פורום אוצר החכמה

מנהגנו במשפחה להטיף יין מכוס השניה בליל שימורים רק בי' מכות ובסימני ר' יהודה, בניגוד למה שנתפשט בק"ק להטיף מים גם בדם ואש וגו'.

ראיתי בהגדת אור לישרים שמביא שם את הספר מעשה רב, לפיו הגר"א לא נהג להטיף יין אלא בי' מכות ובסימני ר' יהודה כנ"ל.

מנין למנהג השני סמך ?

יעויין בדרשה לפסח של רבינו הרקח (שהוא מקור המנהג)

בברכה המשולשת כתב:יעויין בדרשה לפסח של רבינו הרקח (שהוא מקור המנהג)

אם המקור כ"כ ישן, איך זה שהוא לא התקבל ברוב ככל הקהילות ?!

מבואר שם להטיף 16 פעמים.

בברכה המשולשת כתב:מבואר שם להטיף 16 פעמים.

מאוד מעניין

אמו"ר ז"ל אמר לרמז זאת ב'והיא' שעמדה - היא גימטריא ט"ז.

כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

דרומי כתב:כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

בסדר, אז איך יכול להיות שהגר"א לא התחשב בזה והטיף רק מי' מכות ואילך כמובא בספר מעשה רב הנ"ל ?
אשמח לבהירות בנושא...

יעקל כתב:

דרומי כתב:כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

בסדר, אז איך יכול להיות שהגר"א לא התחשב בזה...
אשמח לבהירות בנושא...

שאלה קצת תמוהה...

הגר"א 'לא התחשב' בהרבה ממנהגי הראשונים, כאשר היה נראה לו לנכון ההיפך

מנהג שלשת המצות, מוזכר ביותר ראשונים ופוסקים, ולמרות זאת הגר"א לא חש לשנות הנהוג.

מה מקום לקושיא?

עתניאל בן קנז כתב:

יעקל כתב:

דרומי כתב:כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

בסדר, אז איך יכול להיות שהגר"א לא התחשב בזה...
אשמח לבהירות בנושא...

שאלה קצת תמוהה...

הגר"א 'לא התחשב' בהרבה ממנהגי הראשונים, כאשר היה נראה לו לנכון ההיפך

מנהג שלשת המצות, מוזכר ביותר ראשונים ופוסקים, ולמרות זאת הגר"א לא חש לשנות הנהוג.

מה מקום לקושיא?

ננסח את זה כך : כנראה שיש מחלוקת בין הרקח והגר"א. מהי המחלוקת, במה הם נחלקו ולמה ?