פורום אוצר החכמה

ידוע שיטת הראביה לגבי הסיבה אבל לא מובן לפי זה מדוע היום צריך להסב שאין נוהגים בזה מצאתי דבר יפה בשות מהרם מלובלין שהסיבה צריך כדי שזה יהיה זכר להסיבה שהיתה פעם אבל לא הבנתי למה צריך לעשות לדבר טכני זכר.

לא מדובר בהסבה של פעם אלא הסבה שהיתה נוהגת בזמן המקדש בזמן אכילת קרבן פסח ,מעין זכר למקדש

ביליצר כתב:לא מדובר בהסבה של פעם אלא הסבה שהיתה נוהגת בזמן המקדש בזמן אכילת קרבן פסח ,מעין זכר למקדש

כמו "זכר למקדש כהלל".

היום ראיתי בספר "מועדים לשמחה" פסח ח"ב, שהרחיב בשיטת הראבי"ה וסייעתו, וציטט כדברים המובאים כאן אך משו"ת מהרש"ל.

במדרש (שמות רבה פ"כ סי"ח) מובא, שאנו מסבים זכר ל'ויסב אלוקים את העם דרך המדבר' ויובן על פי המדרש במקום אחר (במדבר רבה פ"א) בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה או שתייה ואתם הייתם עבדים למצרים והוצאתי אתכם משם הרבצתי אתכם בסיגמטין שנאמר (שמות יג) ויסב אלהים את העם דרך המדבר, מהו ויסב שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם .
וזה מה שכתב הפייט (יוצרות לשבת הגדול) למה מסובין במטה כבודה וכלולה, זכר לחרות ורבוץ ענני כבוד בחתולה , שכן דרך בני מלכים לנהוג כבוד ולסלסלה.
ובמכילתא דרבי ישמעאל איתא ויסב אלוקים את העם כדי לעשות ניסים וגבורות במן ובשליו ובבאר, וכתב בספר ברכת הנצי"ב על דברי המכילתא שדורשים את המילה ויסב דרך הסיבה באכילה חשובה (וכעי"ז כתב הבעל הטורים שערך להם שולחן והסיבן לאכול. אין ויסב אלא הסבה, כמו שנאמר בתהילים (עח יט) היוכל קל לערוך שלחן במדבר.

ביליצר כתב:לא מדובר בהסבה של פעם אלא הסבה שהיתה נוהגת בזמן המקדש בזמן אכילת קרבן פסח ,מעין זכר למקדש

בזמן המקדש נהגו (עכ"פ העשירים) להסב בכל סעודה וסעודה ולא רק בזמן אכילת קרבן פסח. ודבר זה יוצא מפורש בהרבה מקומות בש"ס.
ולכאורה פירוש המשנה "ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב" הוא שאפילו העני חייב להסב כדרך העשירים למרות שאין לו מיטת הסיבה. ולכן כתב הראבי"ה שבזמננו שהתרבות באירופה שונה מהתרבות בארץ בימי הרומאים אין חיוב מדינא להסב.

שומר כתב:ידוע שיטת הראביה לגבי הסיבה אבל לא מובן לפי זה מדוע היום צריך להסב שאין נוהגים בזה מצאתי דבר יפה בשות מהרם מלובלין שהסיבה צריך כדי שזה יהיה זכר להסיבה שהיתה פעם אבל לא הבנתי למה צריך לעשות לדבר טכני זכר.

אפשר להקשות גם מדוע יש צורך כיום לטבל פרפרת הפת לפני האכילה ולשתות שני כוסות יין לפני הסעודה שאינו נהוג בזמננו (ראה: ברכות מג, א), ונאמרו עליהם הרבה טעמים בספרי רבותינו הראשונים והאחרונים.

רוצה להחכים ,
אכן ,ויש לדון אי כלל אכלו את הקרבן בהסיבה [לא מוזכר ברמבם לא בהלכות חו"מ ולא בהלכות קרבן פסח]
ייתכן שרק מצה וכו, אכלו כך ,
יש על זה נידון בספר בארות המים של הרב דרנגר שליטא ,
עכ"פ יש כאן זכר לזמן המקדש ,וצ"ע

ביליצר כתב:יש לדון אי כלל אכלו את הקרבן בהסיבה [לא מוזכר ברמבם לא בהלכות חו"מ ולא בהלכות קרבן פסח]
ייתכן שרק מצה וכו, אכלו כך ,

לא ראיתי את ספרו של הרב דרנגר ואשמח אם תוכל להעלותו כאן.
אך מסברא לא יובן למה לא יאכלו את בשר קרבן הפסח בהסיבה? במה זה שונה מאכילת בשר צלי שלוק ומבושל שבכל הלילות שאכלו בהסיבה?

היכן ראית קשר בין צלי ושלוק להסיבה ?
ספרו של הרב דרנגר לא מופיע בינתיים באוצר ,,

ביליצר כתב:היכן ראית קשר בין צלי ושלוק להסיבה ?

הכוונה לאכילת בשר בכל השנה שאכלו בהסיבה כמבואר בכמה וכמה מקומות בש"ס.

קרבן פסח אינו מוזכר לחיובא ולעיכובא לאכלו דוקא בהסיבה ברמבם וכו,