פורום אוצר החכמה

האם מישהו כתב היכן החביאו את האפיקומן?
בסדר הערוך, א, עמ' שלה-שלו, יש מעט בעניין.
אך האם יכול להיות שהיה מנהג שעורך הסדר החביא את האפיקומן בין קפלי בגדיו?

לכאורה עיקר הענין הוא ההטמנה ושיהי' מכוסה

החזקוני על הכתוב "משארותם צרורות בשמלותם" כתב " לכך נהגו העולם לתת האפיקומן תחת המפה, זכר לצרורות בשמלותם". וכ"כ העיטור, הרוקח, הריטב"א ועוד רבים רבים עד המשנ"ב ושאר אחרונים, אך כולם כותבים "מפה" או "מטפחת" (וערוה"ש, או"ח תעג, כ, כתב "תחת הכרים של ההסיבה"). ושמלותם הרי אפ"ל גם כפשוטו.
ועיי' שו"ת עטרת פז, ח"א, כרך ב, יו"ד, ב, ענף ג, "אודות מאי דיש נוהגים לקחת חתיכה ממצת האפיקומן, ומצניעים אותה במשך כל השנה בחקם לאמר, כי יש בדבר זה סגולה להצלחה וכו', אם שרי לעשות כן". ובין השאר מביא שהיו שנהגו להניחו כל השנה בבתי ידיהם, סגולה לשמירה וחיבוב מצווה.

חלמישצור כתב: ובין השאר מביא שהיו שנהגו להניחו כל השנה בבתי ידיהם, סגולה לשמירה וחיבוב מצווה.

זה כבר ענין אחר לגמרי וללא קשר לענין הטמנת מצת האפיקומן בליל פסח !

הרב שבטי, למה אתה חושב שלא שמתי לב לכך?

לא חשדתי בך.
מכיר אני את הרב חד ברנש שדרכו לחפש מקורות מדוייקים אך ורק באותו ענין הנשאל והיטב חורה לו כשמסיטים את הנושא המרכזי, ומה"ט דקדקתי להךריד בין 2 ענינים שונים.

תודה רבה לכולם, עזרתם לי מאוד.
ואפרוס את הדברים כאן.
מדובר בסימן לליל הסדר לחכם שחי בביזנטיון (כנראה) בשלהי תקופת הראשונים (המאה ה-14, כנראה), ושם בתיאור חציית המצה נאמר כך:

וּבוֹצֵעַ אַחַת לִשְׁנַיִם / וְנוֹתֵן בֵּין הַמֵּעַיִים.

הצלעית השנייה קשה לפירוש, וזה מה שהעלתי בחכתי (בצירוף ההברקה של הרב חלמישצור)

מה דעתכם?

חד ברנש כתב:

וּבוֹצֵעַ אַחַת לִשְׁנַיִם / וְנוֹתֵן בֵּין הַמֵּעַיִים.

וכו'...

לענ"ד איני בטוח כלל שזה הכיוון.
הייתי מציע שהכוונה על החצי הנותר, שאותו יש להניח בין שתי השלמות, כמוזכר בגמרא ובפוסקים, [בכדי שייראה לחם משנה וכו'].
אלא שאיני יודע לבאר עפי"ז תיבת 'מעיים', אולי החכמים כאן ימצאו היכן מצאנו 'מעיים' מילה נרדפת ל'שלימות', או משהו דומה.

בוקר טוב לך...
גם המחשבה הראשונה שלי היתה לומר, שהכוונה לשתי השלימות שביניהן הוא מניח את החצי השני (שלא נועד לאפיקומן), אלא שנתקלתי בבעיה קלה ביותר, להתאים זאת לטקסט ולמילת "מעיים"...

לרגל הלחץ זו הדחק, אתרום גם אנוכי חלקי, דהמכוון הוא להטמין את החצי דרך השיניים והוושט אל תוך המעיים, ופשוט.

לאכול ב"יחץ"?

ישראל אליהו כתב:לאכול ב"יחץ"?

לאח"ז

חד ברנש כתב:תודה רבה לכולם, עזרתם לי מאוד.
ואפרוס את הדברים כאן.
מדובר בסימן לליל הסדר לחכם שחי בביזנטיון (כנראה) בשלהי תקופת הראשונים (המאה ה-14, כנראה), ושם בתיאור חציית המצה נאמר כך:

וּבוֹצֵעַ אַחַת לִשְׁנַיִם / וְנוֹתֵן בֵּין הַמֵּעַיִים.

הצלעית השנייה קשה לפירוש, וזה מה שהעלתי בחכתי (בצירוף ההברקה של הרב חלמישצור)

סדר1234.jpg

מה דעתכם?

במטותא מינייכו אנא תעלה עוד כמה מבתי הפיוט הסמוכים מלפניו ומאחוריו של קטע זו ובכדי לתת לנו תמונה יותר שלימה מהענין המדובר

הטורים לפני ולאחרי אינם שייכים.

חד ברנש כתב:בוקר טוב לך...
גם המחשבה הראשונה שלי היתה לומר, שהכוונה לשתי השלימות שביניהן הוא מניח את החצי השני (שלא נועד לאפיקומן), אלא שנתקלתי בבעיה קלה ביותר, להתאים זאת לטקסט ולמילת "מעיים"...

א. יתכן שהיה כתוב "בין השניים" והתחברו קוי האותיות והתחלפה המילה.
ב. האם יש מקומות שהמטבע "מעה" משמש כשם לדבר שלם?
ג. האם יתכן שהוא מתכוון שאוכלים את המצה, והכוונה על לאחר מכן וכדומה?

לעומקו של דבר כתב:

ישראל אליהו כתב:לאכול ב"יחץ"?

לאח"ז

ומה בא הפייטן לחדש בזה? שלבסוף אוכלה?
וכי את האחרות לא אוכל לבסוף?

חד ב"נ
מ"ט צ"ל לב"י שר"י

-

אולי צ"ל "מצעים"?