פורום אוצר החכמה

שמעתי ממישהו שפסטה שעבר עליה הפסח מותרת באכילה כיון שלא היתה ראויה לאכילת כלב בפסח, ממילא לא עבר עליה, א״כ מדוע מנהג העולם להחמיר בזה?

גלרשטיין כתב:שמעתי ממישהו שפסטה שעבר עליה הפסח מותרת באכילה כיון שלא היתה ראויה לאכילת כלב בפסח, ממילא לא עבר עליה, א״כ מדוע מנהג העולם להחמיר בזה?

יש לברר אם זה נכון שזה לא ראוי.
כאן: https://www.thesprucepets.com/can-dogs- ... ta-4796955 נכתב שפסטה מבושלת או שלא מבושלת זה בסדר לכלבים.
ובהמשך נכתב שפסטה(באופן כללי) ללא תוספות זה אף בריא בכמות מסויימת אך לא יותר מידי שלא ישמינו ויגרום לנזקי בריאות אחרים.

וכאן: https://zooawesome.com/home-pets/can-do ... ked-pasta/ נכתב שאם הכלב אכל פסטה יבשה זה לא מסוכן אך יש לבדוק שהוא לא אלרגי לחיטה.
ויש לברר המציאות.

יתר על כן כאן: https://cooking.stackexchange.com/quest ... -dangerous כתב איש אחד שהוא אוהב לפעמים לאכול קצת פסטה יבשה ושואל אם זה מסוכן. והשיבו לו שכמות קטנה זה בסדר אך צריכה של כמות גדולה איננה בריאה מכמה סיבות שפורטו שם.
ואם כן ייתכן שאף לבני אדם זה מוגדר ראוי למאכל.

גם לו יהי עדיין לכאורה חמץ שפסול לאכילת כלב כלומר שהינו מקולקל ולא שהינו במצב צבירה יבש ורק לא נוח לאכילה. אך לא העמקתי בזה ויבואו חכמים ויחכימו אותנו בזה הלכתית.

עכשיו טענו לי שזה מותר, משום שהבצק של הפסטה כלל אינה מחמיצה אלא מכינים אותה תוך כמה דקות בודדות, וה״ה לגבי וופלים ואפילו בייגלה, עוד שמעתי שמותר לשתות בירה שעבר עליה הפסח משום שהשעורה עוברת תהליך קליה קודם יצור הבירה, המונע את ההחמצה...

גלרשטיין כתב:עכשיו טענו לי שזה מותר, משום שהבצק של הפסטה כלל אינה מחמיצה אלא מכינים אותה תוך כמה דקות בודדות

פסטה אינה אפויה

גלרשטיין כתב:עוד שמעתי שמותר לשתות בירה שעבר עליה הפסח משום שהשעורה עוברת תהליך קליה קודם יצור הבירה, המונע את ההחמצה...

למיטב ידיעתי הלתת מחוממת לחום מסויים (בין 50 ל70 מ"צ) לאחר שכבר הותססה והוחמצה בודאי (מלבד מה שבחום הנ"ל מן הסתם אין משום קליה)

גלרשטיין כתב:שמעתי ממישהו שפסטה שעבר עליה הפסח מותרת באכילה כיון שלא היתה ראויה לאכילת כלב בפסח, ממילא לא עבר עליה, א״כ מדוע מנהג העולם להחמיר בזה?

דבר שאינו ראוי לאכילת כלב מפני שלא בושל ודאי אוכל הוא לטומאת אוכלין ולכל דיני התורה.

גלרשטיין כתב:עכשיו טענו לי שזה מותר, משום שהבצק של הפסטה כלל אינה מחמיצה אלא מכינים אותה תוך כמה דקות בודדות, וה״ה לגבי וופלים ואפילו בייגלה

אף אם הי' כן, חומרי־התפיחה ודאי הופכים את העיסה לחמץ גמור; אך גם בלאה"כ, אין כל הפסטות שוות בזמן (ואופן) הכנתן.
וצע"ג על הטורחים להפיץ שמועות כגון־דא, שאין בהן כל תועלת מלבד חשש זלזול (ח"ו) בלתא דחמץ החמור.

בדקו ומצאו שאין חומרי התפחה בפסטה וכ״ש לא בוופלים.

