פורום אוצר החכמה

שלום לכם יהודים יקרים.
מישהו מכיר מאמר קונקרטי שמתייחס לניקיונות האובססיביים לפסח שאינם קשורים להלכות החג כלל?

יש מאמר נפלא של הג"ר חיים פנחס שיינברג זצ"ל. ראה כאן:

http://ashira.co.il/729.html

יש פה משהו מופלא בעלון 'פרשיית השבוע' המצורף - עמוד 4. שווה לעיין.

קיבלתי

קו ירוק כתב:קיבלתי

image001.png

לא רואים בנוב"י ובחת"ס שום התייחסות לכך לחיוב או לשלילה, אלא רק תיאור מצב.

העבודות והחומרות
במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה, בשבח העבודות לקראת חג הפסח אשר מטרתם היא לנקות את הבית מחמץ שלא יראה ולא ימצא בו ח"ו חמץ. אמנם נכון הוא הדבר שבמקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, אך במקום שמכניסים בו חמץ צריך גם צריך לנקות ולבדוק. והואיל והחמירה התורה בחמץ יותר מבכל שאר המאכלות האסורים, שחובה להשביתו קודם הפסח, והזהירה עליו בבל יראה ובל ימצא בפסח, ואסרתו בהנאה, וענשה על אכילתו עונש כרת החמור, וכן אמרו חכמים חמץ אסור במשהו – לפיכך ישראל החרדים על המצוות ויראים מן החטא, קבלו על עצמם חומרות יתרות בפסח כדי להרחיק עצמם מחשש חמץ1. וכמו"כ נכתוב מעט בשבח ה'חומרות' הנהוגים בחג הפסח. ובדברים שלפנינו סידרנום לכתחילה מעורבים זה בזה מפני שאחד הם.
החתם סופר בשו"ת (ח"ו, ליקוטים סימן ל') כותב בענה לתשובה על שאלה בימים שלפני חג הפסח: יקרת מכתבו הגיעני בימים האלו ימי טלטולא דגברא דהני נשי דידן מפנים חפצים מזוית לזוית אפי' ספרים אינם מוכנים לי לעיין, ע"ש. ובמקום אחר, גם בתשובה בימים אלו כותב (ח"א - אורח חיים סי' קלו') כותב: והיותי חוץ לחדר לימודי כי גרשוני נשים צדקניות המכבדים לי"ט של פסח ע"כ לא יכולתי להאריך ככל הצורך, ע"ש. גם בשו"ת נודע ביהודה (מהדורא תניינא - אורח חיים סי' נז') אנו מוצאים כהא וז"ל: הנה ביומי דניסן אני טרוד מאוד בטרדות הציבור העמוסים עלי להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשים אשר יעשון בהלכות חג הפסח אשר נפישין מיליה ורבו השואלים זה בא בכדו וזה בא בחביתו ונוסף לזה אין לי מקום פנוי ואני מטולטל מחדר לחדר ומזוית לזוית כי מגרדין הכתלים ומכבדין את הבית לכבוד החג. לכן אני בא בקצרה מה שנראה לענ"ד.
כתב בספר פלא יועץ2: שאם בכל הימים ראוי לחוש לצאת ידי כל הדיעות, על אחת כמה וכמה בענין חמץ ומצה שאיסורו חמור מאוד שיש בו כרת רחמנא לצלן, והנזהר בו תועלתו גדולה. שכתבו משם האר"י שהנזהר בפסח מאיסור חמץ וחושש לצאת ידי כל הדיעות ונזהר בתכלית האיסור – מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה, על זאת ראוי ליזהר הרבה שאין שכר גדול מזה וכו'. ואשריהם ישראל, ונשותיהם יותר מהם. נזהרים לבער החמץ בתכלית הזהירות ומחמירין יותר ממה שצריך, תבוא עליהם ברכת טוב.
בספר הרוקח3 כתב, שלא יאמר אדם כמה טורח פסח זה, כי רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם מה טורח זה לכם. ועכשיו אין העולם נזהרים בזה, ע"ש. ויש שלומד4 עליהם זכות שאינו נקרא רשע אלא כשאומר מה טורח זה על טורח הקרבת הפסח שהיא מצוה מן התורה, ונראה מדבריו שמצות התורה הן עליו לטורח, מה שאין כן בזמן הזה כשאומר על גודל הזהירות וחומרות יתירות כמה טורח אין איסור בדבר5.
בספר קב הישר (לרבי צבי הירש קאיידנוור, אב"ד פרנקפורט, וקראקא) כתב, ויש קבלה בידי כל טורח שאדם מטריח את עצמו לכבוד יו"ט של פסח והוא עיף ויגע בהטורח, אזי בעסק זה הוא הורג כל המזיקים הנקראים נגעי בני אדם, והעוסק בטרדת המצוה של ימי הפסח הוא מתקן התיקון וכוק, ע"ש. וע"ע בספר התודעה (ניסן, ערב פסח. עמ' סט')
