פורום אוצר החכמה

אם יש למישהו ספר להמליץ עליו, ספר שמקיף את ההלכות מהחל ועד כלה

אם תרצה את כל ההלכות כולן עם ירידה לפרטי פרטים איני יודע, אך מי שמועניין בספר שידריך אותו למעשה בכל עניני החג הנפוצים, החל מאיך מנקים תנור אפיה בימינו, מה איסור ומה חומרא לגבי חמץ, וכלה בהסברים ברורים על אפיית מצות ועל החיובים ההלכתיים בליל הסדר, אני ממליץ על שערי ימי הפסח של הרב טשזנר. כמדומה שישנו באוצר.

ויש כמובן את הספר הנכבד 'הלכות חג בחג' להגרמ"מ קראפ שליט"א.

על נושאים מיוחדים ישנם הרבה כמובן.

ספר "חג המצות" של ר' שמחה בונם ליברמאן ז"ל
וכמובן ישי את ספרו של ר' צבי כהן
ויש את "נטעי גבריאל" של ר' גבריאל ציננער שליט"א

אך מה לעשות כל ספרים האלו הם ס"ה ליקוטים מליקוטים שונים ויש והמציאות שיש בהם הרבה טעויות ואי דיוקים, תמיד צריך לעיין במקור

שבטיישראל כתב:

חד וחלק כתב: על שערי ימי הפסח של הרב טשזנר.

להרב טשזנר יש עוד בעיה - אם לא ידוע טעמא של מנהג אז הוא פשוט "מייצר" טעם חדש !! טרי מהתנור !!

מה לעשות ... אין תחליף לטור ושו"ע ונו"כ, הלבוש והא"ר, וספרי המנהגים הקדמונים (מהרי"ל, מהרא"ק, מהרא"ט)

ספר מוצלח מאד - "הלכה של פסח" ב' חלקים מהרב פלדמן חסד גור. (בנו של ר' משה זאב ז"ל).

למה לך ממחבר בת זמננו.
מנסיון אומר לך שבאנציקלופיה תלמודית דיני הסדר הלל ארבע כוסות וכו' הכי טוב.

ואם אתה מחפש שאר הלכות קח את מועדים בהלכה של הרב זוין. אין עליו.
רמ"מ קארפ מחפש ואוהב לחדש - בספרו אני מציע לעיין רק לאחר שתדע היטב את דברי המ"ב ודברי הרב זוין ז"ל אחרת תצא מבולבל לגמרי.
אלא אם כן אתה מחפש משהו להגיד לשווער אז הרב קרפ הוא טוב מאוד וכן ספר חג המצות של הררי אשר לדעתי עובר על ספרו של הרב קארפ שליט"א.

איני יודע מהו 'חג המצות' אבל אני מניח שכוונתך למקראי קודש על ליל הסדר. ובכן למדנו שישנו "הררי" וישנו "הרב קארפ שליט"א"...

אקוה שלא תתפוס זאת כחלק מההתנפלות עליך, כשלעצמי שפשפתי עיני מול אותו אשכול שננעל, בכל אופן גם לך היה צורם אם מישהו היה כותב "קארפ" "הרב הררי שליט"א"

מה לעשות ... אין תחליף לטור ושו"ע ונו"כ, הלבוש והא"ר, וספרי המנהגים הקדמונים (מהרי"ל, מהרא"ק, מהרא"ט)

עם כל התועלת בספרי האחרונים ומחברי זמנינו
צודק! מה לעשות שאין תחליף ללמוד הדברים ממקורם מהגמרא והראשונים, טוש"ע ונו"כ וכו' וכבר דברו על זה בדורות קודמים (דגים בלי פילפל, פילפל בלי דגים)

ספר חג המצות הוא ספר עב כרס מאוד כאלף דף והמחבר יושב בהר כנען ליד צפת ועוסק בתורה והוא פלא.
ובקשר לספרו של הררי ניתן להשיגו בטלפון הררי קוטלר 7 גב"ש. הוא אמנם מקורב לרבי זלמן נחמיה וכן היה מקורב לרבי מרדכי אליהו. אך מנסיון אומר לך שעברתי על כל הספרים ואין כמו ספרו של הרב הררי - הוא יסודי מאוד רציני מאוד חודר עד השיטין וטורח ועמל להבין כל דבר ועניין.
ועל זה אמרו שגם ס"ת בהיכל צריכה מזל.

