פורום אוצר החכמה

ויקיפדיה כתב:נראה שמצותיהם של אבותינו נראו כמו המצות של התימנים הדומות לפיתות עיראקיות רכות – יותר מאשר המצות המודרניות, שהן קשות ביותר. המצות הקשות נוצרו לא מתוך חומרה שלא לאכול מצות רכות או עבות אלא בשל ההקפדה לא להכין מצה בתוך פסח עצמו, מחשש שמא הבצק יחמיץ במהלך החג, וכן עקב ההתפתחות התעשייתית והמעבר מאפייה ביתית למסחרית, דבר שהצריך את שימורן של המצות לזמן רב עקב האפיה המוקדמת, מה שלא התאפשר במצות הרכות שהתעפשו במהירות. בשל חומרה זו הכינו את כל המצות לפני פסח (אף על פי שגם כאן ישנה בעיה של חימוץ הבצק, הבעיה חמורה פחות מבצק שהחמיץ בפסח עצמו). באותם ימים לא היה ניתן לשמר מצות רכות, ולכן אפו את המצות דקות ויבשות וכך הן נשמרו לאורך כל החג.

יהודי תימן לא החמירו להכין את כל המצות עבור פסח לפני החג אלא אפו כל יום מצות טריות עבור אותו היום. לפיכך המצות אצלם נשארו רכות.

בכמה קהילות (בעיראק למשל) הכינו מצות רכות כמה שעות לפני ליל הסדר ואילו לשאר החג הכינו מצות קשות. בניגוד ליהודי תימן, הם אמנם הקפידו להכין את כל המצות לפני הפסח, אך את המצות עבור ליל הסדר ניתן היה לעשות לפני פסח אך עדיין לשמור על טריותן כיוון שנעשו כמה שעות לפני כניסת החג.

באתיופיה הכינו "קיטא" הדומה ללחם המקומי, האינג'רה שמרכיביו אינם חמץ. מצה זו רכה.

כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, ניתן להכין מצות רכות ולשמר אותן במקפיא, כמו שמקפיאים פיתות. דבר זה הביא להקמת פסי ייצור המוניים של מצות רכות. רבנים רבים, ספרדים ואשכנזים כאחד, התירו לאכול מצות אלו, כיוון שהן מיוצרות לפני פסח, כנזכר לעיל. בדרך כלל מצות כאלו נאכלות רק בליל הסדר בשל מחירן היקר ביחס למצות הקשות. עם זאת, רבים אוסרים מצות אלו, אם מחשש לחימוץ במצות אלו, ואם משום חוסר מוכנותם "לשנות ממנהג אבות".

שמועלקע כתב:יש להוסיף שגם המצות של השומרונים נראים כמו לאפות

משה ובני ישראל כתב:חשוב להזכיר שבגלל שהיום המצות יותר דקות מקילים יותר לגבי כפולות ונפוחות (עיין למשל בארחות רבינו (הורביץ) פסקים של הסטייפלער בנושא זה. אין לי אפשרות עכשיו להעלות.)

אפשר כתב:ר' שמעלקע, עי' בביה"ל סוף סימן תס שם הביא דעת הרשב"א או"ז ריטב"א ורא"ה דאין היתר רק ברקיקין, ואסור במצות עבים אפילו אינם טפח. ועיי"ש לענין דיעבד, וא"כ מנהגינו קיים יותר משמונה מאות שנה. ועוד הרי לפי דבריהם כ"ז מפורש בגמ' בשיטת רב יוסף פסחים לז, וא"כ הוא דינא דגמ' ממש שאין אופים פת עבה כלל. ומי יהין ויעיז לעשות אחרת בלא מסורה ברורה.
ואלא מאי אתה רוצה רכים דקים, מה הענין, ומה רע בקשים, ועוד א"א רקיקים רכים אלא בעובי מסויים, ויש מעלה שיהיו רקיקים דקים דווקא, וכמש"כ הביה"ל שם.

משה ובני ישראל כתב:חשוב להזכיר שבגלל שהיום המצות יותר דקות מקילים יותר לגבי כפולות ונפוחות (עיין למשל בארחות רבינו (הורביץ) פסקים של הסטייפלער בנושא זה. אין לי אפשרות עכשיו להעלות.)

וונדרבר כתב:

שמועלקע כתב:יש להוסיף שגם המצות של השומרונים נראים כמו לאפות

אין מקום להזכיר את השומרונים, שהם גוים, והם יותר גרועים מהכותים של זמן חז"ל. הם דוגמא קלאסית של מי שלא שמר על מסורת תורה שבעל פה, והגיעו לאן שהגיעו.