גלרשטיין כתב:עכשיו טענו לי שזה מותר, משום שהבצק של הפסטה כלל אינה מחמיצה אלא מכינים אותה תוך כמה דקות בודדות, וה״ה לגבי וופלים ואפילו בייגלה, עוד שמעתי שמותר לשתות בירה שעבר עליה הפסח משום שהשעורה עוברת תהליך קליה קודם יצור הבירה, המונע את ההחמצה...

בסרטון שראיתי אחרי שטוחנים את קמח הדורום מאחסנים אותו במכלים ענקיים ומשם הוא עובר למיכל שמערבב את החיטה הטחונה עם מים עד שנהיית עיסה, אמנם הם לא אומרים כמה דקות זה אך אחר כך זה עובר למיכל וואקום כדי להוציא את האוויר ואחר כך נדחס דרך חורים צרים ואז נתלה כחוטים ארוכים כאשר חותכים את הקצוות שיהיה שווה ובהמשך חותכים שוב.

כל הזמן הזה עד לאריזה מדובר ללא אפיה(וכמדומה שאף ללא כל ייבוש בחום) כמו שהעירו כאן כך שהמים(אף כי מועטים מאוד) ייתכן ועדיין פועלים את פעולתם ומחמיצים את העיסה. יתר על כן כל השאריות חוזרות לתחילת התהליך ועוברות שוב במטחנה ובערבוב המים כך שהן ודאי מחמיצות גם במיכל של הערבוב מן הסתם נשאר חלק שלא עובר ומחמיץ והכל מתערבב.

חשוב לומר, אין לי יותר מידי הבנה בזה אבל על פניו זה נראה מאוד לא אחראי לבוא ולטעון שזה מותר(לא כלפיך שאתה שואל אלא כלפי אי מי שטוען שזה מותר והשמועות ייתכן ועושות את שלהן- אלא אם כן הם רק טוענים באוזניך לצורך בדיקה). הטוענים כן צריכים לבדוק את המציאות הדק היטב תוך ציון הגורמים שהם התייעצו איתם והבדיקות שהם עשו תאורתית ובשטח ולכתוב בצורה סדורה את הנושא מהמקורות להלכה ואם יגיעו למסקנה כזו מילא ואז בנושא רגיש זה יבואו ויציעו דבריהם לפני גדולי הדור או לכל הפחות בירחונים מפורסמים שיבואו הת"ח מרחבי העולם ויביעו דעתם כדי לראות שלא טעו במציאות או הלכתית אבל כך לטעון כלאחר יד זה מותר כי זה פסול לאכילת כלב או זה מותר כי זה לא מחמיץ?! אתמהה!

לגבי הטענה הנ״ל שהפסטה אינה מחמיצה, שמעתי ממי שבדק את העניין, וגם לפי התיאור שלך אי״ז אלא חשש (שמא החמיץ) או תערובת (של השאריות), ולכן ברור שהוא אסור בפסח, אך שמא לאחר הפסח יהיה מותר.

מחילה רבתי, מרגע הערבוב במים עד לאריזה עוברות דקות ארוכות ויותר משיעור החמצה איך הם ביררו את המציאות שהמים לא גורמים להחמצה? זה הרי לא עובר אפייה נכון שזה מתקשה כתוצאה מייבוש טבעי אבל במשך זמן לא מבוטל זה עדיין לא קשה ויש בו רכות מסויימת(המעידה שהספגטי לא יבש לחלוטין ממים) כפי שניכר מהגמישות של החוטים עד ההתקשות.

ושוב חלק לדעתי בוודאי חמץ שעובר את כל התהליך שוב, וביחס לאורך האטריות בסרטון שזה נחתך אין באותן אטריות 60 כנגדו(ותוסיף לזה את מה שנשאר אולי במיכלים) וכיוון שיחס זה נשמר כי מכל כמה אטריות חותכים אותה כמות אז זה לא בטל לכאורה ותערובת זו כפי הנראה כיוון שלא בטלה אסורה לאחר הפסח ורק באופן שבטל בשישים לא אוסרים לזכרוני.
אז לדעתך זה אחראי לטעון שספק חמץ +חמץ שלא בטל בשישים שעבר עליו הפסח זה מותר?