תולעת ספרים07 כתב:ספר חג המצות הוא ספר עב כרס מאוד כאלף דף והמחבר יושב בהר כנען ליד צפת ועוסק בתורה והוא פלא.

זה כבר כשנתיים שהמחבר כבר שחל"ח וכעת יושב והוגה בתוה"ק בגן עדן גינתא

אגב, רוב ימי עלומיו הוא הרביץ תורה בלונדון הבירה מתא דיתבא על נהר טאמש, ורק לעת זקנתו עלה לחונן פני עפר ארה"ק ותקע אהלו בעיה"ק צפת"ו

לצערי לא ידעתי שחלה.
ברוך דיין האמת.
חבל על דאבדין ולא משתכחין...
והוא היה פלא מהל"ו צדיקים, ומה גדולה שמחתי שזכיתי להכירו כאשר כל רז לא אניס ליה בהלכות הפסח, ולאו דווקא בהלכות הפסח.
ואפשר שיש חיוב להספידו כהלכה וכידוע מה גדול העונש על ת"ח שלא נספד כהלכה.
ואם יש למישהו איזהו סיפור עובדה ומעשה ממנו יעשה עמי חסד כאשר לבי נוקפי שמא לא נספד כהלכה.

ככלל איני מבין לשם מה השואל מחפש ספר שיקיף את כל הלכות הפסח והרי בזמנינו אין מגעילין כלים לפסח, ואת המצות ושאר ירקות קשה היום למצוא משהו מהם שאין לו הכשר לפסח.
כך שרוב דיני המחבר אינו שייך לזמנינו.

ומעשה שהיה: עם הארץ אחד נתקע בליל הסדר ולא ידע להמשיך מה עשה שלח את אשתו לבלוש אצל השכן ומה שעושה השכן יעשה גם הוא. - אשתו הציצה מבעד חרכי השכן ושמע איך השכן חוקר את אשתו הלוך ושוב מדוע לא בישלת את זה ולא שמת מספיק מלח במרק וכו'. - עד שלפתע קם השכן והפליא בה את מכותיו כהוגן.

אשתו של העם הארץ חזרה לבית בעלה ולשאלת בעלה נו מה עושים עכשיו ואיך נוהג הרב השכן דידן אך אין אסתר מגדת היא חששה לומר לו. כך נמשך שאלת העם הארץ לאשתו והיא בשלה היא שותקת.
או אז קם העם הארץ והפליא גם בה את מכותיו.
צעקה ובכתה אשתו ואמרה לשם מה שלחתי אותי לשכן והרי אתה יודע בדיוק כמותו מה עליך לעשות - יתירא מכך עשית את זה הרבה יותר מהשכן.

תולעת ספרים07 כתב:והוא היה פלא מהל"ו צדיקים, ומה גדולה שמחתי שזכיתי להכירו כאשר כל רז לא אניס ליה בהלכות הפסח, ולאו דווקא בהלכות הפסח.
ואפשר שיש חיוב להספידו כהלכה וכידוע מה גדול העונש על ת"ח שלא נספד כהלכה.
ואם יש למישהו איזהו סיפור עובדה ומעשה ממנו יעשה עמי חסד כאשר לבי נוקפי שמא לא נספד כהלכה.

גם אני זכיתי ב"ה לפוגשו לפני כעשור במשכנו שם בצפת. חסיד גור ות"ח בסגנון פולני. היה בגיטו ווארשא, עבר את המרד שם, ואף האריך בענינו בהקדמת אחד מספריו הרבים (להוכיח שדעת הגרמ"ז לא היתה בעד).

ספר נאה הוא ספרו של הרב שמואל הורביץ מקראון-הייטס, "שבח המועדים". אך הוא בעיקר למנהג חב"ד.

