פורום אוצר החכמה

לפי, תחילת הברייתא של צא ולמד מה ביקש וכו', היה צריך להביא רק את הפסוק הראשון של ארמי אבד אבי, מה הצורך להביא את כל הפסוקים שלאחרי זה, מה הם קשורים ללבן הארמי ?

ויגר שם מלמד שלא ירד וכו" אלא לגור שם, לו יצוייר שיעקב ירד להשתקע, איך היה צריך להיכתב ?

וגם מהיכא תיתי ש"עניינו" זו פרישות ד"א ושעמלנו "אלו הבנים" ?

א. התנא דרש את מעשה מצרים מפרשת ביכורים המתמצתת את כל הסיפור (ובעומק יש בזה עוד הרבה להרחיב) מלבן הארמי עד יצא"מ.

ב. מסתמא "ויגר" זו משמעות של לשון גרות, ולא "וישב".

ג. כל דרשות חז"ל האחרות הבנת איך נכנסות? זה במסורת עד מרע"ה לדרוש כך את התורה.

עיין בזה ותרווה נחת.

מה שרק עכשיו שמתי לב, הוא שזה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים מבואר רק מהפסוקים שבהמשך, וירא וגו' אלו הבנים כמ"ש כל בן היילוד וגו'.

אור עולם כתב:א. התנא דרש את מעשה מצרים מפרשת ביכורים המתמצתת את כל הסיפור (ובעומק יש בזה עוד הרבה להרחיב) מלבן הארמי עד יצא"מ.

ב. מסתמא "ויגר" זו משמעות של לשון גרות, ולא "וישב".

ג. כל דרשות חז"ל האחרות הבנת איך נכנסות? זה במסורת עד מרע"ה לדרוש כך את התורה.

בנוגע לדרשת חז"ל, תמיד יש איזה כפל לשון, אות חסר (לוחת הברית במקום לוחות), אות מיותר ( לבבך - במקום ליבך - שני ביתי"ם - בשני יצריך), אותיות דומות, (הילולים, חילולים), וכן רבים, עיי' הקדמת הרב מלבי"ם "איילת השחר" של פירושו על הספרא של ספר ויקרא.

לפי זה, שאלתי, מה הקשר בין עניינו ופש"א ועמלנו אלו הבנים ?