פורום אוצר החכמה

אברהם כתב:ואולי יש להוסיף דמצאנו לשון "ביעור" על הפרשת הדבר, כמוש"כ ביערתי הקודש מן הבית ות"א פליתי, דהיינו לשון הפרשה כמו 'לפלא נדר' (תרגם אברהם, לרבינו אברהם בן הגר"א). וא"כ שפיר אפשר לכלול במילת 'ביערתיה' מה שהפריש מביתו ומכר לגוי.

[הג"ה. ובזה בארתי הלשון התמוה מאד בנוסח בטול היום, שאומרים "דבערתי' ודלא בערתי'" ולשון דבערתי' אינו מובן כלל, דהיאך שייך לומר על החמץ שנתבער מן העולם שיהא הפקר, ולא ראיתי מי שהעיר בזה. ובארתי בסייעתא דשמיא ע"פ דברי הבכור שור הללו דלשון דבערתי' קאי על המכירה, והיינו על החמץ שנמכר לנכרי דאינו אלא הערמה, ובדאו' הא לא מהניא הערמה זו מידי, להוציא מידי אסור בל יראה אם לא על ידי שמבטלים החמץ, ולא נשאר עליו אלא אסור דרבנן, ובדרבנן מהניא שפיר מכירה זו שהיא בהערמה כנ"ל, והגם שמסתמא נעשה המכירה לנכרי קודם בטול היום, והביטול הוא אחר המכירה כבר, מכל מקום הקלו בזה כיון שיודע מתחילה בעת המכירה שיבטל אחר כך ולא ישאר אלא איסור דרבנן, הקלו דתהני המכירה הזאת שהיא על ידי הערמה להציל מאסור דרבנן, והביטול שמבטל אחר כך גם כן מועיל. דהא מדאורייתא לא חלה המכירה כלל, דהא הערמה בדאורייתא לא מהניא, ואם כן שוב החמץ שלו הוא ויכול להפקירו ולבטלו ונמצא דהביטול מפקיע אסור מן התורה שלא נפקע עדיין על ידי המכירה, והמכירה מועלת להפקיע חיוב הביעור שמדרבנן שלא נפטר מחיוב זה על ידי הביטול. וזהו לשון דבערתי' שאומרים בביטול היום, והיינו שבערתי כבר מרשותי על ידי המכירה. ולא נעלם ממני דוחק זה הפירוש, אבל מה אעשה שבלא זה לא ידעתי ליישב לשון דבערתי' ליבטיל ולהוי הפקר, ומאן דמתרגם לי באור נוסחא זו באופן אחר יותר מתקבל, מחזיקנא ליה טיבותא].