הוספה- חשוב לי להבהיר, אין אני בא לטעון שהם טועים בתכלית ייתכן והם צודקים פשוט לדעתי יש לברר המציאות יותר טוב גם בשטח וגם בהתייעצות עם מומחים וגם לבסס את זה הלכתית בצורה טובה. וגם את כל תהליך הבירור הנ"ל בצירוף מקורות ההלכה ודרך הפסיקה שלהם להציג בצירוף מסקנתם.

נוריאל עזרא כתב:

גלרשטיין כתב:לגבי הטענה הנ״ל שהפסטה אינה מחמיצה, שמעתי ממי שבדק את העניין, וגם לפי התיאור שלך אי״ז אלא חשש (שמא החמיץ) או תערובת (של השאריות), ולכן ברור שהוא אסור בפסח, אך שמא לאחר הפסח יהיה מותר.

מחילה רבתי, מרגע הערבוב במים עד לאריזה עוברות דקות ארוכות ויותר משיעור החמצה איך הם ביררו את המציאות שהמים לא גורמים להחמצה? זה הרי לא עובר אפייה נכון שזה מתקשה כתוצאה מייבוש טבעי אבל במשך זמן לא מבוטל זה עדיין לא קשה ויש בו רכות מסויימת(המעידה שהספגטי לא יבש לחלוטין ממים) כפי שניכר מהגמישות של החוטים עד ההתקשות.

ושוב חלק לדעתי בוודאי חמץ שעובר את כל התהליך שוב, וביחס לאורך האטריות בסרטון שזה נחתך אין באותן אטריות 60 כנגדו(ותוסיף לזה את מה שנשאר אולי במיכלים) וכיוון שיחס זה נשמר כי מכל כמה אטריות חותכים אותה כמות אז זה לא בטל לכאורה ותערובת זו כפי הנראה כיוון שלא בטלה אסורה לאחר הפסח ורק באופן שבטל בשישים לא אוסרים לזכרוני.
אז לדעתך זה אחראי לטעון שספק חמץ +חמץ שלא בטל בשישים שעבר עליו הפסח זה מותר?

גם אם עובר דקות ארוכות, ימי שבדק מצא שאין אפי׳ רגע אחד שהבצק נח, אלא כל אותו הזמן מתעסקים בו, ואין לו אפשרות להחמיץ (עד הייבוש).
נפסק במשנ״ב (סי׳ תמז סקק״ה) שאם נתערב יבש ביבש או אפי׳ לח במינו בטל אפילו חד בתרי, ורק בלח במין בשאינו מינו בעינן שיתבטל בשישים. וה״ה לספק חמץ שמותר.

גלרשטיין כתב:עכשיו טענו לי שזה מותר, משום שהבצק של הפסטה כלל אינה מחמיצה אלא מכינים אותה תוך כמה דקות בודדות, וה״ה לגבי וופלים ואפילו בייגלה, עוד שמעתי שמותר לשתות בירה שעבר עליה הפסח משום שהשעורה עוברת תהליך קליה קודם יצור הבירה, המונע את ההחמצה...

אז למה שלא נאכל פסטה ובירה בפסח?

גלרשטיין כתב:גם אם עובר דקות ארוכות, ימי שבדק מצא שאין אפי׳ רגע אחד שהבצק נח, אלא כל אותו הזמן מתעסקים בו, ואין לו אפשרות להחמיץ (עד הייבוש).
נפסק במשנ״ב (סי׳ תמז סקק״ה) שאם נתערב יבש ביבש או אפי׳ לח במינו בטל אפילו חד בתרי, ורק בלח במין בשאינו מינו בעינן שיתבטל בשישים. וה״ה לספק חמץ שמותר.

ייתכן אך באטריות הארוכות שראיתי הבצק נח כשהוא תלוי הרבה זמן. אלא שהסרטון חתוך ואין לי אפשרות לבדוק כמה זמן. וגם האם ייבוש כזה שלא ע"י אפייה מבטל פעולת המים? הרי גם לאחר ייבוש עדיין יש בהם גמישות מסוימת אחרת אולי משמע שיש בהם אחוז מסוים של מים אחרת הם היו מתפוררים לא?

