פורום אוצר החכמה

לגבי ביזת מצרים כתוב בפסוק (שמות ג, כב): ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות
ולכאורה קשה, שהרי מבואר בחז"ל שבזכות כמה דברים נגאלו ממצרים ואחד מהם שלא שינו לבושם, ואם כן לשם מה היו השמלות הללו.

ישנו ווארט ידוע, "ושמתם על בניכם".
המצרים הלכו בבגד קצר והיהודים בבגד ארוך.
ממילא התאימו הבגדים המצריים לילדים היהודיים.
לא שינו לבושם הכונה שלא הלכו בקצר.


מעבר לווארט, יתכן שבמציאות היו בגדים לא כשלנו עם שרוולים וגיזרה תואמת גוף, אלא מעין טלית או "טוגה" שאפשר להתעטף בה בכל גודל.
והיו גם בגדים עם צבעים או גזרה שעליהם נאמר לא שינו לבושם.

דוחק לומר שהכוונה על ציצית, כי עדיין לא ניתנה תורה.

בפשטות אפשר לומר שהשאלת השמלות הייתה עם יציאתם לדרך, כלומר שכבר לא זקקה ההבדלה בין ישראל ומצרים, ורמז לזה בלשון המדרש: "ושאלה אשה משכנתה. מלמד שהשמלות חביבות עליהם מן הכל. בזמן שאדם יוצא לדרך, אם אין עליו שמלה הוא מתכסף" (שמות רבה, גיר' שנאן, ג, יא). ויש להזכיר שהיה בלקיחת השמלות והכלים, גם קיום הנבואה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", משמע שיש טעם לקחת ממצרים כמה שיותר.

אולי מכאן ראיה להא דאמרי אינשי "אם זה בחינם תביא שתים"

ויש להוסיף שיכולים למכור את זה אחר כך לתגרי אומות העולם, או לתת את זה לשפחותיהם וכו'

viewtopic.php?p=116340#p116340

ולכן גם ''שאלו'' מהמצרים, למרות שנתכוונו לתמיד וידעו שלא יחזירו (הכל מכ"ם כמ"ש).

דרומי כתב:אולי מכאן ראיה להא דאמרי אינשי "אם זה בחינם תביא שתים"

ויש להוסיף שיכולים למכור את זה אחר כך לתגרי אומות העולם, או לתת את זה לשפחותיהם וכו'

מקרא מלא דיבר הכתוב: ושמתם על בניכם ועל בנותיכם.

עזריאל ברגר כתב:

דרומי כתב:אולי מכאן ראיה להא דאמרי אינשי "אם זה בחינם תביא שתים"

ויש להוסיף שיכולים למכור את זה אחר כך לתגרי אומות העולם, או לתת את זה לשפחותיהם וכו'

מקרא מלא דיבר הכתוב: ושמתם על בניכם ועל בנותיכם.

ועיי' מש"כ שם הנצי"ב.

חלמישצור כתב:בפשטות אפשר לומר שהשאלת השמלות הייתה עם יציאתם לדרך, כלומר שכבר לא זקקה ההבדלה בין ישראל ומצרים, ורמז לזה בלשון המדרש: "ושאלה אשה משכנתה. מלמד שהשמלות חביבות עליהם מן הכל. בזמן שאדם יוצא לדרך, אם אין עליו שמלה הוא מתכסף" (שמות רבה, גיר' שנאן, ג, יא). ויש להזכיר שהיה בלקיחת השמלות והכלים, גם קיום הנבואה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", משמע שיש טעם לקחת ממצרים כמה שיותר.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן סו

והנה יש מקום לומר דזה ששיבחו חז"ל ויק"ר ל"ב בגלות מצרים שלא שינו את שמותן הוא לקודם מתן תורה שלא היה היכר גדול בשביל קיום המצות דבני נח ובפרט שחלק גדול מישראל עבדו ג"כ ע"ז ורובן לא מלו את בניהם עד סמוך להגאולה כשהיו צריכין לאכול הפסח שמל אותן יהושע ומשמע שהיה רוב גדול לבד שבט לוי שהם מלו את בניהם כדכתיב ובריתך ינצורו בברכת משה ואף שפרש"י על אלו שנולדו במדבר היה זה גם במצרים כמפורש במדרשות, שלכן בשביל האמונה שיגאלו ורצו שיהיו ניכרין שהם ישראל הנהיגו להקפיד שלא ישנו את שמם ולא ישנו את לשונם ומטעם זה שייך זה להגאולה משום שבשביל אמונת הגאולה הקפידו על זה, אבל אחר מתן תורה אין לנו חיוב מדינא וגם לא מעניני זהירות ומוסר אלא מה שנצטוינו התרי"ג מצות לדורות והמצות שנצטוו לשעה וכפי שנאמרו בתורה שבעל פה ולכן לא הקפידו ע"ז רבותינו דהא אף עניני זהירות ומוסר ומעלה נמי נאמרו מסיני עיין בריש פרקי אבות ברע"ב ולא היה זה בקבלה שכן איכא מעלה גם אלאחר מתן תורה אלא שבזכות זה נגאלו אבותינו שאפשר לפרש שהיה מעלה ודבר טוב רק אצלם כדלעיל ולא אחר מתן תורה. ואף שמסתבר כן מסתפינא לומר זה בלא ראיות גדולות.
ידידו,
משה פיינשטיין

גחלת כתב:ישנו ווארט ידוע, "ושמתם על בניכם".
המצרים הלכו בבגד קצר והיהודים בבגד ארוך.
ממילא התאימו הבגדים המצריים לילדים היהודיים.
לא שינו לבושם הכונה שלא הלכו בקצר.

אכן כן אי' בדברי יחזקאל (שינאווא) בשם גדול אחד, ובלקוטי יהודה (גור)
אמנם עי' בבעל הטורים (שמות ג, כב)
ושמלת - ב' במסורה. כלי כסף וכלי זהב ושמלות. וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת (שמות יב, לה). לומר לך שכל כלי הכסף והזהב לקחו, אבל שמלות לא לקחו אלא כל אחד ב' שמלות, אחד לצרור בו הבצק דכתיב משארותם צרורות בשמלתם (שמותיב, לד) ואחד למלבוש, והיא הספיקה להם כל ימי היותם במדבר דכתיב שמלתך לא בלתה מעליך (דברים ח, ד).

בקרו טלה כתב:

גחלת כתב:ישנו ווארט ידוע, "ושמתם על בניכם".
המצרים הלכו בבגד קצר והיהודים בבגד ארוך.
ממילא התאימו הבגדים המצריים לילדים היהודיים.
לא שינו לבושם הכונה שלא הלכו בקצר.

אכן כן אי' בדברי יחזקאל (שינאווא) בשם גדול אחד, ובלקוטי יהודה (גור).

ב'דברי יחזקאל' כתב משהו דומה אך מעט שונה. הוא כותב שהיות ולא שינו לבושם על כן היו צריכים לשנות את הבגד על ידי פרימה ותפירה מחדש, ודרכו של בגד שכאשר פורמים ותופרים אותו מחדש הוא מתקטן ואינו מתאים רק לקטנים. ודו"ק.

זה עניין של תקופה. בתקופת הדברי יחזקאל כנראה גם הגויות לא הלכו בבגד קצר. אז לא עלה בדעתו הרעיון ולכן הסביר כמו שהסביר. הוורט שהובא לעיל הומצא אחרי שהורגלו לילך בקצר.