פורום אוצר החכמה

הבעל המאור בסוכה שואל למה בסוכה אומרים ברכה כל שבעה ובמצה לא, הנה המשנה ברורה אומר שמי שלא מכוון לקיים מצוות ציצית כאילו הולך בארבע כנפות בלי ציצית, ולכאורה הוא הדין בסוכה, ופשוט שבמצה בוודאי יצא, א"כ לא מובן מה התחלת קושית הבעל המאור.

א. דעת בעל המאור בפסחים קיד שהלכה כחכמים שמצוות אי"צ כוונה. ועפ"ז אין חילוק בין מצה לסוכה, ומיושבת כוונת קושייתו (גם לשיטתך).
ב. אבל גם בלאה"כ לא הבנתי כוונתך: מדוע החילוק לדבריך בין ישיבת סוכה לאכילת מצה (שישיבה בסוכה הוי כמו ציצית שללא כוונה לא קיים המצוה, משא"כ מצה) אמורים להשפיע על העובדה שמברכים או לא על סוכה או על מצה כל שבעה?

לאנגע צדיק כתב:א. דעת בעל המאור בפסחים קיד שהלכה כחכמים שמצוות אי"צ כוונה. ועפ"ז אין חילוק בין מצה לסוכה, ומיושבת כוונת קושייתו (גם לשיטתך).
ב. אבל גם בלאה"כ לא הבנתי כוונתך: מדוע החילוק לדבריך בין ישיבת סוכה לאכילת מצה (שישיבה בסוכה הוי כמו ציצית שללא כוונה לא קיים המצוה, משא"כ מצה) אמורים להשפיע על העובדה שמברכים או לא על סוכה או על מצה כל שבעה?

שהרי במצה וודאי לא שייך שהכוונה תעכב בשאר הימים, ואם בסוכה כן מעכב, אז מה שייך להקשות מסוכה למצה, כמו שחלוקים לעניין כוונה חלוקים לעניין ברכה.

מלבב כתב: שהרי במצה וודאי לא שייך שהכוונה תעכב בשאר הימים, ואם בסוכה כן מעכב, אז מה שייך להקשות מסוכה למצה, כמו שחלוקים לעניין כוונה חלוקים לעניין ברכה.

לא הבנתי את כוונתך, וכנ"ל: החילוק שבין מצה וסוכה לגבי כוונה (המצוי בכמה פוסקים, כרמב"ם ועוד; וכפי שהבהרתי למעלה: דווקא לדעת בעל המאור - ליתא לחילוק זה, שהרי לדעתו כל המצוות, כולל מצוות סוכה - אי"צ כוונה, כך שגם לשיטתך אי"ז קושיא) נובעת מכך שמצה היא מצווה הכרוכה בהנאת מעיו (וכפי שהאריכו בכך בפוסקים וכו'), והיא דיון הקשור לדין ולסוגיית "מצוות צריכות כוונה". אולם החילוק לגבי 'ברכה' על מצוות מצה כל שבעה וסוכה כל שבעה - שונה בתכלית, והוא קשור בעיקר לשאלות: האם ישנה בכלל 'מצווה' לאכול מצה כל שבעה? ואם כן - איזה 'סוג' מצווה היא (קיומית\פחות מכך)? האם ישיבת סוכה כל שבעה היא מצוה חיובית או קיומית? ועל איזה סוג מצוות מברכים או לא?

משכך גם אינני מסכים להפניית יוסף חיים לדיון הנ"ל, כי לענ"ד - אין קשר בין הדברים וההשוואה כלל לא מתחילה.

גם לדעת הפוסקים שהכוונה מעכבת בציצית יודו שגם לדעת הפוסקים שצריך כוונה במצה בליל הראשון, לא יעלה על הדעת שבשאר ימים צריך כוונה, והטעם שבסוכה אם נאמר שהכוונה מעכבת בע"כ שזה חיוב בקום ועשה, ומצה וודאי אינו כן, א"כ מה שייך להקשות מסוכה למצה, גם לדעת האומרים שגם בליל הראשון לא צריך כוונה כיון שזה הנאה, אבל סוף סוף אם נאמר שסוכה מעכב הכוונה ע"כ שזה חיוב בקום ועשה ומצה וודאי אינו יותר ממצווה קיומית, בע"כ שהבעל המאור סבר שגם סוכה אינו חיוב עשה בקום ועשה, ובע"כ שאין הכוונה מעכבת כמו במצה כל שבעה.