פורום אוצר החכמה

ממתי התחילו לומר 'לשנה הבאה בירושלים' בסוף ההגדה?
מישהו בירר את זה?

אין על זה בהגדה שלמה?

נז' כבר ב'לקט יושר' ובמנהגי רי"א מטירנא.
אך מן הסתם יודע על כך הרב פותח האשכול...

חד ברנש כתב:ממתי התחילו לומר 'לשנה הבאה בירושלים' בסוף ההגדה?
מישהו בירר את זה?

מאמרי טוביה ב ריז בקצרה

חד ברנש כתב:ממתי התחילו לומר 'לשנה הבאה בירושלים' בסוף ההגדה?
מישהו בירר את זה?

יעיין תחכמון, ב, מעמוד 60 והלאה.
(עלי תמר, מועד א, מסכת יומא, עמוד שסה)

תודה רבה לכולם.
על חלק מההפניות עמדתי כבר בעצמי, ואני חיפשתי מחקר מקיף.

זו אינה אמירה מגוף הסדר, אלא איחול שמאחלים המשתתפים אלו לאלו כאשר נפרדים לשלום, בין מתפילת נעילה ובין מסדר הפסח, ומקווים להתראות לשנה הבאה. דומה למה שנוהגים לאחל היום בהזדמנויות כאלה: איבער א יאהר וייטער. ולכן אומרים: לשנה הבאה [אבל] בירושלים.

אם כבר, אשחיל לאשכול - מאין באה התוספת "הבנויה"?

בישיבת תפרח הקפידו לשיר 'לשנה הבאה בירושלים' בלי 'הבנויה' בטענה שזו תוספת ציונית.
האמנם?

מלכיאל גרינוולד כתב:זו אינה אמירה מגוף הסדר, אלא איחול שמאחלים המשתתפים אלו לאלו כאשר נפרדים לשלום, בין מתפילת נעילה ובין מסדר הפסח, ומקווים להתראות לשנה הבאה. דומה למה שנוהגים לאחל היום בהזדמנויות כאלה: איבער א יאהר וייטער. ולכן אומרים: לשנה הבאה [אבל] בירושלים.

א. הפותח לא חיפש משמעות לאמירה אלא ממתי התחילו לאמרה.
ב. אם כבר נגע כת"ר במשמעות האיחול - הרי שהתיזמון של זה דווקא בסוף יום כיפור ובסוף סדר פסח מראה שזה אינו איחול בלבד שייפגשו בשנה הבאה אלא שזו תפילה בסיום אירוע שמרכיב חשוב ויסודי בו חסר והוא השהות בירושלים הבנויה שהרי עיקר עבודת יו"כ ועיקר סדר הפסח הם מקומם בבית המקדש (ואילת הפסח בכל העיר) ואנו תפילה שלשנה הבאה נזכה לקים זאת כהלכתה בירושלים הבנויה (וזה מובא בהגדה כהמשך ל"חסל סידור פסח" שבו כתוב במפורש שאנו מצפים לעשות את הפסח כהלכתו)

עקביה כתב:אם כבר, אשחיל לאשכול - מאין באה התוספת "הבנויה"?

בישיבת תפרח הקפידו לשיר 'לשנה הבאה בירושלים' בלי 'הבנויה' בטענה שזו תוספת ציונית.
האמנם?

אם אני זוכר נכון זה אינו מופיע בסידורים מחזורים והגדות ישנים
אולם נראה בעיני שהתוספת אינה ציונית אלא תוספת שמתחשבת במציאות.
אם כל הזמן אפשר לחיות בירושלים איזה איחול זה שגם לשנה הבאה נהיה.
כאשר עצם המגורים בירושלים היו חזון אחרית הימים כמו חידוש העבודה במקדש אז המשמעות של "לשנה הבה בירושלים" היא משמעותית אבל כשכבר גרים יהודים בירושלים יש להוסיף "הבנויה" כדי להבהיר את הכוונה

כדכד כתב:

עקביה כתב:אם כבר, אשחיל לאשכול - מאין באה התוספת "הבנויה"?

בישיבת תפרח הקפידו לשיר 'לשנה הבאה בירושלים' בלי 'הבנויה' בטענה שזו תוספת ציונית.
האמנם?

אם אני זוכר נכון זה אינו מופיע בסידורים מחזורים והגדות ישנים
אולם נראה בעיני שהתוספת אינה ציונית אלא תוספת שמתחשבת במציאות.
אם כל הזמן אפשר לחיות בירושלים איזה איחול זה שגם לשנה הבאה נהיה.
כאשר עצם המגורים בירושלים היו חזון אחרית הימים כמו חידוש העבודה במקדש אז המשמעות של "לשנה הבה בירושלים" היא משמעותית אבל כשכבר גרים יהודים בירושלים יש להוסיף "הבנויה" כדי להבהיר את הכוונה

נראים דבריך.
---
שני קישורים שקיבלתי באישי:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=17765
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... m_id=19616

בספר בואי הרוח של הרב חיים סבתו יש הפניה למאמרו של הרב גוטהולד כאן בנושא האשכול.

חד ברנש כתב:ממתי התחילו לומר 'לשנה הבאה בירושלים' בסוף ההגדה?
מישהו בירר את זה?

פעם חקרתי אודות נוסח 'שפוך חמתך' ופיוטי סוף ההגדה, ולא השלמתיו. רק מצאתי כתוב, שבהגדה משנת ה'פ"ט מופיעים הפיוטים, וכן תוספת לשנה הבאה בירושלים.

ממש לא נכון. הפיוטים מופיעים מוקדם ביותר, וגם 'לשנה הבאה בירושלים'.

חד ברנש כתב:ממש לא נכון. הפיוטים מופיעים מוקדם ביותר, וגם 'לשנה הבאה בירושלים'.

לא כתבתי שזה המוקדם ביותר, זה מה שמופיע אצלי, ורשמתי לעצמי עוד מקום שהוא כ20 שנה קודם לכן.
מתי והיכן המקור הקדום ביותר שמופיעים?

אגב, זו ההגדה שבה מופיעים מנהגי הרוקח מכתב יד.

סלח לי על טעותי (איני זוכר כיצד כתבת בהודעתך הקודמת לפני עריכתה)
המקורות בנוגע ל'לשנה הבאה' יבואו במקומם בע"ה.

חד ברנש כתב:סלח לי על טעותי (איני זוכר כיצד כתבת בהודעתך הקודמת לפני עריכתה)
המקורות בנוגע ל'לשנה הבאה' יבואו במקומם בע"ה.

לכן תיקנתי שלא יובנו דבריי שלא כהלכתם.
מחכים ומצפים.