שמועלקע כתב:

משה ובני ישראל כתב:חשוב להזכיר שבגלל שהיום המצות יותר דקות מקילים יותר לגבי כפולות ונפוחות (עיין למשל בארחות רבינו (הורביץ) פסקים של הסטייפלער בנושא זה. אין לי אפשרות עכשיו להעלות.)

לא צריך להקל ולא להחמיר, הגדר האמיתי של הכזית הוא: כזית כפשוטו ממש וכפי אומדן דעת הרואה, ואין כאן המקום להאריך בעניין.
ראה כאן כל האמת על שיעור הכזית: http://ccs.infospace.com/ClickHandler.a ... main-title
וראה קובץ מצורף שיעור הכזית במצה.

שמועלקע כתב:יש מקום להזכירם, הם באותו גדר בדיוק של הכותים של חז"ל ואף יותר טובים, שבזמן חז"ל היו בהם מיעוט עובדי עבודה זרה והיום אין בהם בכלל, אמנם בשנים האחרונות כתוצאה מכך שמספרם נדלדל הם 'גיירו' אוקרינאות ונישאו בהם, כך שוודאי יש בהם אחוז לא מבוטל של גויים לכל הדעות, אולם המצות שלהם היו נראים כך עוד לפני הסיפור הנ"ל, ולי ידוע מהמשנה בנידה שהכותים נאמנים על מה שהם מחזיקים בו.
מ"מ לא עליהם סמכתי אלא הבאתים כראיה משנית.

וונדרבר כתב:

שמועלקע כתב:

משה ובני ישראל כתב:חשוב להזכיר שבגלל שהיום המצות יותר דקות מקילים יותר לגבי כפולות ונפוחות (עיין למשל בארחות רבינו (הורביץ) פסקים של הסטייפלער בנושא זה. אין לי אפשרות עכשיו להעלות.)

לא צריך להקל ולא להחמיר, הגדר האמיתי של הכזית הוא: כזית כפשוטו ממש וכפי אומדן דעת הרואה, ואין כאן המקום להאריך בעניין.
ראה כאן כל האמת על שיעור הכזית: http://ccs.infospace.com/ClickHandler.a ... main-title
וראה קובץ מצורף שיעור הכזית במצה.

לא מובן, טענו בכפולות ונפוחות, והודה לו בשיעור כזית!

וונדרבר כתב:

שמועלקע כתב:יש מקום להזכירם, הם באותו גדר בדיוק של הכותים של חז"ל ואף יותר טובים, שבזמן חז"ל היו בהם מיעוט עובדי עבודה זרה והיום אין בהם בכלל, אמנם בשנים האחרונות כתוצאה מכך שמספרם נדלדל הם 'גיירו' אוקרינאות ונישאו בהם, כך שוודאי יש בהם אחוז לא מבוטל של גויים לכל הדעות, אולם המצות שלהם היו נראים כך עוד לפני הסיפור הנ"ל, ולי ידוע מהמשנה בנידה שהכותים נאמנים על מה שהם מחזיקים בו.
מ"מ לא עליהם סמכתי אלא הבאתים כראיה משנית.

כנראה שחסר כאן בידיעות על הכותים, או בידיעות על השומרונים. הכותים הנזכרים בחז"ל שמרו על הרבה מצוות, שלא כמו הצדוקים, ובוודאי שלא כמו הקראים. ואין מה להשוות לשומרונים.

איש גלילי כתב:הרב שמועלקע,
מומלץ למע"כ להתחיל להתעסק עם מקורות מידע יותר אמינים מהויקיפדיה.
הדברים שציטטת נראים נובעים מהשקפת העולם השולטת באותו מקום, שהסיפור הנזכר באריכות בספר מלכים (ב' יז כד-מא) היא אגדה בעלמא שאינה חייבת להיות אמתית (עפ"ל), וממילא השם 'שומרונים' המגדיר את מקום יישובם הרבה יותר מהותי מהשם 'כותים' הנגזר מהסיפור המופיע בספר מלכים.
אולם אנו יודעים מהמפורש בספר מלכים, שה'שומרונים' הגיעו לשומרון לאחר שהוגלו משם יושביו המקוריים, והם באים מכמה ארצות [מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים], ועל פי השם שכינו אותם חז"ל נראה שרובם או עיקרם באו מכותה. נמצאת אומר: שמם המקורי הוא 'כותים', ובמשך השנים הפכו (כנראה גם ממגמה אישית שלהם) להיות 'שומרונים'.
אין זה שולל שיתכן שגם אחרי שכבר התפרסם השם 'שומרונים' המשיכו חז"ל לכנותם 'כותים', כמו שנהג כך גם הב"י, בשביל לגנותם.