יש גם הגדה וישב משה לרבי משה זאב זארגער
ובו חידושים הרבה, והלכות מקוריים חדשים גם ישנים

ספר מיוחד שפלא שלא הוזכר כאן הוא ויגד משה (נראה לי שנפוץ יותר בין החסידים) והופיע כבר במהדורות רבות.
ספר כזה יכול להוסיף גם למי שילמד פסחים בעיון עם טוש"ע מקו"ח ומ"ב...

המחבר הגה"צ ר' יהושע כץ זצ"ל מארה"ב יש היודע מי הם צאצאיו ופרטיהם? (על מנת לקבל את רשותם להכנסת הספר למאגר)

איש_ספר כתב:המחבר הגה"צ ר' יהושע כץ זצ"ל מארה"ב יש היודע מי הם צאצאיו ופרטיהם? (על מנת לקבל את רשותם להכנסת הספר למאגר)

בניו הם: הג"ר חיים לייב כ"ץ שליט"א אב"ד סעדרהעלי, והגאון אבד"ק וויען שליט"א. כמדומני שבניו של האחרון, הדפיסו הספר מחדש השנה (דפוס צילום).
תתקשר למכון מעדני מלך וויען 718-388-1751.

ייש"כ הרב כותב. ספריו של הבן מוויען מצויים באוצר. ושמעתי באומרים שהם מיוחדים מאד.

תולעת ספרים07 כתב:ככלל איני מבין לשם מה השואל מחפש ספר שיקיף את כל הלכות הפסח והרי בזמנינו אין מגעילין כלים לפסח

וכי בזמננו אין משתמשין בפסח בגביעי כסף ובפמוטות וטס של הפמוטות שמשתמשין בהם בחמץ בכל ימות השנה ושפיר צריכין הגעלה לפני פסח ?!

ואפ' תימא שיש הרבה דינים שאכן בזמננו אינן שייכין כ"כ אך מ"מ הרי תורה היא וללמוד אני צריך ....

מעיין: בעניין ההגדה של הרב זורגר דומני שאין זה כלל מתאים הרב זורגר הוא עמוק עמוק...
כידוע לך שכתב שולחן ערוך מפורט דיני הבאת קרבן פסח - ומרן הגר"ח תיקן שם וכתב, הלוואי והיה לי בראש מה שיש להרב זורגר שליט"א בציפורן.

המחבר אינו ר' יהושע כ"ץ אלא אחיו הגאון ר' משה ליב שנספה בשואה. הנ"ל היה עילוי מיוחד ומקורי. האחיין, הגאון הגדול חסידא ופרישא (ללא מליצות והפרזות אלא פשוט הוא התגלמות התואר, ר' חיים ליב שהוא ממלא מקום אביו, אב"ד סדרוהעלי השלים את הספר והוסיף תוספות הרבה יותר מן העיקר. הספר היה הראשון בתחום שדן בכל ענייני הסדר כולל הדיונים הפיקנטיים של החג. (מפעם לפעם הספר מופיע בדפוס). למרות שהרבה כבר נישלו את הספר, עדיין טעם ראשונים יש בו.

לדעתי, הספר 'הליכות שלמה' מהרגש"ז ז"ל הוא ספר מוצלח ביותר, כתוב באופן קל, מסודר, דבר דיבור על אופנו, עם הערות נפלאים, וטוב מאד למעיין.

אם הזכירו את הגרש"ב ליברמן זצ"ל, חשוב להזכיר את בנו הרב אחריו, הוא רבי יצחק מאיר ברכיה ליברמן, שחיבר גם הוא סדרת ספרים נחמדה על כל המועדים. ספרו על פסח - ב"כ הכרך השני הוא הגדה - המכונה 'חג המצות', יש גם 'חג האסיף', 'ימי החנוכה' ועוד ועוד.

