פורום אוצר החכמה

בן באג באג כתב:כמו שאין שואלין על הגשמים אפילו שהגיע זמנם בשביל שיוכלו ישראל לחזור לעריהן
א"כ למה לא פוסקין מלשאול קודם הפסח שיוכלו לעלות לרגל?
בפרט דזה לצורך עליה לרגל בדרך הליכתן לא לחזרה לבתיהן ששיך לומר טעם שלא ימנעו מלעלות.

ובכלל מדוע משגיחין כלל בהולכי דרכים והלא תפילת כה"ג ביוה"כ בדיוק הפוך מכיוון זה.

סענדער כתב:אולי יש לעולי רגלים צורך בגשמים לשתיה בירושלים , כמו המסופר על נקדימון בן גוריון.

מ.ל. כתב:יש לזה תשובה שנונה שנאמרה ע"י הגרש"ז אויערבך זצ"ל בילדותו.

את הכביש מירושלים לתל אביב אפשר להעביר בשני דרכים. דרך הוואדי (כביש מספר 1) או דרך גב ההר (כביש מספר 443) אלו הן שני סוגי צירים שדרכם אפשר לעבור. ציר אחד שעובר על ההר וציר שני שעובר למטה בנחל. יש לכך עוד דוגמאות רבות, כמו כביש הבקעה העובר בבקעת הירדן ודרך אלון העוברת על גב ההר שמעל לבקעה.
יש שתי יתרונות לדרך שעוברת בנחל. הדרך יותר מהירה וקצרה, ובנוסף היא קרובה למקורות מים ומעיינות. גם לדרך ההר יש שתי יתרונות, הדרך שעוברת למעלה, על ההר, בטוחה יותר משודדים ומזיקים, ובנוסף בניגוד לדרך הנחל, שבימות החורף אינה עבירה בשל הגשמים וההצפות, הדרך על ההר עבירה כמעט כל ימות השנה.
נחזור לעולי הרגל. כשחזרו עולי הרגל בחודש תשרי הם יכלו לחזור דרך הכבישים שעברו בנחלים, כבישים אלו היו עדיין פתוחים. כדי למנוע מדרכים אלו להיחסם, חיכינו עם בקשת הגשמים. בחודש ניסן, כשהתחילו עולי הרגל את מסעם לירושלים, רוב הדרכים שעברו בנחל היו כבר חסומות ולא נגישות. עולי הרגל היו חייבים ללכת בדרך ההר גם אם ירד גשם וגם אם לאו. לכן אין סיבה להפסיק את הגשמים.