פורום אוצר החכמה

איתא במעשה רב אות קע"ח בדיקת חמץ בחורין ובסדקים . ואע"פ שבדק ביום צריך לבדוק לאור הנר, אפילו בכל תיבה, ואפילו בספרים שמשתמש בהם בשעת סעודה. עכ"ל
והרבה למדו מזה דלדעת רבינו הגר"א בעי בדיקת חמץ בתוך הספרים.
וצע"ג שהרי דעת הגר"א עצמו שאין בדיקת חמץ לפחות מכזית. וכ"ש בפירורים דפת.
והיה נראה לומר דהכונה אפילו בכל תיבה ואפילו בתיבה של ספרים שמשתמש בהם בשעת סעודה, דחיישינן שנפל כזית לתוך התיבה, וכמו אוצר של יין וכו'.
וכידוע שהיה להם תיבות של ספרים ולא ארונות כבימינו.
וצריך עיון בכת"י המקורי של המעשה רב שכתב ר' סעדיא הנמצא אצל הרב קמינצקי.

כבר ישב על המדוכה ב'מעשה רב החדש בהערות הר"י זלושינסקי שליט"א, ושם נקט שאמנם לא נראה בדעת הגר"א דישנו דין בדיקה על פירורין כמש"כ בחזו"א או"ח סי' קטז,יג, ולכן נראה דבספרים שמשתמש בהם בשעת סעודה ישנו חשש דאיכא חמץ בשיעור כזית. חשש רחוק מעט! בתוך ספרים - כזית?

והאריך בזה בספר הלכות חג בחג עמ' צב. ועי' שו"ת יבי"א ח"ז סי' מג שדברי המע"ר חומרא בעלמא הם ולאו מדינא, וע"ע שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קמה.

ברם, גם ההשערה שהעלה ר' אליהוא קצת רחוקה ודחוקה בלשון המע"ר, אם כי מענינת למדי!

אליהוא כתב:וכידוע שהיה להם תיבות של ספרים ולא ארונות כבימינו.

דמיון פרוע ...

נוטר הכרמים כתב:חשש רחוק מעט! בתוך ספרים - כזית?

גודלו של זית אינו עצום.

הודיעני הרב קמינצקי שבכת"י ר' סעדיה ליתא כלל ענין הספרים וצ"ע.

ומש"כ במע"ר השלם אינו מסתבר כלל ומעולם לא שמענו על זית [גם של ימינו] בתוך ספר.
וההשערה שכתבתי אינה רחוקה בלשון המעשה רב למתבונן.
ומש"כ שבטי ישראל לא ידעתי מה הוא סח, וכל הפוסקים דנו אי שרי לישב על תיבה של ספרים, וגם לענין תשמיש דנו הפוסקים על תיבה.

אליהוא כתב:ומש"כ שבטי ישראל לא ידעתי מה הוא סח, וכל הפוסקים דנו אי שרי לישב על תיבה של ספרים, וגם לענין תשמיש דנו הפוסקים על תיבה.

אכן דנו בזה
אך הקביעה שדרכו של הגר"א להחזיק את ספריו בתיבות במקום ארונות מצוץ מן האצבע ...

סתם כך מעניין אותי, שבטי,
מדוע אתה כ"כ בטוח בדעתך? אתה היית אז חי? יש תמונות מארונות הספרים דאז?

חכם באשי כתב:סתם כך מעניין אותי, שבטי,
מדוע אתה כ"כ בטוח בדעתך? אתה היית אז חי? יש תמונות מארונות הספרים דאז?

כבר נודע הסיפור על ארון הספרים שנפל על השג"א. ואכמ"ל.

נכון שזה לא נמצא בהנהגות הגר"א כפי רשימת רבי סעדי'. אך יש לזכור שמדובר מקונטרס קטן ,שלא נרשמו בה כל הנהגות הגר"א.
לדוגמא, אין בה זכר למנהגו של הגר"א ליקח רק שתי מצות בליל פסח, וכן אין איזכור על מנהגו של הגר"א לאכול חריין מפורר.

אני מביא מדברי הפוסקים ואתה מביא מסיפורי מעשיות.
בכ"ז עדיף משבטי ישראל שלא מביא שום מקור לדבריו.
כמדומה שגם בתולדות אדם בסיפור עם ר' זלמלה על לא בשמים היא שדחף את התיבה, כתוב תיבה ולא ארון.
אך לא ברור שהחילוק בין תיבה לארון היה בלשון אותם ימים. [עכ"פ הפוסקים מדברים להדיא על תיבה שניתן לשבת עליה ויש לה מכסה].

אליהוא כתב:הודיעני הרב קמינצקי שבכת"י ר' סעדיה ליתא כלל ענין הספרים וצ"ע.

ומש"כ במע"ר השלם אינו מסתבר כלל ומעולם לא שמענו על זית [גם של ימינו] בתוך ספר.
וההשערה שכתבתי אינה רחוקה בלשון המעשה רב למתבונן.
ומש"כ שבטי ישראל לא ידעתי מה הוא סח, וכל הפוסקים דנו אי שרי לישב על תיבה של ספרים, וגם לענין תשמיש דנו הפוסקים על תיבה.

אם יש הרבה פירורין בתןך הספר אולי יכולין להצטרף לכזית

ולא הבנתי מאי הנפק"מ אם היו תיבות או ארונות גם בארונות יכולין לשכוח כזית חמץ מאחורי הספרים או מעל הספרים או אם יש איזה חור

מתוך 'שבות יצחק' על פסח