פורום אוצר החכמה

ראיתי נידון מעניין:

הקשו המפרשים על הפיוט חד גדיא, מדוע אתא הקב"ה ושחט למלאך המוות, שהרי לכאו' כדין עבד, שהרי החתול שנשך פשע וא"כ הכלב צודק, וכן הלאה... נמצא שמלאך המוות לא פשע?

הבא"ח מתרץ, שהכלב התעבר על ריב לא לו, וא"כ צדק המקל וכו', נמצא שעל מלאך המוות להיענש (וזה הקשר לפסח, שטענו המצרים לישראל שהקב"ה גזר עליהם גלות ועשו כדין, והתשובה לזה שהתעברו על ריב לא להם).

אמנם לא ראיתי בבן איש חי [ראיתי בדרש דוד שמביאו (הפרסום המאסיבי עושה את שלו)], אך קשה לי אם אלו דבריו: למה הוא מזכיר שמתהפך הגלגל וכעת מלאך המוות פושע ושלפניו - השוחט - אינו פושע, הרי כולם מתעברים על ריב לא להם?

ערער בערבה כתב:כלב מי שמתערב, והדברים עתיקין.

תוך כדי שערכתי את הנידון הגבת. עיי' למעלה.

ותוך כדי שערכת את תגובתך, מחקתי את שלי... חד גדיא חד גדיא.

איני יודע אם זה נכון בכלל שיצא דבר זה מהבא"ח, מעשה זה ידוע בזמן המחל' שהיתה עם רבי יהונתן אייבשיץ בנוגע לקמיעות שעשה.וביום אחד שפגש חבורת תלמידיו מול תלמידי המחנה המתנגד וכל אחד יצא חוצץ כנגד רבו של השני, ואז פנה אליהם בשאלה זו שע"פ החשבון יוצא שח"ו מי שלא בסדר פה הוא... [ח"ו]
וכשלא ענו לשאלתו פנה ואמר להם: שהחשבון לא מתחיל בכלל, כי זה שהחתול לא היה בסדר שטרף את הגדי, לית מאן דפליג, אבל הכלב, וכאן הצביע עליהם, מה לו להתערב בענין לא לו?

מי יימר שצריך להיות מאן דהוא שפשע?
כך הוא טבעו של עולם, שהחזק גובר על החלש, והקב"ה אין גבור כגבורתו, תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם.

אכן, זה מציאות הטבע שברא בורא עולם, רק מי אמר שכך ראוי שיהיה לכתחילה? ראיתי באחד מהספרים שעוסק בעניני צעב"ח, שכתב שם שנחלקו בזה אם אדם רואה חיה שבאה לטרוף או לאכול חיה או ציפור חלשה ממנה, האם ראוי לנסות להציל אותה [שיש לו אפשרות או לא? הרי כך ברא בטבע בורא עולם?????]
מה היית אתה עושה לו היית רואה חתול מטפס על עץ לכיוון קן עם גוזלים רכים, היית מגרשו בכל תוקף או נותן לו להמשיך???

כרם כתב:מי יימר שצריך להיות מאן דהוא שפשע?
כך הוא טבעו של עולם, שהחזק גובר על החלש, והקב"ה אין גבור כגבורתו, תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם.

מטרת הפיוט, לא להמחיש לנו מי יותר חזק, ומי הכל-יכול, נראה לי שזה אנחנו כבר יודעים. עלינו ללמוד את הפיוט לעומק, ולהבין כל מעשה אם הוא מוצדק או לא, וא״כ למה הקדוש ברוך הוא העניש בריה, לכאו׳ ללא סיבה.

אוהב אוצר כתב:אכן, זה מציאות הטבע שברא בורא עולם, רק מי אמר שכך ראוי שיהיה לכתחילה? ראיתי באחד מהספרים שעוסק בעניני צעב"ח, שכתב שם שנחלקו בזה אם אדם רואה חיה שבאה לטרוף או לאכול חיה או ציפור חלשה ממנה, האם ראוי לנסות להציל אותה [שיש לו אפשרות או לא? הרי כך ברא בטבע בורא עולם?????]
מה היית אתה עושה לו היית רואה חתול מטפס על עץ לכיוון קן עם גוזלים רכים, היית מגרשו בכל תוקף או נותן לו להמשיך???

דעתי היתה תמיד, שאת המוטל עליך עשה, ואף שכך קיומו של עולם, כיוון שהבע״ח למעשה מצטער עליך להצילו. ניתן דוגמא: יהיו דברים רבים ש״לכאורה״ ללא קיומם של ה״חופשים״ בעולם לא הייתה זוכה להם, אלא מה, בגלל זה לא תמחה נגדם? נכון, המשל הוא לא 100 אחוז ואולי קצת קוטבי, אבל גם החתול אף שקיומו בכך עליך למחות בו.
נדמה לי שהמילים ״לא להתערב בטבע״ וכו׳ באות מארגוני בע״ח למיניהם.

