא כוס

היא שיחתי כתב:מה עניין בית קיבול לכאן?
אפשר לשתות ממעיין כי אין לו בית קיבול? צריך כוס וקש זה לא כוס

כיון שהקש אינו מחזיק כלל את המים זה נחשב שאתה שותה מן הכוס
אין דין שלא יהא דבר חוצץ בין הכוס לפיך

אחד החברים הפנה אותי לדברי שיח בגיליון פסח הנוכחי שם כתב בשם ספר ידידי יושר השו"ת הבא:

ש. האם אפשר לשתות ארבע כוסות עם קש, האם זה נקרא דרך חירות.
ת. לא מסתבר.

לכאו' זה סותר את הרמ"א תע"ב סעי' ט"ו "ואין ליקח כוס שפיו צר כעין קלו"ג-גלא"ז מפני שלא יוכל לשתות רביעית כאחד

היא שיחתי כתב:בעלון פרי עץ חיים האחרון כתב שנשאל מרן הגראי"ל שליט"א אם אפשר לשתות ד' כוסות דרך קש, ואמר שאינו רואה בזה חיסרון

בקובץ קול התורה הנוכחי (חוברת פ' עמ' קצ"ב) הביאו בזה תשובה מהגרח"ק שליט"א:
שאלה: אם יכול לשתות ארבע כוסות בקשית למי שנצרך לכך.
תשובה: ביזוי מצוה.

ר_חיים_הקטן כתב:בקובץ קול התורה הנוכחי (חוברת פ' עמ' קצ"ב) הביאו בזה תשובה מהגרח"ק שליט"א:
שאלה: אם יכול לשתות ארבע כוסות בקשית למי שנצרך לכך.
תשובה: ביזוי מצוה.

מה שייך ביזוי מצוה אם זה מישהו שנצרך לכך??

רב זיסער כתב:שאלה מעניינת.
יש לדון ולומר, שאם שותה בקש מן הכוס נחשב כשותה מן הכוס, ועוד יש לדון בזה, אם יש עניין ביין או בכוס מדין חשיבות, ועוד כהנה, כלומר, מהי מטרת היין והכוס.
עיין גם בשותי"ם הדנים אם מותר לשתות מכוס חד פעמי.

וגם אם לא שותה מכלי, מה בעיה יש בזה

לפני הרבה שנים עסקתי בענין זה, אגב מה שאמרו לענין השקאת סוטה בסיב או בקש, ושם יש מהאחרונים שכתבו שאינו חסרון בשתיה אלא שאין כאן שתיה מכלי שרת.
אח"כ מצאתי בקובץ פרי תמרים של סאטמר בירור רחב על נושא זה.