פורום אוצר החכמה

האם חייבים מים שלנו או שאפשר מים במקרר או מים מינרלים שקיררו אותם וכדומה, האם זה גזרת חכמים שרק מים שלנו טובים למצות או שזה אוביקטיבי במדידה ואם המים קרים זה בסדר, וגם מה הטמפרטורה של המים שזה נחשב לקר האם דיברו בזה? ועוד הערות בדבר

בימים האחרונים למדתי (לא בעיון) את שו"ע הרב סימן תנה, וזו לשונו:
סעיף כז: הפושרין שנצטננו מותר ללוש בהם.
סעיף א: המצה שאדם אוכל כל ימי הפסח אין לשין אותה אלא במים צוננין אבל לא בפושרין דהיינו כחמימות הרוק.

כמדומני שבזה עניתי לשאלותיך, ומסתמא יש בסימן זה תשובות גם לשאלות נוספות.

מעיקר הדין ודאי מותר, אבל נהגו איסור, וכמש"כ הראשונים לענין נהרות ושאר סוגי מים שאין בהם צורך בלינה, עי' ב"י תנה באריכות ועיקר טעמם כדי שלא לפרוץ גדרן של ראשונים.

השתתפתי כמה פעמים באפיית מצות בהשגחת מורה הוראה שפסק שאפשר להשתמש בבקבוקי מים שניקנו במכלת עם הכשר לפסח לאפיית המצות אך העדיף לכתחילה שיהיו מים שלנו שנשאבו. בחלק מהמקרים שפכנו בקבוקי מים לתוך המים שנשאבו (קמא קמא בטיל) ובחלק מהמקרים השתמשנו מלכתחילה רק במים מבקבוקים.
הבנתי מאותו רב שמבחינת הידור הכשרות ניתן להשתמש במים מבקבוקים והסיבה שהעדיף את המים שנשאבו היא בגלל המנהג.

כדכד כתב:השתתפתי כמה פעמים באפיית מצות בהשגחת מורה הוראה שפסק שאפשר להשתמש בבקבוקי מים שניקנו במכלת עם הכשר לפסח לאפיית המצות אך העדיף לכתחילה שיהיו מים שלנו שנשאבו. בחלק מהמקרים שפכנו בקבוקי מים לתוך המים שנשאבו (קמא קמא בטיל) ובחלק מהמקרים השתמשנו מלכתחילה רק במים מבקבוקים.
הבנתי מאותו רב שמבחינת הידור הכשרות ניתן להשתמש במים מבקבוקים והסיבה שהעדיף את המים שנשאבו היא בגלל המנהג.

הכל מובא בהלכה ובופסקים, ובדיעבד כמעט הכל מותר חוץ ממים חמים ובעבר במזיד. [ומים שלא לנו במזיד מח']. וגם ביטול מים שלא לנו במים שלנו בדיעבד סומכים ע"ז.
כן יש להעיר שמים מהברז יש להם בעיה אחרת, כי מוסיפים בהם כלוהר וכל מיני דברים שיש בהם שאלות אם מחמיצים דוגמת חומרת הראשונים שלא להניח מלח וכיוצא.

אפשר כתב:

כדכד כתב:השתתפתי כמה פעמים באפיית מצות בהשגחת מורה הוראה שפסק שאפשר להשתמש בבקבוקי מים שניקנו במכלת עם הכשר לפסח לאפיית המצות אך העדיף לכתחילה שיהיו מים שלנו שנשאבו. בחלק מהמקרים שפכנו בקבוקי מים לתוך המים שנשאבו (קמא קמא בטיל) ובחלק מהמקרים השתמשנו מלכתחילה רק במים מבקבוקים.
הבנתי מאותו רב שמבחינת הידור הכשרות ניתן להשתמש במים מבקבוקים והסיבה שהעדיף את המים שנשאבו היא בגלל המנהג.

הכל מובא בהלכה ובופסקים, ובדיעבד כמעט הכל מותר חוץ ממים חמים ובעבר במזיד. [ומים שלא לנו במזיד מח']. וגם ביטול מים שלא לנו במים שלנו בדיעבד סומכים ע"ז.
כן יש להעיר שמים מהברז יש להם בעיה אחרת, כי מוסיפים בהם כלוהר וכל מיני דברים שיש בהם שאלות אם מחמיצים דוגמת חומרת הראשונים שלא להניח מלח וכיוצא.

