פורום אוצר החכמה

היא שיחתי כתב:בזמנם אכלו על מיטות ויכלו לשכב על הצד ולהסב
אינני מבין טעם בהסבה של היום שאין בה דרך חירות ורק עינוי היא
ווודאי ובוודאי שאין דרך להסב כן אף באנשים
אולי בכסא עם ידיות יש מעט דרך להסב

מצאתי מי שחילק בין אנשים לנשים בזמן הזה לגבי חיוב הסבה, שאף על פי שאשה חשובה מסיבה כאיש, בכל זאת אין עיקר חיובן שווה. הנשים כולן לא היו בכלל תקנת הסבה, ורק אשה חשובה שהיא רגילה להסב כל השנה יצאה מכלל כל הנשים לענין זה והרי היא מסיבה. ובזמן הזה שאין רגילים כלל בהסבה כדברי ראבי"ה, אין לאשה חשובה מעלה על יתר הנשים, וחזר דינה להיות ככל הנשים שאינן בכלל תקנת הסבה. משא"כ, חובת אנשים בהסבה היא גם לבני אדם שאינם רגילים להסב. וכך שנינו בפסחים (צט ע"ב): "אפילו עני בישראל לא יאכל עד שיסב", ואף שמש העומד לפני בני הבית לשרתם צריך הסב (פסחים קח ע"א). מבואר שבאיש אין החיוב תלוי במי שדרכו להסב, על כן אין לפטור אנשים מהסבה מהטעם שבזמן הזה איננו רגילים בכך, כסברת ראבי"ה

איש_ספר כתב:בראשונים כבר ביארו טעם נשים שלנו שהם חשובות וצריכות הסיבה, וא"צ להשערות מוזרות. יעוין אנצ"ת ערך הסבה.

תוך כדי דיבור כתב:יש להעיר שבאמת מקור דין הראבי"ה אינו הראבי"ה עצמו אלא סבו הראב"ן (כמו שהזכיר בב"י),

איש_ספר כתב:וע"פ זה שמעתי דבר מחודד מת"ח שליט"א, טעם שרק בנשים סמך הרמ"א על ראבי"ה לפוטרן מהסבה, וקשה שהרי ראבי"ה פוטר הסבה בכלל מטעם שאין רגילים.

איש_ספר כתב:תוכ"ד, ואלו הדברים: לראבי"ה אכן גם אנשים יצאו מכל הסבה, אבל אנו משתמשים בראבי"ה רק לענין עדותו על המציאות שמעיד שאין אנו מורגלין וכו'.

איש_ספר כתב:בשאילתות כתב דטעם שנשים אינם מסיבות לפי שאין רגילות להיסב, וכתבו אחרונים (פר"ח ועוד) שהוא עיקר, וכתב הגר"ז לדבריו, דנשים חשובות מסיבות לפי שדרכם להסב.

תוך כדי דיבור כתב:יש להעיר שבאמת מקור דין הראבי"ה אינו הראבי"ה עצמו אלא סבו הראב"ן (כמו שהזכיר בב"י), שכן כתב: "והם היו נוהגין לישב על המיטות ולהסב בהסיבת שמאל, אבל אנו שאין אנו רגילין בכך יוצאין אנו כדרך הסיבתינו, ואין לנטות ימין ושמאל". וכשהדברים לפנינו במלואם נמצאנו למדים לכאורה חידוש בשיטה זו, שאין הכוונה שבטלה מצוות הסבה או שאנו פטורים ממנה (כמו שהבינו האחרונים מדברי הראבי"ה הקצרים), אלא שאנו מקיימים אותה בדרך שאנו רגילים לישב בנוח.

בזמנם אכלו על מיטות ויכלו לשכב על הצד ולהסב
אינני מבין טעם בהסבה של היום שאין בה דרך חירות ורק עינוי היא
ווודאי ובוודאי שאין דרך להסב כן אף באנשים

איש_ספר כתב:מתעמק. בראשונים יש תשובה גם לשאלה ב.

