פורום אוצר החכמה

בשבעתא לר' אלעזר בירבי קליר נתפייט, כי בליל פסח שיצאו ישראל ממצרים הוכו המצריים 'מכה מְשֻׁלָשָׁה', מי יודע פשר הדבר?

מכת בית דין היא מכה משולשת, ל"ט מלקות הם כפולות שלש. וכך מתחלקות המכות כידוע.
המינוח 'מכה משולשת' לא מצאתי כרגע, אך חפש במאגרים ולבטח תמצא.
עכ"פ כאן הוא משמש כנראה כמכה גדולה ונאמנה, ולאו דוקא רומז שהיו טמונים בה 3 מכות

'מכת חרב-דבר-ואבדון' לא כתוב על הריגת המצריים?
או בנוסח של בעל ההגדה:עברה-וזעם-וצרה=משלחת מלאכי רעים.

תוך כדי נפל ברעיוני שכוונתו לג' סוגי בכורים, בכור בבית, בכור השבי, בכור השפחה.
וכמ"ש קלונימוס, אינו קשור למכות אלא לסוג מכות, וכן יתכן לומר שהמצריים לקו בג' מקומות, במצרים, על הים, ועל היבשה.(אין לי הגדה כעת, אני מתכוין למחלו' הצנאים כמה לקו על הים ועל היבשה, חוץ אם הכוונה במצרים טל"ח).

נאשער כתב:'מכת חרב-דבר-ואבדון' לא כתוב על הריגת המצריים?

אסתר ט:ה
וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם

תודה על הרעיונות, עכשיו צריך למצוא תימוכין לכך במקורות...
אך לדעתי, אין כוונת הפייטן ל'מכה גדולה ונאמנה' ולאו דווקא לשלוש מכות, כי בכל פיוטו שם הוא מונה ענייני שלוש.

היא הנותנת, זה מין חרוז

נראה לי שפירושו כמו שכ' התוס' בפירוש 'עגלה משולשת' דהיינו 'בריא וטוב' (גיטין נו. ד"ה עגלא)

פירוש זה כבר הוצע לעיל, וכבר הסברתי בהודעה הקודמת שאין הפירוש מקובל על דעתי, כי כל ה'שלושה' שהפיוט גדוש בהם מאוד - הם דווקא. קשה איפוא להניח שדווקא ה'מכה משולשה' הוא יוצא דופן.

מצאתי עוד כמה רעיונות שאולי ויקרבו את האמת.
א.עי' אברבנאל שמות ח' שמחלק את המכות מה שעשה משה ומה שעשה אהרן ומה שעשה הקב"ה, וכתב דשלש מכות אלו עשה רק הקב"ה, ערוב דבר בכורות, ולפי"ז יתכן הכוונה משולשת כי מכת בכורות כחלק משלש מכות אלו.
ב.עי' ברש"י שמות יא-ט עה"פ למען רבות מופתי כ', מופתי שנים רבות שלשה, מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים, לפי"ז מצינו ג"כ שמכת בכורות משולשת עם עוד שתי מכות בציון המופתים שעשה הקב"ה.

חכם באשי כתב:בשבעתא לר' אלעזר בירבי קליר נתפייט, כי בליל פסח שיצאו ישראל ממצרים הוכו המצריים 'מכה מְשֻׁלָשָׁה', מי יודע פשר הדבר?

אתה יכול להעתיק את הלשון של הפייט?

חכם באשי כתב:בשבעתא לר' אלעזר בירבי קליר נתפייט, כי בליל פסח שיצאו ישראל ממצרים הוכו המצריים 'מכה מְשֻׁלָשָׁה', מי יודע פשר הדבר?

אולי רומז לדברי חז"ל שהוכו בשלשה: גם לקו, גם איבדו ממונם וגם שילחו היהודים. וסיום-סיכום זה היה בליל יצי"מ.

אם נזקקת להשערות אוסיף אף אני:

רש"י (שמות פרק יא פסוק ט) כותב על הפסוק "למען רבות מופתי - מופתי שנים רבות ג' מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים".
הוי אומר בליל יציאת מצרים היה את מכת בכורות, ועליה נוספו עוד שנים המפורטים. ואף כי לא היו שלשתן באותו הלילה - יש להשיב על כך שכיון שהתחילו אז, קראם כאילו קרו שלשתם אז. הלא גם הכתוב קוראם 'בארץ מצרים' בעוד שהיו חוץ לגבולותיה, אלא בתר רישא [=מכת בכורות] גריר.
כך שיש לנו מכה משולשה, כפולת שלשה, באותו הליל.

השערה נוספת:
מכה משולשה, כוונתה המכה שהיתה באותו לילה הכתה בשלשה: בבכור אדם, בבכור בהמה ובבכוריהם, חשוביהם, המה אלהיהם של מצריים.

זקן ששכח כתב:אם נזקקת להשערות אוסיף אף אני:

רש"י (שמות פרק יא פסוק ט) כותב על הפסוק "למען רבות מופתי - מופתי שנים רבות ג' מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים".
הוי אומר בליל יציאת מצרים היה את מכת בכורות, ועליה נוספו עוד שנים המפורטים. ואף כי לא היו שלשתן באותו הלילה - יש להשיב על כך שכיון שהתחילו אז, קראם כאילו קרו שלשתם אז. הלא גם הכתוב קוראם 'בארץ מצרים' בעוד שהיו חוץ לגבולותיה, אלא בתר רישא [=מכת בכורות] גריר.
כך שיש לנו מכה משולשה, כפולת שלשה, באותו הליל.

----------------
ברוך שכיוונת בתוספת ביאור.
viewtopic.php?f=7&t=7386#p65634

הנה צילום מהפיוט.
הלשון 'מכה משולשה' בשורה 7 לפי המסומן

אגב, מפני מה כתב הפייטן וייחס המכות ע"ש ענמים, הלא ענמים היו מבני מצרים כדאי' בפ' נח [בראשית י-יג], ולמצרים היה עוד בנים.

חכם באשי כתב:פירוש זה כבר הוצע לעיל, וכבר הסברתי בהודעה הקודמת שאין הפירוש מקובל על דעתי, כי כל ה'שלושה' שהפיוט גדוש בהם מאוד - הם דווקא. קשה איפוא להניח שדווקא ה'מכה משולשה' הוא יוצא דופן.

בתגובתי הוספתי מ"מ מדברי התוס' ולפיה אפשר ליישב דעתך שכן ביטוי זה עצמו 'עגלה משולשת וכו'' מופיע כבר בחרוז הראשון וא"כ אין לראות 'מכה משולשת' כיוצא דופן לפירושי

נאשער כתב:אגב, מפני מה כתב הפייטן וייחס המכות ע"ש ענמים, הלא ענמים היו מבני מצרים כדאי' בפ' נח [בראשית י-יג], ולמצרים היה עוד בנים.

'ענמים' זה כינוי נפוץ למצריים בפיטנות הקדומה (וגם בפייטנות האיטלקית והאשכנזית).

חכם באשי כתב:

נאשער כתב:אגב, מפני מה כתב הפייטן וייחס המכות ע"ש ענמים, הלא ענמים היו מבני מצרים כדאי' בפ' נח [בראשית י-יג], ולמצרים היה עוד בנים.

'ענמים' זה כינוי נפוץ למצריים בפיטנות הקדומה (וגם בפייטנות האיטלקית והאשכנזית).

הטבעת בתרמית רגלי בת ענמית