פורום אוצר החכמה

א. בריש סימן תל"ו מבואר שחובת ביעור חמץ חל שלשים יום קודם לפסח,
ב. ובפשטות מקיימים מצות ביעור חמץ ג"כ ע"י אכילה (כמדומני שזה רק לרז"ה, איני יודע היכן),

אם-כן, כל שלשים יום קודם לפסח, שכבר חל עליו חובת ביעור חמץ, כשאוכל את החמץ הרי הוא מבערו, ומקיים בזה מצות ביעור !

נכון או לא?

תוספות בתחילת כל שעה דאפי' לר"ש דחמץ בער"פ ולא כלום, אסור לאוכלו משום שמחויב בתשביתו, ותשביתו לא משמע דרך אכילה. אבל בעל המאור שם חולק.
והוא כנראה דעת יחיד, הוי אומר שבפשטות לא מקיימים מצות תשביתו באכילה

בכל מקרה גם לרז"ה נראה שאין בזה שום מצוה. משום שהגדר דשלושים יום קודם הפסח הוא רק שיש לו חובה לדאוג שבהגיע פסח לא יהיה בביתו חמץ, אבל לא שכבר עכשיו יש לו איזה מצות תשביתו.

ייש"כ הרב אי"ס,
וביותר, אם נאמר שלבעל המאור כן מקיים המצוה ע"י אכילתו (ודלא כמו שצידדת בסוף), לפי"ז לתוס' שע"י אכילה לא מקיימים ביעור, א"כ יהיה אסור לו לאכול... כי כיון שעל חמץ זה חל החובה לבערו, וביעור לא מתקיים באכילה, א"כ אם אוכל הרי ביטל ומנע עצמו מהביעור כהלכתו... אלא ודאי צ"ל כדבריך.

סוג אחר של חקירה דומה ראה כאן
האם האוכל חמץ בתוך הפסח מקיים תשביתו לפי בעל המאור!
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?25612&&page=3

וכבר ידועים דברי הרש"ש פסחים כא:

למאי_נמ? כתב:וכבר ידועים דברי הרש"ש פסחים כא:

ייש"כ, לי זה אכן חידוש.

איש_ספר כתב:סוג אחר של חקירה דומה ראה כאן
האם האוכל חמץ בתוך הפסח מקיים תשביתו לפי בעל המאור!
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?25612&&page=3

מר"מ בענין

ייש"כ הרב אי"ס

.

נמחק

ראיתי בהגדה של פסח מחשבת בצלאל בשם הרב שריה דבליצקי שרק מי שאוכל בערב פסח חמץ מקיים בזה מצוות ביעור חמץ, כיוון שהאכילה שלפני כן לא ניכרת שהיא לשם ביעור החמץ ובמקרה זה - אינו מצוה.

גלרשטיין כתב:ראיתי בהגדה של פסח מחשבת בצלאל בשם הרב שריה דבליצקי שרק מי שאוכל בערב פסח חמץ מקיים בזה מצוות ביעור חמץ, כיוון שהאכילה שלפני כן לא ניכרת שהיא לשם ביעור החמץ ובמקרה זה - אינו מצוה.

יש בזה הרבה נידונים.
האם תשביתו הוא בקום ועשה או בשוא"ת (שאין לו חמץ).
האם יש מצוה להשבית קודם זמן איסורו או רק לאחר זמן איסורו.
האם מקיים המצוה רק בשריפה או בכל אופן שהוא.
ועוד.

בכל אופן, ודאי "ערב פסח" היינו מזמן הבדיקה ואילך.

ולהעיר מדיני האוכל תרומה בערב פסח, שנחשב כטרוד בדבר מצווה.
אבל שם מדובר גם במצוות אכילת תרומה, שהיא מצווה שמברכים עליה בשם ומלכות.

להעיר מנהג הדברי חיים מצאנז לערוך סעודה מיוחדת לפני שריפת חמץ, באשר אבותיו מיוחסים לבעל המאור.

היודע מה מנהג פלגי צאנז כיום, נא יודיע.

אבני גזית כתב:היודע מה מנהג פלגי צאנז כיום, נא יודיע.

ראה נטע"ג הל' פסח ח"ב ע' רכה בהע' טז.
--
"גם ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל היה נוהג לאכול עם חסידיו בערב פסח בבוקר סעודה של בשר, ודרכו היתה לשחוט עגל ולאוכלו בסעודת זו משום מעשה שהיה, שפעם לפני פסח שחט השוחט בצאנז עגל בסכין של כל ימות השנה ולא בסכין המיוחדת לפסח, ואסר ה'דברי חיים' לאכול את בשר העגל בפסח ואכלו אותו בערב פסח, ומאז נשאר המנהג לאכול בשר עגל בסעודה זו. וכך נהגו אחריו בחצר באבוב, והיו קוראים לסעודה זו 'סעודת פאנג', והמליצו על כך: 'מ'פאנגט די יצר הרע' – ששובים את היצה"ר, כי חמץ רומז על יצר הרע".
(מכאן)
--
וראה עוד כאן.

הראב"ד בספרו 'כתוב שם' חולק בלשון קיצוני על שיטת בעה"מ שבאכילה מקיימים השבתה.