חפשתי ברשת ומצאתי שהפסטה כן עוברת תהליך ייבוש בתנור בניגוד למה שאמרתי ובסרטון זה לא נאמר ראה כאן(https://www.import4u.co.il/%D7%AA%D7%94 ... 98%D7%94-2):
לאחר היצור של צורת הבצק אנו עוברים לתהליך הייבוש בתנורים,וגם כאן יש הבדל עצום בין איכויות הפסטה:

פסטה באיכות ירודה,בדרך כלל הפסטות הזולות מאוד ,הייבוש שלהם נעשה בטמפרטורה גבוהה מאוד של 120 מעלות צלזיוס ומעלה,דבר הפוגע באיכות הפסטה, נוכל לזהות זאת כשנבחין בצבע הפסטה-צהוב מאוד ובדרך כלל קצוות הפסטה שרופות או עקומות,פסטה זו גם מיובשת בזמן קצר ביותר של עד שעה, מה שנותן ליצרן של פסטה ירודה זו להספיק לייצר כמויות מסחריות גדולות ביותר, וכמובן זה בא על חשבון האיכות של הפסטה.

ואילו מנגד פסטה איכותית יותר הינה פסטה אשר עוברת תהליך יבוש איטי בטמפרטורה נמוכה, פסטה זו מיוצרת בטמפרטורה עולה יורדת של 30-40 מעלות צלזיוס ומשך הזמן של הייבוש הינו כיממה- 24 שעות!!! ומכך נסיק פי 30-40 זמן יצור מפסטה באיכות ירודה, דבר המתבטא במחיר . כלומר אם ניקח שני מפעלים דומים בשטח העבודה שלהם, המפעל התעשייתי יותר יכול לייצר פי כ 30 - 40 מוצרים, מאשר מפעל אשר מקפיד לייצר לפי שיטות מסורתיות.

המעניין הוא התיאור של ייבוש הפסטה האיכותית שהינו כ24 שעות.

אם כן ובהנחה שהנך צודק לגבי שיעור החימוץ במציאות זה תלוי מפעל וצריך בירור לכל פסטה.

מלבב כתב:

גלרשטיין כתב:עכשיו טענו לי שזה מותר, משום שהבצק של הפסטה כלל אינה מחמיצה אלא מכינים אותה תוך כמה דקות בודדות, וה״ה לגבי וופלים ואפילו בייגלה, עוד שמעתי שמותר לשתות בירה שעבר עליה הפסח משום שהשעורה עוברת תהליך קליה קודם יצור הבירה, המונע את ההחמצה...

אז למה שלא נאכל פסטה ובירה בפסח?

גם וופלים וביגלה.
פסטה כיוון שמבשלים אותה ייתכן ופירורי חמץ יוגדרו כחוזר וניעור(לרמ"א).

ברור שאסור, כיון שאין ע״כ השגחה שהכל נעשה כמו שצריך וכו׳...

גלרשטיין כתב:ברור שאסור, כיון שאין ע״כ השגחה שהכל נעשה כמו שצריך וכו׳...

ואם יהיה משגיחים לדעתך יהיה מותר לאכול פסטה וופלים ביגלה ולשתות בירה?

נוריאל עזרא כתב:ייתכן אך באטריות הארוכות שראיתי הבצק נח כשהוא תלוי הרבה זמן. אלא שהסרטון חתוך ואין לי אפשרות לבדוק כמה זמן. וגם האם ייבוש כזה שלא ע"י אפייה מבטל פעולת המים? הרי גם לאחר ייבוש עדיין יש בהם גמישות מסוימת אחרת אולי משמע שיש בהם אחוז מסוים של מים אחרת הם היו מתפוררים לא?
.

הייבוש מייבש את רוב המים, וממילא אין ודאיות שהמים גורמים להחמצה, אלא יש בזה רק ספק שאולי לא כ״כ סביר...

נוריאל עזרא כתב:ואם יהיה משגיחים לדעתך יהיה מותר לאכול פסטה וופלים ביגלה ולשתות בירה?

כך שמעתי...

גלרשטיין כתב:

נוריאל עזרא כתב:ייתכן אך באטריות הארוכות שראיתי הבצק נח כשהוא תלוי הרבה זמן. אלא שהסרטון חתוך ואין לי אפשרות לבדוק כמה זמן. וגם האם ייבוש כזה שלא ע"י אפייה מבטל פעולת המים? הרי גם לאחר ייבוש עדיין יש בהם גמישות מסוימת אחרת אולי משמע שיש בהם אחוז מסוים של מים אחרת הם היו מתפוררים לא?
.

הייבוש מייבש את רוב המים, וממילא אין ודאיות שהמים גורמים להחמצה, אלא יש בזה רק ספק שאולי לא כ״כ סביר...

