פורום אוצר החכמה

סיפור ישן נושן. שפורסם לפני יותר מעשר שנים.
מה הם נזכרו עכשיו להעלותו?
לעצם הדבר אין זה משנה אם הוא דין או חומרה. הסיפור מדהים כשלעצמו ומאלפינו לקח

את זה צריך לשאול אותם...

סיפור ידוע לכולם אבל מעניין לדעת על פי הלכה אם מדובר בחומרה יתירה וזה אפילו יותר מעצים את הסיפור.

מקום שלא דרכה בו רגל אדם כמה שנים - ה"ה בחזקת שאין מכניסים בו חמץ, ובפשטות פטור מבדיקה.

עזריאל ברגר כתב:מקום שלא דרכה בו רגל אדם כמה שנים - ה"ה בחזקת שאין מכניסים בו חמץ, ובפשטות פטור מבדיקה.

ומה עם החמץ שהכניסו קודם ? (ואולי בגלל שהיום זה כבר לא ראוי לאכילת כלב...)

עזריאל ברגר כתב:מקום שלא דרכה בו רגל אדם כמה שנים - ה"ה בחזקת שאין מכניסים בו חמץ, ובפשטות פטור מבדיקה.

אם כך היה המעשה יש מקום להחמיר לבדוק במקום שאין מכניסים בו חמץ?!

לכאורה יש לדון מכמה צדדים.
1. אם הוא כחמץ בבור שאין דרך לירד בתוכו כל השנה, דקיי"ל שאין צריך לבדוק אלא מבטלו ודיו.
2. אם הוי כמקומות שאין מכניסים בהם חמץ. ומשמע לכאורה שהוא מקום שבעבר היה בשימוש, ע"י בעה"ב הקודם וכדומה, וא"כ הוי כשוכר שצריך לבדוק כל המקומות שהכניס בהם המשכיר חמץ.
3. אם החמץ נפסל מאכילת כלב, או עכ"פ מטונף דיו שלא יבוא לאכלו ובביטול סגי. ולכאורה הזמן החולף אינו ראיה, והרי אפשר שיימצא שם חמץ בחבילה סגורה וכדומה.