העדפתי להביא מעשה רב.
יתכן שיש עדיפות להביא מקורות כתובים, אבל "מובא בהלכה ובפוסקים" זה כללי מדי. אם לציין מקורות אז נלע"ד כדאי לדייק ולמקד

כדכד כתב:

אפשר כתב:

כדכד כתב:השתתפתי כמה פעמים באפיית מצות בהשגחת מורה הוראה שפסק שאפשר להשתמש בבקבוקי מים שניקנו במכלת עם הכשר לפסח לאפיית המצות אך העדיף לכתחילה שיהיו מים שלנו שנשאבו. בחלק מהמקרים שפכנו בקבוקי מים לתוך המים שנשאבו (קמא קמא בטיל) ובחלק מהמקרים השתמשנו מלכתחילה רק במים מבקבוקים.
הבנתי מאותו רב שמבחינת הידור הכשרות ניתן להשתמש במים מבקבוקים והסיבה שהעדיף את המים שנשאבו היא בגלל המנהג.

הכל מובא בהלכה ובופסקים, ובדיעבד כמעט הכל מותר חוץ ממים חמים ובעבר במזיד. [ומים שלא לנו במזיד מח']. וגם ביטול מים שלא לנו במים שלנו בדיעבד סומכים ע"ז.
כן יש להעיר שמים מהברז יש להם בעיה אחרת, כי מוסיפים בהם כלוהר וכל מיני דברים שיש בהם שאלות אם מחמיצים דוגמת חומרת הראשונים שלא להניח מלח וכיוצא.

העדפתי להביא מעשה רב.
יתכן שיש עדיפות להביא מקורות כתובים, אבל "מובא בהלכה ובפוסקים" זה כללי מדי. אם לציין מקורות אז נלע"ד כדאי לדייק ולמקד

יש הרבה חילוקי דינים, אבל בקצרה, דין מים שלנו שנתערבו באחרים הוא בשו"ע סי' תנה סעיף ד במחבר ועיי"ש באחרונים משנ"ב ביה"ל וכו'. ושם מובא דבאופן שלא יספיק לכתחילה יכול לערב, אבל בלא"ה אין לערב.
מים צוננים אבל לא לנו, הוא כבר בב"י שהביא דעת רש"י להתיר נהרות, והרבה ראשונים כתבו שלא לעשות כן שלא לפרוץ וכנ"ל, המשנ"ב אגב בכאן העתיק טעם משום דאינו צונן דיו, ולא העתיק טעם הראשונים כדי שלא לפרוץ.
מים מהברז שיש חומרים וכו', הובא במועדים וזמנים ג, רסא בשם גאבד טשעבין, וכבר דנו בזה כל פוסקים זמנינו.
ולקרר את המים במקרר, כמדומני במקראי קודש ח"ב, ובפסקי תשובות על אתר. ויש לבדוק.

בבקבוקי מים ישנה בעיה שאפשר שעמדו בשמש עם המשאית והוחמו. ובלכתחילה ודאי שאין להשתמש בהן אף לאחר שהצטננו. [אא"כ בדחק]

ישראל אליהו כתב:בבקבוקי מים ישנה בעיה שאפשר שעמדו בשמש עם המשאית והוחמו. ובלכתחילה ודאי שאין להשתמש בהן אף לאחר שהצטננו. [אא"כ בדחק]

לענ"ד חשש רחוק כי בד"כ הבקבוקים מגיעים למשאית כבר סגורים ונדמה לי שהסגירה מונעת את השפעת החום. אפשרק גם לקנות בקבוקים שכבר עמדו זמן רב בחנות או לחלופין להעמיד אותם זמן רב בבית

וכשקונים מים מינרליים, צריך להלין אותם?
חשבתי סברא להעדיף מים הנ"ל מכיון שהם יותר נקיים ורחוקים מלכלוך, אף דהוי לח בלח.

ועוד יש בעיה שאם נשאבו בלילה, אין להשתמש בהם, אף אם עברו כמה לילות.
[אא"כ בדיעבד]

תשובות והנהגות ח"ב סי' רל -
שאלה: בדרום אפריקא אם צריך מים שלנו לאפית מצות
... אמנם אין דעתי לשנות כאן כמלא נימא, ושואבים גם כאן מים שלנו כמו בכל העולם, וכשם שאני מתנגד להניח המים במקרר אף שאז קר מאד, כי מבואר במהר"ם חלוואה שם ששהייה כל הלילה אינו מפני חום המים וקרירותם, אלא כל שהמים יוצאים ממקורם הם בכחם וטבעם בשלימות, וחז"ל דרשו לשהות לבטל כחם קצת, וזה פועל שהעיסה לא יתחמץ, ואם כן אולי גם כאן צריך לבטל כח המים ע"י שהיית המים בלינת לילה דוקא, [ובקירור לא טבעי עלול לעורר הצד שכנגד דהיינו העיסה להתחמם יותר, ע"ע במש"כ במועו"ז ח"ג סימן רס"א (ב), ע"ש].
ולכן דעתי לשאוב כאן מים סמוך ללילה ולהניחם כל הלילה במרתף שקר באופן טבעי, ולאפות בהם למחר, וחכמי ישראל הקדושים ידעו דברים אשר אנו לא משיגים, ולא גילו הכל, ואין לנו לשנות כאן ח"ו דינא דגמרא וש"ע.