אתה מסכים שדבר זה צריך בירור לא? אין לנו ידיעה בזה ולחדש חידוש כזה צריך להוכיח כן ולא לשער שלא מחמיץ גם אם הסברא תראה כך, לא?

גלרשטיין כתב:כך שמעתי...

חידוש מעניין.

נוריאל עזרא כתב:

גלרשטיין כתב:

נוריאל עזרא כתב:ייתכן אך באטריות הארוכות שראיתי הבצק נח כשהוא תלוי הרבה זמן. אלא שהסרטון חתוך ואין לי אפשרות לבדוק כמה זמן. וגם האם ייבוש כזה שלא ע"י אפייה מבטל פעולת המים? הרי גם לאחר ייבוש עדיין יש בהם גמישות מסוימת אחרת אולי משמע שיש בהם אחוז מסוים של מים אחרת הם היו מתפוררים לא?
.

הייבוש מייבש את רוב המים, וממילא אין ודאיות שהמים גורמים להחמצה, אלא יש בזה רק ספק שאולי לא כ״כ סביר...

אתה מסכים שדבר זה צריך בירור לא? אין לנו ידיעה בזה ולחדש חידוש כזה צריך להוכיח כן ולא לשער שלא מחמיץ גם אם הסברא תראה כך, לא?

כך שמעתי מי שבירר...

גלרשטיין כתב:כך שמעתי מי שבירר...

איך אפשר לברר כזה דבר? אנחנו יודעים שעיסה נחה אף בלי סימני החמצה כל שהיה שיעור החמצה(מיל) היא החמיצה ואיך הם בדקו מה אחוז המים באטריות ומנין להם שבאחוז כזה זה לא מחמיץ?

גלרשטיין כתב:

נוריאל עזרא כתב:אתה מסכים שדבר זה צריך בירור לא? אין לנו ידיעה בזה ולחדש חידוש כזה צריך להוכיח כן ולא לשער שלא מחמיץ גם אם הסברא תראה כך, לא?

כך שמעתי מי שבירר...

הבנתי שאע״פ שהפסטה עוברת ייבוש, מכ״מ כבר בהתחלה החום רומנע את החימוץ, ואדרבה, זה כל הסיבה לייבוש הפסטה, למנוע את ההחמצה של הבצק שלא יתעפש ויוכל להשמר לזמן רב.

מבני עליה כתב:

גלרשטיין כתב:עוד שמעתי שמותר לשתות בירה שעבר עליה הפסח משום שהשעורה עוברת תהליך קליה קודם יצור הבירה, המונע את ההחמצה...

למיטב ידיעתי הלתת מחוממת לחום מסויים (בין 50 ל70 מ"צ) לאחר שכבר הותססה והוחמצה בודאי (מלבד מה שבחום הנ"ל מן הסתם אין משום קליה)

אז אני הבנתי שאת הלתת קולים בחום גבוה של 70 מעלות ואם היא בירה כהה אז אפי׳ 80, עוד לפני התסיסה, ואדרבה הסיבה לקליית הלתת הוא למנוע החמצה שתוכל לגרום להתקלקלות הבירה מהר יותר, אלא התסיסה של הבירות בימינו היא תסיסה חיצונית, כך שיוכל להשמר לאורך זמן.

גלרשטיין כתב:

גלרשטיין כתב:

נוריאל עזרא כתב:

גלרשטיין כתב:

נוריאל עזרא כתב:ייתכן אך באטריות הארוכות שראיתי הבצק נח כשהוא תלוי הרבה זמן. אלא שהסרטון חתוך ואין לי אפשרות לבדוק כמה זמן. וגם האם ייבוש כזה שלא ע"י אפייה מבטל פעולת המים? הרי גם לאחר ייבוש עדיין יש בהם גמישות מסוימת אחרת אולי משמע שיש בהם אחוז מסוים של מים אחרת הם היו מתפוררים לא?
.

הייבוש מייבש את רוב המים, וממילא אין ודאיות שהמים גורמים להחמצה, אלא יש בזה רק ספק שאולי לא כ״כ סביר...

אתה מסכים שדבר זה צריך בירור לא? אין לנו ידיעה בזה ולחדש חידוש כזה צריך להוכיח כן ולא לשער שלא מחמיץ גם אם הסברא תראה כך, לא?

