קרבן פסח בזה"ז בטומאה

[ס''ק]

נחלקו בגמ' אי טומאה הותרה בציבור, או רק דחויה. אמנם כ"ז בטומאת מת, אבל שאר טומאות לא הותרו, וא"כ איך יקריבו בזמה"ז אם ר"ל לא ישובו, והלא בעוה"ר לע"ע רובן זבין ומצורעין ובועלי נדות, ואף לטומאת קרי לא נדחתה הטומאה, אלא דלהלכה שוחטין וזורקין על טמא שרץ, אמנם זה רק אם כבר טבל, ויוכל לאכול בשביעי שלו. והלכתא [בר"מ פ"ז ה"ד], כרב דאמר רובן זבין ומיעוטן טמאי מת, אין עושין לא את הראשון ולא את השני.
ואל תשיבוני ממש"פ הרמב"ם בפ"ז ה"ו דמשערין רק באלו העומדין לפני פתח העזרה, ולא בכל הדרים בירושלים, שע"ז כ' תו' בריש דף פ' ע"א דע"ז נאמר דרך רחוקה לטהור ואין דרך רחוקה לטמא.
אלא דאולייש לומר "אנעבאך אפיק' איז אייך אאפיקורוס", וע"כ אין מונין אותם כלל, וצ"ע.

[שבטיישראל]

וא"כ איך יקריבו בזמה"ז אם ר"ל לא ישובו, והלא בעוה"ר רובן זבין ומצורעין ובועלי נדות

תירגע

[בברכה המשולשת]

והלא בעוה"ר רובן זבין ומצורעין ובועלי נדות, .

והרי בשביל מצורע צריך שכהן יחלחיט אותו כמצורע- וזה אינו (וכבר דנו בזה רבותינו הראשונים).
לגבי זיבה- לא שכיח, ולא חיישינן למילתא דלא שכיחא.

[גם זה הבל]

.

[גם זה הבל]

אמנם בלא"ה אסור משום פיקו"נ.

[איש_ספר]

התקשיתי בעבר הרי בירושלמי שבועות אמרו [לפי ביאורו של הגרח"ס] שהטמא לטומאה חמורה לא נטהר לטומאה קלה, והנה טומאה הותרה בציבור רק לטומאת מת ולא לטומאה היוצאת מגופו, ועתה שכולנו טמאי מתים, וטומאת מת היא חמורה שצריכה הזאה שלישי ושביעי, וא"כ עד שלא נטהר מטומאה זו, לא נוכל להטהר מטומאת זב ובע"ק, וא"כ איך תותר הטומאה בציבור?

וי"ל.

[כהן]

התקשיתי בעבר הרי בירושלמי שבועות אמרו [לפי ביאורו של הגרח"ס] שהטמא לטומאה חמורה לא נטהר לטומאה קלה, והנה טומאה הותרה בציבור רק לטומאת מת ולא לטומאה היוצאת מגופו, ועתה שכולנו טמאי מתים, וטומאת מת היא חמורה שצריכה הזאה שלישי ושביעי, וא"כ עד שלא נטהר מטומאה זו, לא נוכל להטהר מטומאת זב ובע"ק, וא"כ איך תותר הטומאה בציבור?

וי"ל.

עי' שיח השדה ח"ב קו' הליקוטים סי"א שהוכיח הגרח"ק דמהני טבילה בזה"ז לקרי אע"פ דאנו ט"מ ועל כרחך דזיבה וקרי חשיבא טומאה חמורה דמשתלח חוץ לשתי מחנות

[איש_ספר]

אני מכיר את דברי הגרח,ק (וכמדומה שכבר כתבתי כאן בפורום פעם בענין זה של טהרה לבע,ק בזה"ז) אבל כמובן שאינן מוכרחים, ובעניותי מצאתי שהרא,ש ביומא כותב כמעט בפירוש שאין טהרה לבע"ק בזה,ז (בדבריו על טבילה לקרי במי שנטמא ביוה"כ עי"ש) ושו"מ בשו"מ או בבית יצחק שעמדו על דברי הרא"ש.

מאן דהוא אמר לי, שאם טומאת בע,ק חמורה שאינה מותרת בציבור, שוב תועיל לה טומאה. מה דעתך?

ואגב כבר הוכיחו שבספרי משמע דלא ס"ל להנהו תנאים דבע"ק משתלח מב' מחנות.

[אליהוא]

יש לדון אולי אם טומאה הותרה בציבור חשיב דליכא טומאה חמורה לענין זה ולזה אהני טהרה לטומאה קלה. ולא עיינתי.