בלום כתב:אין שום חילוק בין בצק שהחמיץ קודם פסח, או בצק שהחמיץ תוך הפסח, שניהם הם בכרת.

החילוק הוא רק אם יש חימוץ בתוך החטים או בקמח אבל יש ששים נגדו, דאם אופה קודם פסח הוי לח בלח [למ"ד דקמח לא מיקרי לח בלח], ואין חוזר וניעור בפסח, אבל אם אופה בתוך הפסח, חמץ בפסח במשהו.

שמועלקע כתב:

אפשר כתב:ר' שמעלקע, עי' בביה"ל סוף סימן תס שם הביא דעת הרשב"א או"ז ריטב"א ורא"ה דאין היתר רק ברקיקין, ואסור במצות עבים אפילו אינם טפח. ועיי"ש לענין דיעבד, וא"כ מנהגינו קיים יותר משמונה מאות שנה. ועוד הרי לפי דבריהם כ"ז מפורש בגמ' בשיטת רב יוסף פסחים לז, וא"כ הוא דינא דגמ' ממש שאין אופים פת עבה כלל. ומי יהין ויעיז לעשות אחרת בלא מסורה ברורה.
ואלא מאי אתה רוצה רכים דקים, מה הענין, ומה רע בקשים, ועוד א"א רקיקים רכים אלא בעובי מסויים, ויש מעלה שיהיו רקיקים דקים דווקא, וכמש"כ הביה"ל שם.

חבל שאתה לא מספיק לומד, אם היית לומד את העניין היית יודע שפיתה ולפה של ימינו הם בגדר 'רקיקים'.
ולא הבנתי מדוע המסורת של התימנים והעירקים היא לא מסורת 'ברורה' בעינך, וכי מסורת האשכנזים יותר ברורה? (אני אמנם אשכנזי, אך זה לא סיבה שאני יזלזל במסורתם של אחרים).

אבל כמדומני שדבריכם אינם מדוייקים, כי עצם הענין לעשות רקיקים זה מצאנו בראשונים, וכמש"כ הד"מ ועי' שלל ראשונים בביה"ל. וע"ז כתבו האחרונים שהזכרת שיעור רקיקים אצבע, היינו שרקיק כך שיעורו, והנה הביה"ל מוסיף דמכ"מ למצוה בעינן רקיקים דקים, היינו יותר דק משיעור רקיקים, ומביא זה מראשון!! וא"כ לכאו' פשוט שהכוונה בודאי לפחות מאצבע, אלא מה שנקרא דק אצלינו. וכ"ה לשון המשנ"ב סי' תסא ס"ק לה רקיקים דקים, ומקורו בשע"ת שם, עיי"ש היטב בשע"ת הארוך, שמפורש שהמנהג בימיהם היה כבר לעשות הרבה יותר דק ממה שהיה מקדם. וכאמור לדעת הביה"ל יש למנהג זה רגלים בראשונים.

אפשר כתב:

משה ובני ישראל כתב:חשוב להזכיר שבגלל שהיום המצות יותר דקות מקילים יותר לגבי כפולות ונפוחות (עיין למשל בארחות רבינו (הורביץ) פסקים של הסטייפלער בנושא זה. אין לי אפשרות עכשיו להעלות.)

ממרחק יבוא מצתו, [מליצה דאשכול אחר], הרי זה מפורש בשע"ת ומשנ"ב סו"ס תסא.

