פורום אוצר החכמה

ישנו שמועה מהחזון איש שפעם אחת מותר להוציא דבר ששכחו מהמארון המכור לגוי, אך ב' פעמים אי אפשר שאז מיחזי כחוכא ואיטלולא
האם יש מקור האם מותר להוציא בפעם א' ב' חפצים או שגם זה כבר עושה את המכירה לחוכא?

אין כאן גזירת הכתוב של פעם אחת או שתי פעמים, אלא יש כאן ענין של גמירות דעת, והורה החזון איש שאם קרה שהצריכו להוציא משם משהו אין זה מבטל את הגמירות דעת כיון שעל דרך מקרה זה יכול לקרות, אך אם פותחים כמה פעמים כבר אינו על דרך מקרה וממילא זה מבטל את הגמירות דעת.
ולכאורה מדובר על כמה פעמים פותחים ולא על כמה חפצים לוקחים, שהרי המקום מושכר לגוי ועל זה הנידון עד כמה יש גמירות דעת בשכירות המקום, אך הכלים כלל לא של הגוי לא במכירה ולא בשכירות (רק מושכר לו המקום ומכור לו החמץ).

ייש"כ.
בקרבי יש סברות לכאן או לכאן, ומעוניין הייתי לדעת האם בעלי ההוראה התייחסו לשאלה זו.

בהיותי ילד פתחה אמי שתחיה את הארון המכור לגוי ורצתה להוציא משם דבר-מה. מחיתי בידה לתומי: 'הלא זה מכור לגוי!' ענתה לי: כל השנה הגויים גונבים מאתנו, כעת יש לנו הזדמנות לגנוב מהם...

זה היה לפני הרבה שנים אבל עד כמה שזכור לי שאלתי את ר' נסים אם אפשר להכנס למרפסת המכורה לגוי ואמר לי בחיוך מסתמא הגוי אינו מקפיד.

אני לא מבין מה הבעייה? בשטר המכירה מתנים איתו במפורש שיש לישראל דריסת רגל במקום השכור לו והוא מסכים.

כדאי לעיין בכתבי הגרש"ז אוירבך בענין זה (זכור לי שמדבר ע"ז) ואינו תח"י כרגע

דרומי כתב:כדאי לעיין בכתבי הגרש"ז אוירבך בענין זה (זכור לי שמדבר ע"ז) ואינו תח"י כרגע

אכן כך ייש"כ
מצ"ב סליחה על איכות הסריקה

מעניין מה מקר ההוראה המקובלת אצל המוצי"ם משמיה דהחזו"א