כך שמעתי מי שבירר...

הבנתי שאע״פ שהפסטה עוברת ייבוש, מכ״מ כבר בהתחלה החום רומנע את החימוץ, ואדרבה, זה כל הסיבה לייבוש הפסטה, למנוע את ההחמצה של הבצק שלא יתעפש ויוכל להשמר לזמן רב.

צ"ל האם מבחינה הלכתית זה לא עבר חימוץ. אין לנו ידיעה בזה יש טוענים שהכלים שלנו לא בולעים ע"י בדיקות ועדיין פוסקים להלכה להכשיר כלים. וצ"ע האם מתחשבים הלכתית בייבוש הזה.
אבל אתה אומר דברים מעניינים וחשובים וצ"ע.

ככל הידוע לי חימוץ היא דבר מציאותי (של פירוק הגלוטן והפרשת פטריות וחמצן) שניתן לבדוק, ולא דבר הלכתי מופשט (בליעות בכלים הוא נושא אחר לגמרי,של הבנה ויישוב בין המציאות הנראתבמעבדות וכד׳ לדיני התורה).

גם בליעה הוא דבר מציאותי

במחכ"ת, דיון משעשע הוא זה. כל־כולו בנוי על שמועה הפורחת באויר, ובנדון חמור כחמץ. פשוט בזיון.

אכן.(הוספה-לא עצם הדיון גם בשמועות מותר לדון. רק שיוברר שאין זה למעשה כלל כי אכן הניסוח מבלבל ובנדון חמור כחמץ זה באמת יכול בקלות לעבור ממשעשע לבזיון)

אין זה שמועה בעלמא, אלא בדיקה מעמיקה שעשה אדם רציני (מי שרוצה אוכל לתת לו את המספר או המייל שלו בפרטי), וכל הנידון הוא לגבי חמץ שעבר עליו הפסח הנאסר מדרבנן, וח״ו לא לגבי שהייה וכ״ש לא אכילה ח״ו בפסח עצמו.

גלרשטיין כתב:

מבני עליה כתב:

גלרשטיין כתב:עוד שמעתי שמותר לשתות בירה שעבר עליה הפסח משום שהשעורה עוברת תהליך קליה קודם יצור הבירה, המונע את ההחמצה...

למיטב ידיעתי הלתת מחוממת לחום מסויים (בין 50 ל70 מ"צ) לאחר שכבר הותססה והוחמצה בודאי (מלבד מה שבחום הנ"ל מן הסתם אין משום קליה)

אז אני הבנתי שאת הלתת קולים בחום גבוה של 70 מעלות ואם היא בירה כהה אז אפי׳ 80, עוד לפני התסיסה, ואדרבה הסיבה לקליית הלתת הוא למנוע החמצה שתוכל לגרום להתקלקלות הבירה מהר יותר, אלא התסיסה של הבירות בימינו היא תסיסה חיצונית, כך שיוכל להשמר לאורך זמן.

וזל"ק:

תהליך ההלתתה
בחלקו הראשון של תהליך ההלתתה, מאפשרים לגרעיני הדגן (לרוב שעורה) לנבוט על ידי ויסות האקלים סביבם לרמות טמפרטורה ולחות נכונות. בשלב זה של הנביטה נוצרים בגרעין אנזימים המפרקים את מאגרי האנרגיה שבתוך הגרעין - העמילן שבו.

פירוק העמילן על ידי האנזימים מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון מפורק דופן התא המכיל את העמילן, ובשלב השני מפורק העמילן עצמו.

לאחר שהאנזימים מפרקים את דפנות תאי העמילן, ולפני שהם מעכלים את העמילן עצמו, מגיע השלב השני בתהליך, שלב שבו עוצרים את תהליך הנביטה על ידי חימום של הגרעינים בתנורים שהטמפרטורה בהם נעה בין 38°C ל-49°C. התהליך עוצר את התפתחותם של האנזימים, ומשמר אותם במצב האחרון שבו הם נמצאו (מצב שבו הם מסוגלים לפרק עמילן ולהופכו לסוכרים).

לבסוף מיובש הלתת בחום של כ-60°C עד 71°C, עד שהגרעינים מגיעים למצב שבו אחוז הלחות בהם אינו עולה על 6%.

