פורום אוצר החכמה

מדוע שופכים מהיין גם באמירת "דם ואש ותמרות עשן"? הרי הוא רק סיום הפסוק שהובא כראיה לדברי המדרש שמופתים זה הדם, ולא קאי על מכות מצרים.
[ויש שבגלל זה אף עושים הפסק גדול בין שני חלקי הפסוק ולכאורה אינו ראוי, ובפרט שבגלל זה דברי ההגדה שמקודם אין להם כל פשר]

נהר שלום כתב:ולא קאי על מכות מצרים.

אם כי זכור לי שבהגדת הריטב"א כותב על פי פסוק זה, שגם במצרים הדם נעשה כאש

נהר שלום כתב:מדוע שופכים מהיין גם באמירת "דם ואש ותמרות עשן"?

ע"פ הקבלה (ראה הנסמן בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים על־אתר). וראה ב'מטה משה' סי' תרלט.

המקור הראשון לשפיכת היין בפסוק זה הוא דרשת הפסח לרוקח, מצוי באוצר. ראוי לבדוק שם אם לא הסביר משהו בנידון.

ייש"כ. ראה שם ע' 101.

המשנ"ב כבר כותב את העניין שבמספר י"ו, שאלתי מה הקשר בין דם ואש ותמרות עשן למכות, אם רק להשלים היו יכולים לשפוך בלי לקרא [יתכן ואם אבין את העניין בשפיכת היין בכלל מה הוא מסמל אזלא קושייתי, אבל לע"ע איני יודע]

נהר שלום כתב:המשנ"ב כבר כותב את העניין שבמספר י"ו.

!!!

חד ברנש כתב:

נהר שלום כתב:המשנ"ב כבר כותב את העניין שבמספר י"ו.

!!!

לא הבנתי. מ"מ זה שם בס"ק עה

ORI929 כתב:זכור לי ששמעתי או ראיתי שהגר''ח זיע''א נהג שלא לשפוך מהכוס יין ששותה ממנו כוס שני היות ואז ייחסר לו שתי' מכוס שנאמרה עליו ההגדה
האם טעם זה נכון
לענ''ד אי אפשר לומר טעם זה.

בהגדת ויגד משה מביא מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א שכן אמר לו ר' מיכל שורקין ששמע מרבו בשם הגר"ח

אני לא מאמין לסיפור הזה
בדוק ומצא בספרו הררי קדם שלא הוסיף מעשה זה בשם הגר''ח כלל
אולי רק דיבר על זה אך לא נהג כן למעשה
ויש סתירות בזה
יש מקום שכתוב שלא שפך כלל את היין
ויש מקום שכתב שהכין עוד כוס וממנו שפך
ויש מקום שכתוב שהכין עוד כוס וממנו חזר ומילא את הכוס ששפך ממנו
והאמת שלא אבין את הטעם הנ''ל
והרי כל זמן שלא שתה כוס יין לקיום דין כוס השני, הרי שכל כוס יין ששותה הוא הכוס השני
והיינו שמה שהוא ממלא שוב את הכוס אף מתוך הבקבוק יין, הרי זה מצטרף כהמשך לאותו כוס שהי' מונח לפניו עד עתה, שהרי זה אותו כוס רק הוסיף עליו יין חדש, והרי גם ממשיך לומר את ההגדה על היין הנוסף, ומנלן שדווקא צריך את כל ההגדה על אותו יין ששותה, והוא פלא. ואכמ''ל עוד.