מרגניתא טבא מצאתי בליקוטי הלכות (לרבי נתן מברסלב) אורח חיים חלק ג', הלכות ראש חודש, הלכה ו', אות יט:

מה שאומרים בפסח על הסדר "חד גדיא" – שהוא פליאה נשגבה.

אך כל הענין הזה של המעשה של ה'חד גדיא' – הכל הוא בחינת 'עִוּוּת המשפט', שכל אחד עִוֵּת משפטו, כי השונרא אכלה הגדיא שלא במשפט, וְאָתָא כַּלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא - אף על פי שלשונרא בודאי מגיע זאת, אבל ה'כלבא' נשכה בעוולה, כי מי שׂם אותו לשופט? וכן החוטרא והנּוּרָא וכו', כולם נקמו זה בזה. והכל היה סיבובים מאת השם יתברך, כי לכל אחד מגיע כן על פי משפט, ואף על פי כן הם בעצמן עִוְּתוּ המשפט, ועל כן באמת נקמו בהם אחר כך.

כי באמת בענין המשפט אי אפשר להבין כלל, כי מאד עמקו מחשבותיו יתברך, ואסור להרהר בזה כלל. וכמובא מבוכה זאת על משנה (אבות ב, ו): אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים, אמר לה: על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפיך יטופון. כי בודאי מגיע לו להטיפו על פי משפט, ואף על פי כן הוא עשה עַוְלָה. ועל כן סוף מטיפיך יטופון.

ועל כן אומרים ענין זה של החד גדיא בפסח, להורות שאסור להרהר בענין משפטיו יתברך, ואסור לנו לעשות עולה נגד חֲבֵרֵנוּ, אף על פי שמגיע לו כן על פי מעשיו, אבל אנחנו צריכים שלא לעוות המשפט, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא (דברים א, יז).

ועיקר תיקון המשפט בשלימות הוא רק על ידי מִשְׁפַּט השם יתברך, שזהו שמסיימין בסוף: וְאָתָא הַקָּדוֹשֹ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת וכו', להורות שעיקר גמר תיקון המשפט יתגלה לבסוף – כשיבא הקדוש ברוך הוא וישחוט למלאך המות וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה יעביר מהארץ (זכריה יג, ב). אבל עתה אי אפשר להבין דרכי משפטיו יתברך, ואסור ליכנוס להרהר כלל במבוכות האלו, רק להאמין כי משפטיו יתברך עמוקים מאד ואי אפשר להבינם כלל, ובאמת הכל בחסד וברחמים.

ועל כן אומרים זאת בפסח, מחמת שאז עדיין קודם תיקון המשפט (= כמבואר שם בארוכה באות ו, יד, יח) – להורות שכל זמן שלא נתתקן המשפט על מכונו אי אפשר להבין משפטו יתברך כלל כנ"ל, עד שיבא הקדוש ברוך הוא וכו' – דהיינו עד הקץ האחרון שאז יהיה עיקר תיקון המשפט, בחינת (ישעיה א, כז) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וכו'; ואז יתגלה הדעת ויבינו אורחות משפטיו יתברך. אבל עתה צריכין רק להאמין באמונה שלימה כי ישר משפטיו יתברך והכל בחסד גדול.

כי אפילו אחר הפסח שמתחיל תיקון המשפט – עדיין אין זוכין לתיקון המשפט בשלימות (וכמובן לעיל). כי עיקר תיקון המשפט יהיה על ידי משיח צדקנו בעת הקץ האחרון, כמו שכתוב (ישעיה יא, ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וכו', וכתיב (תהלים עב, ד) יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם, וכתיב (יחזקאל לד, טז) אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט, וכן בפסוקים הרבה.

-

קשה, לכאו' החתול היה נגד הגדי, והכלב בעד הגדי, וכו'.. וא"כ יוצא שהקב"ה נגד הגדי?

וידוע התירוץ של רבינו התומים זיע"א (לא ראיתי אם הוזכר לעיל) שהכלב הוי מתעבר על ריב לא לו

החשבון הזה תמיד היה משונה לי, אם אפילו שהחתול עשה ודאי שלא כדין, לא היה צריך הכלב להתערב, אם כן לכולם היה אסור להתערב!!!
החוטרא ונורא ומיא והשוחט וכו' כולם שלא כדין. ולא שהחשבון משתנה באחד וממילא משתלשל שמלאך המוות עשה שלא כדין, אלא שכולם כאחד לא טוב עשו.

לעומקו של דבר כתב:החשבון הזה תמיד היה משונה לי, אם אפילו שהחתול עשה ודאי שלא כדין, לא היה צריך הכלב להתערב, אם כן [b]לכולם היה אסור להתערב!!![/b]
החוטרא ונורא ומיא והשוחט וכו' כולם שלא כדין. ולא שהחשבון משתנה באחד וממילא משתלשל שמלאך המוות עשה שלא כדין, אלא שכולם כאחד לא טוב עשו.