גלרשטיין כתב:

נוריאל עזרא כתב:

לבי במערב כתב:במחכ"ת, דיון משעשע הוא זה. כל־כולו בנוי על שמועה הפורחת באויר, ובנדון חמור כחמץ. פשוט בזיון.

אכן.(הוספה-לא עצם הדיון גם בשמועות מותר לדון. רק שיוברר שאין זה למעשה כלל כי אכן הניסוח מבלבל ובנדון חמור כחמץ זה באמת יכול בקלות לעבור ממשעשע לבזיון)

אין זה שמועה בעלמא, אלא בדיקה מעמיקה שעשה אדם רציני (מי שרוצה אוכל לתת לו את המספר או המייל שלו בפרטי), וכל הנידון הוא לגבי חמץ שעבר עליו הפסח הנאסר מדרבנן, וח״ו לא לגבי שהייה וכ״ש לא אכילה ח״ו בפסח עצמו.

תודה על ההבהרה אולי תוכל לבקש ממנו פירוט של הבדיקות שעשה.

ולגופו של ענין הקליה שהוזכרה בגמרא (ובשו"ע תס"ג כלפי עיקר הדין יעויי"ש) היא באור -באש.
ולהשוות לזה ""קליה"" ב 80 מעלות מעלה גיחוך.

גלרשטיין כתב:אין זה שמועה בעלמא, אלא בדיקה מעמיקה שעשה אדם רציני

ולדעתו, מערכות־הכשרות הפועלות באותם המפעלים אינן יודעות מכ"ז? וכי חסרים ציורים בהם הי' הדבר מתפרסם?!
לעצם ה'הוכחות' יש להשיב, וכבר עשו כן כו"כ כאן באשכול; אך עצם הנדון הוא מגוחך, וה'הבהרות' רק מעצימות זאת.

מבני עליה כתב:ולגופו של ענין הקליה שהוזכרה בגמרא (ובשו"ע תס"ג כלפי עיקר הדין יעויי"ש) היא באור -באש.
ולהשוות לזה ""קליה"" ב 80 מעלות מעלה גיחוך.

לכאו׳ סגי בקליה של יד סולדת, לא?

לבי במערב כתב:

גלרשטיין כתב:אין זה שמועה בעלמא, אלא בדיקה מעמיקה שעשה אדם רציני

ולדעתו, מערכות־הכשרות הפועלות באותם המפעלים אינן יודעות מכ"ז? וכי חסרים ציורים בהם הי' הדבר מתפרסם?!
לעצם ה'הוכחות' יש להשיב, וכבר עשו כן כו"כ כאן באשכול; אך עצם הנדון הוא מגוחך, וה'הבהרות' רק מעצימות זאת.

עוד הפעם, אין מה למערכות הכשרות להתעסק בזה, כיון שבכ״מ לא נתיר זאת בפסח, ובכ״מ הם סומכים על המכירה, אני מדבר על מי שקנה ממקום שלא עשה מכירה, או שאינו סומך על המכירה שנעשת.

גלרשטיין כתב:

מבני עליה כתב:ולגופו של ענין הקליה שהוזכרה בגמרא (ובשו"ע תס"ג כלפי עיקר הדין יעויי"ש) היא באור -באש.
ולהשוות לזה ""קליה"" ב 80 מעלות מעלה גיחוך.

לכאו׳ סגי בקליה של יד סולדת, לא?

מה פתאום קליה היא באש, אין שום ענין ל'בישול'.

גלרשטיין כתב:

מבני עליה כתב:ולגופו של ענין הקליה שהוזכרה בגמרא (ובשו"ע תס"ג כלפי עיקר הדין יעויי"ש) היא באור -באש.
ולהשוות לזה ""קליה"" ב 80 מעלות מעלה גיחוך.

לכאו׳ סגי בקליה של יד סולדת, לא?

לאו דווקא!
איני יודע בבירור לגבי קליה, אך לגבי חליטה - שמעתי ממומחים שצריך כמעט 100 מעלות צלסיוס כדי לבטל את תהליך ההחמצה, וזהו מה שאמרו רבותינו שחוששים שמא לא ירתיח המים יפה יפה - דהיינו מפני שבאיזורים ההרריים (כמו ירושלים עיה"ק) המים רותחים בטמפרטורה נמוכה יותר, ואכן הקמח החלוט ב"רותחין" אלו - עלול להחמיץ במהרה!