שמועלקע כתב:

איש גלילי כתב:הרב שמועלקע,
מומלץ למע"כ להתחיל להתעסק עם מקורות מידע יותר אמינים מהויקיפדיה.
הדברים שציטטת נראים נובעים מהשקפת העולם השולטת באותו מקום, שהסיפור הנזכר באריכות בספר מלכים (ב' יז כד-מא) היא אגדה בעלמא שאינה חייבת להיות אמתית (עפ"ל), וממילא השם 'שומרונים' המגדיר את מקום יישובם הרבה יותר מהותי מהשם 'כותים' הנגזר מהסיפור המופיע בספר מלכים.
אולם אנו יודעים מהמפורש בספר מלכים, שה'שומרונים' הגיעו לשומרון לאחר שהוגלו משם יושביו המקוריים, והם באים מכמה ארצות [מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים], ועל פי השם שכינו אותם חז"ל נראה שרובם או עיקרם באו מכותה. נמצאת אומר: שמם המקורי הוא 'כותים', ובמשך השנים הפכו (כנראה גם ממגמה אישית שלהם) להיות 'שומרונים'.
אין זה שולל שיתכן שגם אחרי שכבר התפרסם השם 'שומרונים' המשיכו חז"ל לכנותם 'כותים', כמו שנהג כך גם הב"י, בשביל לגנותם.

לא חלקתי על מה שאתה אומר, ואף אני מאמין במקרא ועל פי פרשנות חז"ל, טענתי כי הכותים המוזכרים בחז"ל הם הם השומרונים הידועים לנו היום, קביעה שאין מי שחולק עליה, כמובן הפניתי לויקיפדיה שיראה דברים אלו, ולא ציפתי שהוא יאמין לדברים הנוגדים את חז"ל, המוזכרים שם.
מה שטענתי ששמם המקורי הוא שומרונים התכוונתי ששמם הרישמי הוא שומרונים.

בתבונה כתב:בארחות רבינו בתחילתו כשמביא מהחזו"א מספר שהחזו"א אפה מצות רכות והחזו"א אמר שהם לכתחילה

לעומקו של דבר כתב:

בתבונה כתב:בארחות רבינו בתחילתו כשמביא מהחזו"א מספר שהחזו"א אפה מצות רכות והחזו"א אמר שהם לכתחילה

אכן. ובקיצור שמולקע, אין צריך לחקור ולחפור באריכות אחר ראיות מויקפדיה או מגויי הארצות לדבר פשוט, ששורת ההלכה שמצות דפסח יכולות להיות רכות ויכולות להיות קשות.
ובכלל לא ברור שרכות טעימות יותר מקשות, אדרבא מכיר אני יהודים טובים רבים שאוכלים מצות קשות כל השנה, אם בסעודה ג', אם שמטבילין אותם בלעבע"ר או באייע"ר מי"ט ציבע"ל שאוכלין בצפר"א דשבת"א (וצ"ע אם מנהג אכילת לעבע"ר נהגו בו גם השומרונים אם לאו, ואכמ"ל). ולא מטעם זכר ליציאת מצרים אלא מטעם עונג שבת.

והאשכנזים האוכלים רקיקים בפסח ונוהגים לדמיין בערגה ושקיקה את אחיהם מתפוצת תימן המנגבים עתה לאפ"ה בחומו"ס להנאתם ולטובתם, ידו ידעו שלחינם יקנאו קנאת איש מרעהו, שאין טעם לאפ"ה כטעם מצה גם כי רכה, ויש לטעום לפני שמקנאים ותול"מ.

יושב ירושלים כתב:אכן כדבריכם כן הוא ואף אני הק' נתנסיתי בזה. ובאמת שמעתי מח"א שליט"א דאדרבה זה גופא מעלתם של המצות הרכות, שכן במצות הקשות אין זה 'לחם עוני', כיוון שסוג זה של לחם [היי' קרקרים] אינו דורש חימוץ, ואין שום עניות באוכל קרקרים שלא החמיצו שהם טובים חמץ כמצה, אבל במצות הרכות ניכר היטיב העניות, שכשאינם מחמיצות הם הרבה פחות טעימות מכשמחמיצות. [ברור שאין זה טיעון הלכתי, אלא מידת חסידות].

קראקובער כתב:אנחנו האשכנזים פשוט יש מסורת של אי מסורת בעיקר בגלל הרדיפות של הגלות ועוד (מספיק לראות משפחת סולובייציק להבין עד כמה התרחקנו מהחיים והמוסר הטבעיים) אבל לסמוך על התימנים שבאמת יש להם מסורת חלילה וחלילה....מצחיק ועצוב.

לעומקו של דבר כתב:

יושב ירושלים כתב:אכן כדבריכם כן הוא ואף אני הק' נתנסיתי בזה. ובאמת שמעתי מח"א שליט"א דאדרבה זה גופא מעלתם של המצות הרכות, שכן במצות הקשות אין זה 'לחם עוני', כיוון שסוג זה של לחם [היי' קרקרים] אינו דורש חימוץ, ואין שום עניות באוכל קרקרים שלא החמיצו שהם טובים חמץ כמצה, אבל במצות הרכות ניכר היטיב העניות, שכשאינם מחמיצות הם הרבה פחות טעימות מכשמחמיצות. [ברור שאין זה טיעון הלכתי, אלא מידת חסידות].

