פורום אוצר החכמה

רא"ש פסחים פ"ב סי' כו והובא בטושו"ע סי' תס -

ובעלי מעשה וחסידים והתמימים מחמירין על עצמן כגאונים המחמירין ולשין ואופין בעצמן כההיא דאמרינן מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה

והפוס' שם הביאו טעמים אחרים, כמו מצוה בו יותר מבשלוחו, ועוד. אבל הגר"א העתיק את ד' הרא"ש והטור על דרכו של עני וכו'.
ולא זכיתי להבין האם הכוונה למליצה בעלמא, או דדינא קאמרי' דוג' העני האופה לעצמו ואין אחרים אופים לו.
וע"ע ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח.

מסגנון דברי הטור בהביאו את הנהגת הרא"ש, משמע שהביאור בכוונת הגמ' "הוא מסיק ואשתו אופה" - היינו שלא יסמוך על אחרים במצת מצוה, אלא יוודא בעצמו שהמצה לא החמיצה. ע"ש.

באמת שהמבארים "הוא מסיק ואשתו אופה" - שבא ללמדינו שמצוה בו יותר מבשלוחו, ק"ק, דהלא כן הוא בכל התורה, ומה מיוחד במצת מצוה?

פסחים קטז ,לכן נקרא לחם עוני מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה אף כאן נמי

ביליצר כתב:פסחים קטז ,לכן נקרא לחם עוני מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה אף כאן נמי

ויש אמרו בדרך צחות שלחם עוני היינו בגלל מחירם הגבוה של המצות... שעושה את בעליו עני...