פורום אוצר החכמה

האם מאן דהוא יוכל להרחיב אודות הנוסח הנהוג בקהילות שונות שאומרים משיב הרוח ומוריד הטל?
הטעם העיקרי הוא כי הוא ר"ת משיב הרוח ומוריד הטל

זו דעת אדוננו הגר"א
ויעויין בסידור אזור אליהו על אתר: הזכרת טל בקיץ בהגר"א סי' קי"ד ס"ק ח' (ע"פ הירושלמי וכדעת המחבר) ובהגר"א לספר יצירה פ"ג מ"ה ... ובענין נוסח ההזכרה מבואר בבהגר"א לספר יצירה שאומרים משיב הרוח בין בימות החמה ובין בימות הגשמים ולא מצאנו כן אלא בסידור זאלקווא תקמ"א ... ואף שנוסח זה הוא דלא כתוס' תענית ג' ע"ב מ"מ יש לישבו ע"פ הירושלמי המובא בבהגר"א וע"ע בר"ן שם ואכמ"ל...

ראה ב"ח סימן קיד שפי' כן דעת הטור לענין מנהג ספרד.
וכן היה נוסח הקליר כמו שהעיר בסידור אוצר התפלות.
וכ"ה בכת"י שבגניזה ראה בספרו של יחזקאל לוגר.

על דברי הב"ח הנ"ל העירו שם באזור אליהו- ומש"כ הב"ח והמג"א שכ"ה מנהג ספרד לא מצאנו כן בסי' ספרד
ובספרו הנ"ל של לוגר מביא שהיו בזה נוסחאות שונות בגניזה- היו שלא הזכירו כלל רוח וטל בקיץ, היו שהזכירו רק טל והיו שהזכירו גם רוח גם טל

עי' בדברי ההר"ק ממונקאטש ע"ז בנמוקי או"ח סי' קי"ד
וכן נהג החת"ס בתפילת הלחש לומר הנוסח "משיב הרוח ומוריד הטל"

בסידור מהרה"ק המגיד מקאז'ניץ זי"ע [נ"ל שמעוד איזה צדיק מפו' מאותו דור] שנחשף בי"ט כסליו בבניני האומה שנה שעברה בארוע של חב"ד, הסידור היה פתוח לעיני כל בתפלת יו"כ ושם ראיתי שהנוסח הוא משיב הרוח ומוריד הטל

איטשע טבריאנער כתב:האם מאן דהוא יוכל להרחיב אודות הנוסח הנהוג בקהילות שונות שאומרים משיב הרוח ומוריד הטל?
הטעם העיקרי הוא כי הוא ר"ת משיב הרוח ומוריד הטל

טעיתי, ראיתי שמובא בשם הרה"ק מהרי"א מזידיטשויב שהר"ת של שם הוי"ה היוצא מזה הוא מהמ"ם של משיב ולא היו"ד [יו"ד ומ"ם הם אותיות המתחלפות בא"ת ב"ש]

בקצוש"ע לר"ש גאנצפריד נראה כי היו שנהגו לומר 'משיב הרוח ומוריד הטל', והיו שלא אמרו כלל. אפשרות של 'מוריד הטל' לבד אינה מוזכרת אצלו.

בקיץ אומרים "מוריד הטל",
ותמיה למה אינם אומרים "משיב הרוח ומוריד הטל", הלא ב"ברכת טל" (ביום א' של פסח) אומר החזן "משיב הרוח ומוריד הטל", וצ"ע.

ואכן בכמה קהילות כן אומרים "משיב הרוח ומוריד הטל".

לשם התחלה ראה באשכול זה

שבענו מטובך כתב:לשם התחלה ראה באשכול זה

תודה,
חיפשתי מקודם אם כבר כתוב בענין זה ולא מצאתי.
(להמנהלים אפשר למחוק אשכול זה, או לצרפו לאשכול הקודם, ואתכם הסליחה).

יש שנוהגים כן, אך מדברי הגמרא (תענית ג' ע"ב) מוכח להדיא שלכתחילה אין לומר כן וזו רק אמירה של דיעבד.

וז"ל הגמרא שם: אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א''א לעולם בלא ישראל, א''ר חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, אמר מוריד הגשם מחזירין אותו.

ובתוס' שם ד"ה בימות החמה כתבו: ומשם הר''ם שאין לומר בימות החמה משיב הרוח דהא אמר רבי חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מכלל דלכתחילה אין לאומרו.

והדברים פשוטים (ומה שיש שהבינו בדברי הגר"א כאילו תמך בנוסח זה, אינו נכון).

אז מה הנכון בדברי הגר"א?
עד היום כל מי ששמעתי שנוהג מנהגי הגר"א אמר כן

כדכד כתב:אז מה הנכון בדברי הגר"א?
עד היום כל מי ששמעתי שנוהג מנהגי הגר"א אמר כן

בגמרא שהבאתי לעיל כתוב שאי אפשר לעולם בלא רוחות, ולכן אם הזכיר רוחות בימות החמה אין מחזירין אותו.
דהיינו שהרוחות מצויות תמיד, אף שעיקר זמנם הוא בימות הגשמים.

בביאור הגר"א לספר יצירה כותב שאומרים טל בימות החמה כי טל מן השמים וכו', ובימות הגשמים מוריד הגשם שהוא מארץ מתהום רובצת תחת, ורויה מרוה מכריע בינתים וכולל שניהם לכן אומרים משיב הרוח בימות החמה ובימות הגשמים.

לענ"ד כל דברי הגר"א "שאומרים" אין כוונתו בהכרח שאכן אומרים כן, אלא ששייך לומר כן ואין להחזיר את האומר כן כי דברים אלו שייכים בימים אלו, ולא בא כאן להורות כיצד אומרים בפועל או כיצד יש לומר, ולא נחית לזה כלל ("אומרים טל בימות החמה" - וכי במקום מושבו של הגר"א אמרו טל בימות החמה? אלא ששייך שיאמרו כן, ואין זו טעות לומר כן. כיו"ב גם לגבי "משיב הרוח").