ועלה לנו היפוך נמרץ ממש"כ הרב שמולקע. (שרכות ראויות לאכילה משא"כ קשות).

לעניין מידת חסידות, לא כ"כ ברור מה שכתבת, הרי במצות לא שמענו מעולם שיש דין שיהיה לא טעים כי דרך עניים לאכול אוכל לא טעים. ולהבדיל ממרור.
ואולי כלך לדרך זו, שלעניים כמו שאין זמן להתפיח כך אין להם זמן לרדד. זו אולי טענה. אבל רידוד בסיסי לא לוקח כ"כ הרבה זמן. (כמובן פֶּר חתיכה, באופן של עני שהוא מסיק ואשתו אופה, לא באופן של מפעל).

עכשיו הבנתי כוונתך, שבקשות אף שזה ודאי מאכל עניים, כיוון שזה גם מאכל עשירים אי"ז ניכר כל כך, משא"כ רכות. יפה. (אלא שי"ל שעדיין לקבוע את זה לכל הסעודה אי"ז מנהג עשירים).

===
שאלה, האם "מצות חמץ" המצויות טעימות יותר ממצות לפסח בעלמא (של מכונה)? והאם הם חמץ ממש?

שכר המדי כתב:כל הנערים המתלהמים מוזמנים בזאת ללמוד כדבעי את כל הנושא ממקורותיו ולא להתכתש על ציטוטים קטועים מהביה"ל או להבדיל אלף אלפי הבדלות מדיוקים בויקיפדיה.
נקודה אחת ברורה וידועה לכל יודע ספר, כי בתקופת הרמ"א ואף בתקופת הב"ח והט"ז אכלו בני ישראל האשכנזים מצות עבות ורכות. יש לכך ראיות ברורות ויציבות.
דווקא אצל קהילות הספרדים [באיטליה] יש עדויות באותו הזמן למצות דקות ויבשות של היום.

אפשר כתב:מש"כ בענין עוני, מה"ת שלחם עוני בא לאפוקי מדבר שעשירים אוכלים, לחם עוני הכוונה דבר שמתאים לעני שיאכל, ועני אוכל בין קשים ובין רכים, לא הוציאו מלחם עוני אלא לאפוקי מאכל המיועד לעשירים, כמו נילושה בדבש או אשישה גדולה וכדומה. בקיצור האם מצאנו שלחם עוני בא לחייב איזה מאכל חיובי, או בסה"כ בא לאפוקי ולשלול מאכל המיועד לעשירים.
אם כדרך השני, וכן זכור לי לפו"ר מהראשונים א"כ אין מעלה כלל באיזה אופן אופים המצות, קשות או רכות, העיקר שיהיו מאכל שהעני מתיישב לאכול. [וג"ז לא להלכתא, רק אולי איזה מעלה, כי להלכתא כבר קבעו לן חז"ל גדרו של לחם עוני].

יושב ירושלים כתב:

אפשר כתב:מש"כ בענין עוני, מה"ת שלחם עוני בא לאפוקי מדבר שעשירים אוכלים, לחם עוני הכוונה דבר שמתאים לעני שיאכל, ועני אוכל בין קשים ובין רכים, לא הוציאו מלחם עוני אלא לאפוקי מאכל המיועד לעשירים, כמו נילושה בדבש או אשישה גדולה וכדומה. בקיצור האם מצאנו שלחם עוני בא לחייב איזה מאכל חיובי, או בסה"כ בא לאפוקי ולשלול מאכל המיועד לעשירים.
אם כדרך השני, וכן זכור לי לפו"ר מהראשונים א"כ אין מעלה כלל באיזה אופן אופים המצות, קשות או רכות, העיקר שיהיו מאכל שהעני מתיישב לאכול. [וג"ז לא להלכתא, רק אולי איזה מעלה, כי להלכתא כבר קבעו לן חז"ל גדרו של לחם עוני].

