פורום אוצר החכמה

והיה כי ישאלך בנך לאמר מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים, ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים וגו'.

ג וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע כך וכך היה. וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו. אין לו בן אשתו שואלתו. אין לו אשה שואלין זה את זה מה נשתנה הלילה הזה. ואפילו היו כולן חכמים. היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה:

ד וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח. כיצד מתחיל ומספר שבתחלה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר עבודת אלילים. ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מהאומות וקרבנו ליחודו. וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ובנפלאות שנעשו לנו ובחירותנו. והוא שידרוש מ {{דברים כו-ה}} {ארמי אובד אבי} עד שיגמור כל הפרשה. וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח:

ה כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו בליל חמשה עשר לא יצא ידי חובתו ואלו הן. פסת מצה ומרור. פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים שנאמר {{שמות יב-כז}} {ואמרתם זבח פסח הוא לה'} וגו'. מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים. מצה על שם שנגאלו. ודברים האלו כולן נקראין הגדה:

ו בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר {{דברים ו-כג}} {ואותנו הוציא משם} וגו'. ועל דבר זה צוה הקב''ה בתורה {וזכרת כי עבד היית} כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית:

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי.
הרי מכת בכורות נזכרת במפורש בהגדה במניין עשר המכות.

עזריאל ברגר כתב:לשון הרמב"ם (פ"ז מהלכות חמץ ומצה):

ג וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע כך וכך היה.

מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ובנפלאות שנעשו לנו ובחירותנו.

ודברים האלו כולן נקראין הגדה.

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי.
הרי מכת בכורות נזכרת במפורש בהגדה במניין עשר המכות.

וכי יש חיוב להזכיר את עשר המכות?!

מדגיש: אינני מדבר על מה שאנחנו אומרים בנוסח הכתוב, אלא על הדברים שיש חובה להזכירם מתקנות חז"ל.

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי.
הרי מכת בכורות נזכרת במפורש בהגדה במניין עשר המכות.

וכי יש חיוב להזכיר את עשר המכות?!

מדגיש: אינני מדבר על מה שאנחנו אומרים בנוסח הכתוב, אלא על הדברים שיש חובה להזכירם מתקנות חז"ל.

צר לי, אך עדיין אינני מבין מה קשה לכתר"ה

בברכה המשולשת כתב:מכך שהפוסקים כתבו שחובה לומר את ההגדה, ונזכרה בה מכת בכורות, כאמור, כבר הוכהה עוקצה של השאלה.

צורב מתחיל כתב:חיוב הזכרת מכת בכורות בכל יום שייך לחיוב הזכרת יציאת מצרים? לכאו' אם הוזכר דבר זה בנפרד כנראה אינו חלק מיצי"מ ולכן צריך להזכירו בפני עצמו.
ואם כך, מה התימה שבזמן שנצטוינו לספר על יצי"מ, איננו מצווים לספר על מכת בכורות?

עזריאל ברגר כתב:

צורב מתחיל כתב:חיוב הזכרת מכת בכורות בכל יום שייך לחיוב הזכרת יציאת מצרים? לכאו' אם הוזכר דבר זה בנפרד כנראה אינו חלק מיצי"מ ולכן צריך להזכירו בפני עצמו.
ואם כך, מה התימה שבזמן שנצטוינו לספר על יצי"מ, איננו מצווים לספר על מכת בכורות?

א. כך משמע בפוסקים.
ב. את"ל שהם שני חיובים נפרדים - זה רק מגדיל את התמיהה מדוע לא חייבו להזכיר את מכת בכורות בעונתה.
ג. אמנם מצאנו שחייבו להזכירה, אך רק כמעט בדרך אגב, ולכן אשמח אם אמצא ביאור על ענין זה.