ובתשו' הרז"ו6 הביא בשם האריז"ל להחמיר כל החומרות בפסח, ע"ש. וכן בספר משנת חסידים כתב, והשומר פסח מחמץ כהלכתו ומחמיר בו בכל החומרות שמחמירים המחמירים, יועיל לנפש כל השנה.
כתב בספר מחזיק ברכה7: ומ"מ אשר תאוה נפשו להחמיר בזה וכיוצא בזה אין מזניחין אותו, כי כ"ע ידעי דבפסח כל אחד מחמיר לעצמו ועושה גדרות וסייגים כי רב הוא, תוקף איסור חמץ החמור מכל איסורין שבתורה כאשר בירר הרדב"ז בתשו'. ואינו יוהרא ולא דבר תמוה כי כל העולם מקצה יודעים היו כמה מיני חומרות עושה כל אחד כאשר תאוה נפשו ובכהאי גוונא ליכא משום לעז.
ובספר מועד לכל חי לרבי חיים פלאג'י8 כתב: לא תתגודדו ליכא בחומרות דפסח, וגם אין לחוש ליוהרא כי משפחה ומשפחה מנהג אבותיהם בידיהם וכו' ואפילו מי שאינו נוהג חומרות כשרידים אשר ה' קורא, אפילו הכי מה טוב דבימי הפסח יקיים אשרי יושבי ביתך טפי משאר ימות השנה, ע"ש.
ובספר משך חכמה9 כתב, הנה המתבונן יראה כי במצרים נשכח מהם גופי תורה וכו' וכן הפרו ברית מילה. אמנם הסייגים והגדרים שמרו ביתרון גדול כמו שאמרו במכילתא שלא שנו שמם שלא שנו לשונם וכו' ולכן הרבה התורה בסייגים גבי פסח וחמץ בבל יראה מפני שעל פי הגדרים וסייגים נגאלו וכו', ע"ש.
ומובא בשם הרה"ק מפשיסחא, שהיה נוהג לומר שהחומרות של פסח אין להם שיעור והם כמו תכשיטי כלה אשר כל המוסיף תכשיטים הרי זה משובח.
הגרש"ז אויערבך זצ"ל השיב לשואלים אודות ההנהגה הרצויה בנקיון הבית לקראת הפסח, שאם כי ע"פ ההלכה נמסרו לנו כללים ברורים ואין חיוב להוסיף עליהם, מכל מקום כבר נהגו אמותינו מעולם להרבות יותר בעסק זה כמו שהזכירו כבר הראשונים, וידועים דברי הרדב"ז בשו"ת ח"ג סי' תקמ"ו שחיפש טעם לחומרא דחמץ וסיים 'על כן אני סומך על מה שארז"ל במדרשות כי חמץ בפסח רמז ליצה"ר והוא שאור שבעיסה ולכן כלה גרש יגרש אותו האדם מעליו ויחפש עליו בכל מחבואות מחשבותיו ואפילו כל שהוא לא בטיל' וטרחה זו מועילה להחדיר בלבבות חומר איסור חמץ, ולכן יש לנשים לעשות כמנהגן, ואף האנשים יסייעו בידן כפי הצורך, ויכלכל כל אדם מעשיו בהשכל וביושר. והדריך רבנו זצ"ל את מחנכי תשב"ר, שבשיחותיהם לחניכים אודות מצוותיה של תורה יש להזהר מאד מלטשטש את התחומים, ושנות הילדות הן הזמן לחקוק בקרבם את משמעותן המעשית של המצווה כפשוטה, וכדוגמא לדבר נקט ענין זה, שאין לחנך את הילד שחמץ היינו יצר הרע, אלא ש"חמץ" הוא חמץ כפשוטו 10.
מקורות וציונים
1. ספה"ת. 2. ערך פסח. 3. סי' רפ"ג, מובא בבאר היטב הלכות פסח סי' תס"ט א'. כתב בספר חסידים (אות תתקכ"ג): מי שנושא ספרים או טורח בספרים אל יעשה כאיש שאומר על הטרחים הגדולים אוי כמה טרחתי הרבה, לדברים שרצון הבורא חפץ בהם לא יתכן לומר כן. 4. חק יעקב. 5. שו"ע הרב סי' תס"ט ה'. וע"ע בשו"ע סי' תמ"ב סעי' ו' ובמ"ב שם. 6. סי' ו'. 7 . סי' תס"ז. 8. סי' ב' י"ז. 9. פרשת בא. 10. הליכות שלמה – פסח פרק ה' הערה 7. (מאמר זה נכתב ע"י ר"א פלשניצקי)

ייש"כ על המאמר המפורט, לפלא קצת שלא הובא ווארט ידוע של הצדיק מבארדיטשוב בענין קשר"ק שאומרים בתקיעות

לעצם הענין יש להעיר, כי לכאורה יש לדמות זה לחיוב עד דלא ידע בפורים,

שגם שם מצינו כמה שיטות איך לקיים עד דלא ידע, ומ"מ פשוט שמי שמשתכר כפשוטו ממש בודאי יצא י"ח לכל הדיעות,

ואף כאן נאמר, כי מי שמנקה היטב היטב בודאי יצא י"ח לכל הדיעות כי על הדרך בודאי גם ביער החמץ יותר טוב

ולדוגמא מוחשית, ראיתי פעם בבית שלא היה נקי יותר מידי ובדקו החמץ רק לצאת י"ח, שבאמצע פסח גילו סוכריה שלימה דבוקה על רדיאטור הקבוע בקיר

וה' יסייע בידינו להינצל מאיסור חמץ ומכל הדברים שהוא מסמל