א. מצאנו גם שלומדים 'מאכל חיוביו' - דין 'פרוסה' הוא מדרכו של עני שדרכו בפרוסה, וכן 'הוא מסיק ואשתו אופה' נלמד מהנ"ל.
ב. כל הדינים שהזכרת שלומדים מ'לחם עוני', [וכן הדינים שהזכרתי], הם דרשות לרבויי עוד דיני 'עוני' חוץ מהמשמעות הבסיסית, שהיא שעצם זה שאינו 'חמץ' מגדירו כלחם עוני, ועל זה אני דן שבמצות הקשות יש חסרון בהגדרה הבסיסית של 'לחם עוני' שכן בסוג לחם כזה אינו דרך עניות כלל שלא להחמיצו. [ובוודאי כמו שכ' שאין זה מעכב להלכה כלל].

יושב ירושלים כתב:ב. כל הדינים שהזכרת שלומדים מ'לחם עוני', [וכן הדינים שהזכרתי], הם דרשות לרבויי עוד דיני 'עוני' חוץ מהמשמעות הבסיסית, שהיא שעצם זה שאינו 'חמץ' מגדירו כלחם עוני, ועל זה אני דן שבמצות הקשות יש חסרון בהגדרה הבסיסית של 'לחם עוני' שכן בסוג לחם כזה אינו דרך עניות כלל שלא להחמיצו. [ובוודאי כמו שכ' שאין זה מעכב להלכה כלל].

אפשר כתב:

יושב ירושלים כתב:ב. כל הדינים שהזכרת שלומדים מ'לחם עוני', [וכן הדינים שהזכרתי], הם דרשות לרבויי עוד דיני 'עוני' חוץ מהמשמעות הבסיסית, שהיא שעצם זה שאינו 'חמץ' מגדירו כלחם עוני, ועל זה אני דן שבמצות הקשות יש חסרון בהגדרה הבסיסית של 'לחם עוני' שכן בסוג לחם כזה אינו דרך עניות כלל שלא להחמיצו. [ובוודאי כמו שכ' שאין זה מעכב להלכה כלל].

מה"ת שהגדרת לחם עוני לענין חימוץ הוא ביחס למאכל שעשית, הפשטות הוא שבין כל מיני לחמים שיש לשוק להציע, אתה מחוייב לעשות לחם שעני עושה ולחם זה אין בו חימוץ, וקשות הוא בכלל זה, כי הבא לעשות לחם יכול לחמץ ובמקום זה הוא בוחר לעשות קשות בלי חימוץ. כלומר לחם עוני היינו ביחס לכל הלחמים. ומה"ת שההגדרה היא רק לגבי מי שבא לעשות רקיק, שאז אני יכול לטעון כמש"כ, הרי ממילא עושים את זה כך.

בתבונה כתב:החזון איש הכשיר מצות רכות

החזוא אפה מצות רכות.pdf

אפשר כתב:

בתבונה כתב:החזון איש הכשיר מצות רכות

החזוא אפה מצות רכות.pdf

ייש"כ. אבל כמדומה שזה ענין אחר, [אם כי יתכן ואני טועה טכנית], יש מצות רכות, היינו שעושים אותם רך מלכתחילה, כאן מדובר על מצות קשות דק שבדקים, ורק שלא שהו בתנור מספיק, ויצא שהחלק הפנימי לא היה אפוי, והיה שאלה על חוטים נמשכים, וזה שייך גם בכל מצות מחבורה, אם התנור לא מספיק חם, או לקראת הסוף וכדומה.

בתבונה כתב:

אפשר כתב:

בתבונה כתב:החזון איש הכשיר מצות רכות

החזוא אפה מצות רכות.pdf

ייש"כ. אבל כמדומה שזה ענין אחר, [אם כי יתכן ואני טועה טכנית], יש מצות רכות, היינו שעושים אותם רך מלכתחילה, כאן מדובר על מצות קשות דק שבדקים, ורק שלא שהו בתנור מספיק, ויצא שהחלק הפנימי לא היה אפוי, והיה שאלה על חוטים נמשכים, וזה שייך גם בכל מצות מחבורה, אם התנור לא מספיק חם, או לקראת הסוף וכדומה.

במחילה אתה מבלבל במוח , לא דקת ולא קראת טוב ולכן כנראה לא הבנת, הוא מסביר שמצות רכות לא נחשב חוטים הנמשכים אין הבדל עם המצות היו מתוכננות להיות קשות ויצאו רכות או שהיו מתוכננות להיות רכות

בתבונה כתב:מומלץ שתנסה שוב לקרוא מה כתוב
בארחות רבינו מסופר על מצות רכות