[כהן]

אני מכיר את דברי הגרח,ק (וכמדומה שכבר כתבתי כאן בפורום פעם בענין זה של טהרה לבע,ק בזה"ז) אבל כמובן שאינן מוכרחים, ובעניותי מצאתי שהרא,ש ביומא כותב כמעט בפירוש שאין טהרה לבע"ק בזה,ז (בדבריו על טבילה לקרי במי שנטמא ביוה"כ עי"ש) ושו"מ בשו"מ או בבית יצחק שעמדו על דברי הרא"ש.

מאן דהוא אמר לי, שאם טומאת בע,ק חמורה שאינה מותרת בציבור, שוב תועיל לה טומאה. מה דעתך?

ואגב כבר הוכיחו שבספרי משמע דלא ס"ל להנהו תנאים דבע"ק משתלח מב' מחנות.

איני יודע לאיזה רא"ש כיונת אך לפו"ר חיפשתי ברא"ש ביומא ושם משמע לכא' איפכא שכתב דא"צ לטבול בזה"ז קודם הרגל כיון " דהא דחייב אדם לטהר עצמו ברגל היינו מכל טומאות אפילו מטומאת מת"
וא"כ משמע דאפשר ליטהר מקרי ורק דהחיוב הוא ליטהר לגמרי ואין ענין ליטהר לחצאין

אגב ראיתי מובא מהגריש"א שהורה שחייל שהוצרך לפקו"נ לעלות להר הבית יטבול בברכה כיון שנטהר וכמו טבילת נדה ומה שאין אנו מברכים זהו משום דאין לנו נפ"מ מזה [ ועי ובאבי עזרי בזה] ומבואר שנקט דודאי נטהר [אא"כ נקט דלא כהגר"ח והאו"ש והגרשש"ק שכולם ביארו כן בירושלמי]

ומש"כ שיתכן שטומאת קרי קלה מהא דאינה נידחת איני יודע במאי עדיפא משילוח מחנות [לולי דאולי לא קיי"ל כן ולא הובא בר"מ] ואתרוייהו יש לדון דסו"ס טו"מ חשיבא יותר חמורה דבעיא שלישי ושביעי [וגם יתכן דבתרוייהו חמורות ג"כ ל"מ הטבילה ]

יש לדון אולי אם טומאה הותרה בציבור חשיב דליכא טומאה חמורה לענין זה ולזה אהני טהרה לטומאה קלה. ולא עיינתי.

כמובן אינו נראה דהרי עדין טמא ומטמא ורק האיסור נדחה

[אפרקסתא דעניא]

לכאורה השאלה אם יש טהרה למחצה הוא מחלוקת ר' יהודה וחכמים בברכות לענין זב שראה קרי ונידה שפלטה ש"ז, דלרבנן צריכים טבילה ור"י פוטר, ומרש"י מבואר שלר"י לא מהניא להו טבילה דאין הטהרות לחצאין ולכן פוטר, ואילו לרבנן מהניא טבילה למחצה ולכן חייבים (אמנם בריטב"א <=שיטמ"ק> מבואר בע"א). ויעויין בחידושי מרן הגרי"ש אלישיב עמ"ס ברכות, דמקשה היאך מועילה טבילה לנידה לבעלה, הא היא טמאת מת, ומיישב.

[יין המשמח]

כמדומני שראיתי פעם שרחיצה בים או בבריכה הרי היא מטהרת מטומאות אלו - היה זה לימוד זכות על נידות....

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מה ראית? ים זה כמו מקווה ואם אשה רוחצת בים (ולא ספרה ז' נקיים) הרי זה כמי שטבלה לנדתה בלי לספור ז' נקיים ומועיל מדאורייתא אם היתה נדה ולא זבה. ויש מצרפים את זה לקולא בכל מיני עניינים.
הטענה כאן אם מקווה מועיל אפילו כדינו מחמת סיבות אחרות.

[אליעזר שלום]

אם אפשר להביא את המקור לדברי הגרישא שהובאו בסמוך ואם יש מי שדן בדבריו

[בן_אליעזר]

בקשר להזהירות מלהיות נוכח בירושלים בזמן המיועד להקרבת קרב"פ דפסח ודפסח שני (בתקופה שיד ישראל תקיפה, אחר הכיבוש לאיזה שנים) -- ראה המצו"פ, מרשימת הר' מרדכי לאופר בקובץ "התקשרות" (גל' א'מד - עש"ק מסעי תשע"ד), בין יתר מנהגים המשותפים בין החסידויות חב"ד ובעלזא. ובנסמן שם.

זהירותם של אדמו"ר מליובאוויטש ואדמו"ר מהר"א מבעלזא, זצוק"ל.