ואם כבר ספר מרהיב, שבאמת יוסיף ידע לכל אחד ואחד מהחברים, הוא הספר המדהים 'כהלכות הפסח' שיו"ל השנה במהדורה חדשה ומפוארת מאוד.
הספר נכתב על ידי הרה"ג רבי מיכאל אריה ראנד שליט"א מאשדוד, נכדו חביבו של מרן הפני מנחם מגור זי"ע. (מוכר בזכות מאמריו ובזכות הספרים הרבים שנטל חלק בעריכתן. ביניהם יוזכר: קדושת לוי החדש, וספרי הגאון מפלאצק מהר"ל צינץ המפוארים).
בגוף הספר, שטובים וגדולים הסכימו עליו ואף באו בו בדין ודברים, קונטרס מהתכתבות של המחבר עם חו"ז הפנ"מ. לצד בירור הלכות, רצוף הספר בטשיקאוו, בעיקר מגאוני פולין ומהנהגות בית גור - מרן האמרי אמת ובניו - וחומרותיהם בפסח.
אם לנקוט דוגמא אחת קטנה, שעבורי היתה מילתא דתמיה ומדכרא לי, בבית הא"א היו מכינים עוגת מזונות שנאפתה מפירורי מצה שמורה, טבולים במי-פירות. (בהסכמתו של הגר"א פישר מניו יורק, מופיע, שהיה נעשה לפני שעה שישית כצירוף נוסף) והוא פלא.

החפץ להתבשם, יסור לחנות הקרובה לביתו וירכוש לעצמו את הספר על מאות עמודיו, פרקיו, סעיפיו וחידושיו.

בר ששת כתב:ואם כבר ספר מרהיב, שבאמת יוסיף ידע לכל אחד ואחד מהחברים, הוא הספר המדהים 'כהלכות הפסח' שיו"ל השנה במהדורה חדשה ומפוארת מאוד.
הספר נכתב על ידי הרה"ג רבי מיכאל אריה ראנד שליט"א מאשדוד, נכדו חביבו של מרן הפני מנחם מגור זי"ע. (מוכר בזכות מאמריו ובזכות הספרים הרבים שנטל חלק בעריכתן. ביניהם יוזכר: קדושת לוי החדש, וספרי הגאון מפלאצק מהר"ל צינץ המפוארים).

לפני כשנה הוציא את השער אפרים בתכלית הפאר וההדר.

בר ששת כתב:אם לנקוט דוגמא אחת קטנה, שעבורי היתה מילתא דתמיה ומדכרא לי, בבית הא"א היו מכינים עוגת מזונות שנאפתה מפירורי מצה שמורה, טבולים במי-פירות. (בהסכמתו של הגר"א פישר מניו יורק, מופיע, שהיה נעשה לפני שעה שישית כצירוף נוסף) והוא פלא

ראיתי לאחרונה בספש"צ, בשם אחד מצדיקי החסידות, טעם שנהגו לאכול שרויה באחרון של פסח, משום שהקב"ה מתאווה לברכת מזונות של ישראל, שאינה מצויה בפסח. ע"כ ודפח"ח.
פירוש רש"י: רוב ישראל שנוהגים לאכול שרויה ומברכים מזונות על הקניידל ושאר מעשה תנור וקדירה, ברכתם לא פרחה לעילא, ואין לו לקב"ה בעולמו אלא ברכת אותם שאינם אוכלים שרויה.

לדעתי, עניין השרויה ראוי לאשכול לעצמו, ולא להיסנף אגב דאגב להודעתי.

אם בהודעתי נתלה, הרי שתגדל הקושיא ותתעצם, שהרי הוראנו לדעת כי גם הא"א בירך מזונות...

בר ששת כתב:אם בהודעתי נתלה, הרי שתגדל הקושיא ותתעצם, שהרי הוראנו לדעת כי גם הא"א בירך מזונות...

חשבתי שהעוקץ מובן מאליו...

איש_ספר כתב:

בר ששת כתב: בספש"צ, בשם אחד מצדיקי החסידות, טעם שנהגו לאכול שרויה באחרון של פסח, משום שהקב"ה מתאווה לברכת מזונות של ישראל, שאינה מצויה בפסח. ע"כ ודפח"ח.

אמר לי בזמנו הגאון רבי ישראל יעקב פישר ז"ל שגם על מצה בריי יש לברך מזונות.