(והב"ח הקשה להרשב"ם בפירוש עצמו שהוא מטעם אימת בעלה, הרי גם אשה חשובה צריך שתהא עליה אימת בעלה. ולא מובן קושייתו, וכי הוא מצווה ורצון החכמים שתהא אימת בעלה בדברים בעלמא שאינו נוגע לו, וגם בבטול מצווה. וגם אין זה דבר טוב לפני הבעל שיקפיד על אשתו, כדחזינן שכמה מאות בשנים שלא מקפידין על זה, כדאיתא בב"י בשם הר"י בשם התוס', שכל הנשים חשובות הן וצריכות הסיבה, וגם מהמרדכי הביא כן. ולא שייך לפרש שכל הנשים נעשו חשובות ממש, דהבעל צריך לכבדן אף מדרך העולם. אלא בהכרח שהוא מצד שהכירו במשך הזמן שאין להאינשי במה להתגאות נגד נשותיהן, והנשי הכירו צורך הגדול שיש להאינשי בהן. והמיעוט חשובות שהיו בכל הזמנים היו נשי כאלו שהכירו צורך הבעל בהן, כמו שיש להן צורך בבעליהן, והכירו שגם בעליהן יודעין זה)

מתעמק כתב:

איש_ספר כתב:מתעמק. בראשונים יש תשובה גם לשאלה ב.

יתכן שיש בראשונים שמפורש בהם למה נשים שלנו חשובות, אבל עכ"פ המרדכי ורבינו ירוחם לא ביארו דבריהם, רק כתבו בסתמא שכן הוא (ואף הא שלפי דעתם הטעם שנשים אינם מסיבות הוא משום אימת בעלה, גם כן אינו מפורש, רק מכללא איתמר).
ומענין לענין באותה ענין, בשו"ת אגרות משה ח"ח או"ח סימן כ' אות לג, מבאר טעם לחשיבות הנשים בימינו, והדברים תמוהים, כתובים ברוח ליברלי-אמריקאי, וקשה לקבל שנכתבו בידי הגרמ"פ. ואולי גם זה נאמר בעל פה בתוך שיחה, ונרשם על ידי באי ביתו, וזו הטעם שנמצא במוסגר http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&st=&pgnum=112

(והב"ח הקשה להרשב"ם בפירוש עצמו שהוא מטעם אימת בעלה, הרי גם אשה חשובה צריך שתהא עליה אימת בעלה. ולא מובן קושייתו, וכי הוא מצווה ורצון החכמים שתהא אימת בעלה בדברים בעלמא שאינו נוגע לו, וגם בבטול מצווה. וגם אין זה דבר טוב לפני הבעל שיקפיד על אשתו, כדחזינן שכמה מאות בשנים שלא מקפידין על זה, כדאיתא בב"י בשם הר"י בשם התוס', שכל הנשים חשובות הן וצריכות הסיבה, וגם מהמרדכי הביא כן. ולא שייך לפרש שכל הנשים נעשו חשובות ממש, דהבעל צריך לכבדן אף מדרך העולם. אלא בהכרח שהוא מצד שהכירו במשך הזמן שאין להאינשי במה להתגאות נגד נשותיהן, והנשי הכירו צורך הגדול שיש להאינשי בהן. והמיעוט חשובות שהיו בכל הזמנים היו נשי כאלו שהכירו צורך הבעל בהן, כמו שיש להן צורך בבעליהן, והכירו שגם בעליהן יודעין זה)

להעיר עוד, שנראה קצת שהכותב הזה לא ידע שר"י ממנו הב"י מעתיק דבר זה, הוא רבינו ירוחם

למאי_נמ? כתב:כדברי הגרח"ק מובא בהליכות שלמה בשם הגרא"ד אוירבך שליט"א אב"ד טבריה (ואביו זצ"ל שבחו ע"ז), וע"ש הסבר נוסף. (כתבתי מהזיכרון, הספר לא תח"י).