אגב,
ז"ל ר"ת בס' הישר -
כי מי יודע אם ענין הלילה גורם הפגמת הטעם, תחלתה או סופה, כדאמר גבי מים שלנו דבעינן נמי לינה. אף על גב דאיכא התם טעמא, הואיל והטעם מכוסה מבני אדם יש לנו לאסור לעולם כל קדרה בת יומא אם לא עמדה כל הלילה בלא בישול היתר.

וז"ל רה"ג בשע"ת סי' צט -
וששאלתם שאמר להם כהן מורה צדק ה"י שיש בענין שבעת ימי פסח ענין גדול ובמים שלנו כמו כן הענינים האלה כבר הזהרתי להרבה מקומות כי כבוד אלהים הסתר דבר וכבר אמרו רבותינו במופלא ממך אל תדרוש ... ולענין מים שלנו בכל ז' ימי הפסח ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה וצדק ילין בה ועל קן האילן מלונה והמים נגרים ויוצאים ופסח ה' על הפתח וכשהם לנים לא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף זכר אלה יעקב כהן צדק מקוראי אחד קראנוך בשם שמע ואתה דע לך.

עושה חדשות כתב:תשובות והנהגות ח"ב סי' רל -
שאלה: בדרום אפריקא אם צריך מים שלנו לאפית מצות
... אמנם אין דעתי לשנות כאן כמלא נימא, ושואבים גם כאן מים שלנו כמו בכל העולם, וכשם שאני מתנגד להניח המים במקרר אף שאז קר מאד, כי מבואר במהר"ם חלוואה שם ששהייה כל הלילה אינו מפני חום המים וקרירותם, אלא כל שהמים יוצאים ממקורם הם בכחם וטבעם בשלימות, וחז"ל דרשו לשהות לבטל כחם קצת, וזה פועל שהעיסה לא יתחמץ, ואם כן אולי גם כאן צריך לבטל כח המים ע"י שהיית המים בלינת לילה דוקא, [ובקירור לא טבעי עלול לעורר הצד שכנגד דהיינו העיסה להתחמם יותר, ע"ע במש"כ במועו"ז ח"ג סימן רס"א (ב), ע"ש].
ולכן דעתי לשאוב כאן מים סמוך ללילה ולהניחם כל הלילה במרתף שקר באופן טבעי, ולאפות בהם למחר, וחכמי ישראל הקדושים ידעו דברים אשר אנו לא משיגים, ולא גילו הכל, ואין לנו לשנות כאן ח"ו דינא דגמרא וש"ע.


אגב,
ז"ל ר"ת בס' הישר -
כי מי יודע אם ענין הלילה גורם הפגמת הטעם, תחלתה או סופה, כדאמר גבי מים שלנו דבעינן נמי לינה. אף על גב דאיכא התם טעמא, הואיל והטעם מכוסה מבני אדם יש לנו לאסור לעולם כל קדרה בת יומא אם לא עמדה כל הלילה בלא בישול היתר.

וז"ל רה"ג בשע"ת סי' צט -
וששאלתם שאמר להם כהן מורה צדק ה"י שיש בענין שבעת ימי פסח ענין גדול ובמים שלנו כמו כן הענינים האלה כבר הזהרתי להרבה מקומות כי כבוד אלהים הסתר דבר וכבר אמרו רבותינו במופלא ממך אל תדרוש ... ולענין מים שלנו בכל ז' ימי הפסח ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה וצדק ילין בה ועל קן האילן מלונה והמים נגרים ויוצאים ופסח ה' על הפתח וכשהם לנים לא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף זכר אלה יעקב כהן צדק מקוראי אחד קראנוך בשם שמע ואתה דע לך.

זו אחת מהתשובות המסופקות בייחוסן בשע"ת

צריך לזכור גם את שיטת היראים [אף שלא נפסקה להלכה]
שלדעת הרא"ם בדעתו: בין אם נשאבו ביום ובין אם בלילה, אסורים לעולם.
ולדעת הב"י בדעתו: אם נשאבו בלילה אין להם תקנה לעולם.

כך שאין לנו מושג כנראה ב"מים שלנו" ואין להפעיל בזה סברות.