חוץ ממצה מטוגנת עוד כמה מאכלים, וברכת המצה המטוגנת נתונה במבוכה זה שנים (ויסודה האם טיגון כבישול) ואין דברי הרב פישר מכריעים כמובן.
אגב הרב תולעת, איך אתה מעיז שלא לאכול שרויה, (אין לי ספק בכך) אחרי שהחזו"א אכל שרויה וגם מרן הגרח"ק, וכי הם לא ידעו את מה שידעו אחרים וכו' וכו' וכו' וכו'

עניין מזונות על מצה בריי אינו קשור לזה שהרי גם על מצות אנו מברכים מזונות ראה שדי חמד ועוד - בלעדי בפסח כיון שהוא עיקר מאכלו של אדם. - והדבר פשוט שמצות נחשב לפת הבא בכיסנין.
ובעניין מצה שרוייה יתכן ואני מאלו החסידים שהתלכדו סביב החזו"א או דילמא נהגנו כהגרי"ז שהקפיד על מצה מבושלת משום דברי הרמב"ם בלחם עוני.

תולעת ספרים07 כתב:עניין מזונות על מצה בריי אינו קשור לזה שהרי גם על מצות אנו מברכים מזונות ראה שדי חמד ועוד - בלעדי בפסח כיון שהוא עיקר מאכלו של אדם. - והדבר פשוט שמצות נחשב לפת הבא בכיסנין. ובעניין מצה שרוייה יתכן ואני מאלו החסידים שהתלכדו סביב החזו"א או דילמא נהגנו כהגרי"ז שהקפיד על מצה מבושלת משום דברי הרמב"ם בלחם עוני.

מה? אתם מברכים על מצות מזונות על השנה?
הספרדים שמברכים המוציא רק בפסח גם הם באותו ספק. ואין חילוק בין מצה למצה בריי.
הגר"ח והגרי"ז הקפידו על מצה מבושלת רק ביום הראשון (וג"ז משונה), ובשאר הימים אכלו שרויה.
בקיצור כל דבריך משונים ומשובשים.

רבי ישראל יעקב ז"ל פסק שמצה דינה מזונות כל השנה - שהיא דקה מדי ואפה אותה עד שהיא נעשית קשה ואז דרכה להיאכל על ידי כסיסה (פתית -קרקר) - כדין פת הבא וכו'.
ואכן במשך כל השנה כולה אנו נוהגים לברך על מצות מזונות. - כמובן כשאוכלים אותו נשנוש ולא קובעים עליו סעודה. - בהערה על הגרי"ז אכן צדקת.

כתבת לעיל: והדבר פשוט שמצות נחשב בת הבאה בכיסנין.
ובכן, אינו פשוט כלל, והאשכנזים נהגו לברך עליה המוציא כל השנה (והטעם שהיא עשויה לקביעת סעודה), וגם שאחרי הרב פישר חידש את שחידש (שבעצם אין בכך שום חידוש, ויותר נכון לומר 'פסק') עדין אין הדבר פשוט וכמובן.
ועדין לא הבנתי מה כל זה קשור לכאן, וכי המברכים מזונות על מצה כל השנה ובפסח מברכים עליה המוציא, אזי מצה בריי מברכים עליה מזונות?

אתה מכיר מישהו שמברך "מזונות" על מצות באמצע השנה?

רבים מן הספרדים, ועתה חדית לן הרב תועלת שגם אשכנזים. ויהי לפלא.

וכבודו מכיר אחד שמברך העץ על שוקולד.?
ובכן הספרדים כולם מברכים מזונות על מצה ומאי שנא מצות מקרקר.
וגם אצל האשכנזים ראיתי ראשי ישיבות רבנים ועוד בסתר שמברכים מזונות.

איש_ספר כתב:ועדין לא הבנתי מה כל זה קשור לכאן, וכי המברכים מזונות על מצה כל השנה ובפסח מברכים עליה המוציא, אזי מצה בריי מברכים עליה מזונות?

כבודו יצא לדון אם טיגון נחשב לבישול אם לאו - כל זה שייך רק בלחם אך לא בפת הבא בכיסנין. אין הטיגון או הבישול הופך אותו להמוציא.

.

הרב תולעת מה ענין בסתר לכאן?
ועדין איני מבין דבריך, האם רצונך לומר שהנוהגים לברך על מצה מזונות כל השנה, ואילו בפסח מברכים המוציא, מ"מ על מצה מטוגנת בודאי יברכו מזונות?
נא להשיב דברים ברורים.