אני הבנתי שזאת כוונת רבינו התומים זיע"א

יש בכלל מקור שכך אמר ר"י אייבשיץ? יש הרבה אמרות כנף שיוחסו לו ללא מקור, וכדאי קצת ליזהר לפני שמדברים על 'כונת רבינו התומים זיע"א'.
[יש לו פירוש על הנמשל של החד גדיא, כמובן שאין שם דברים אלו].

מה שנכון נכון כתב:יש בכלל מקור שכך אמר ר"י אייבשיץ? יש הרבה אמרות כנף שיוחסו לו ללא מקור, וכדאי קצת ליזהר לפני שמדברים על 'כונת רבינו התומים זיע"א'.
[יש לו פירוש על הנמשל של החד גדיא, כמובן שאין שם דברים אלו].

אכן, הצדק עם כתר"ה. ולכן אנסח מחדש "אני תמיד הבנתי שזאת כוונת האימרה המיוחסת לרבינו התומים זיע"א (למרות שיש ספק גדול אם אכן אמר זאת)"

בברכה המשולשת כתב:

מה שנכון נכון כתב:יש בכלל מקור שכך אמר ר"י אייבשיץ? יש הרבה אמרות כנף שיוחסו לו ללא מקור, וכדאי קצת ליזהר לפני שמדברים על 'כונת רבינו התומים זיע"א'.
[יש לו פירוש על הנמשל של החד גדיא, כמובן שאין שם דברים אלו].

אכן, הצדק עם כתר"ה. ולכן אנסח מחדש "אני תמיד הבנתי שזאת כוונת האימרה המיוחסת לרבינו התומים זיע"א (למרות שיש ספק גדול אם אכן אמר זאת)"

רבותי, מה אתם רוצים מהמעשה על התומים, הפירוש נמצא מפורש בכתבי רבינו יוסף חיים על ההגדה שהעלו כאן למעלה. ושם כ' "ותירצו בשם המפרשים ז"ל, כי הגם שהשונרא עשה שלא כדין... עכ"ז יש עוון אשמה על הכלבא... ומי שם אותו לשפוט שפוט? ועל כן בא החוטרא והכה אותו בעבור זה ונמצא שהחוטרא עשה כדין" וכו'.

אומרים בדרך צחות למה השוחט קיבל מיתה הרי בסך הכל שחט תורא ואפילו לא ידע שזה שור מיוחד שעוד ישירו עליו רבות בשנים, אלא חשב שזה "יצמח" (פורקניה ויקרב (קץ) משיחיה) - תורא. ומותר לשחוט ביו"ט כולל בליל הסדר. (ויש לדון לגבי אמירת הפיוט בשבת) אז למה קיבל מיתה שגם על זה ישירו רבות בשנים ? התשובה היא שהשוחט דנן הוא כבר אחרי ארבע כוסות ואחרי יין אסור לשחוט שמא תרעד ידו וינבל..

עי' מה שכתב בהגדת דברי שאול (בסוף טו"ב)

יוסףלוי כתב:ראיתי נידון מעניין:
הקשו המפרשים על הפיוט חד גדיא, מדוע אתא הקב"ה ושחט למלאך המוות, שהרי לכאו' כדין עבד, שהרי החתול שנשך פשע וא"כ הכלב צודק, וכן הלאה... נמצא שמלאך המוות לא פשע?
הבא"ח מתרץ, שהכלב התעבר על ריב לא לו, וא"כ צדק המקל וכו', נמצא שעל מלאך המוות להיענש (וזה הקשר לפסח, שטענו המצרים לישראל שהקב"ה גזר עליהם גלות ועשו כדין, והתשובה לזה שהתעברו על ריב לא להם).
אמנם לא ראיתי בבן איש חי [ראיתי בדרש דוד שמביאו (הפרסום המאסיבי עושה את שלו)], אך קשה לי אם אלו דבריו: למה הוא מזכיר שמתהפך הגלגל וכעת מלאך המוות פושע ושלפניו - השוחט - אינו פושע, הרי כולם מתעברים על ריב לא להם?

אוהב אוצר כתב:איני יודע אם זה נכון בכלל שיצא דבר זה מהבא"ח

מה שנכון נכון
עי' בהגדת אורח חיים [ומובא ג"כ בהגדת אוצרות חיים בחבילת אהבת שלום]

בברכה המשולשת כתב:וידוע התירוץ של רבינו התומים זיע"א (לא ראיתי אם הוזכר לעיל) שהכלב הוי מתעבר על ריב לא לו

מה שנכון נכון כתב:יש בכלל מקור שכך אמר ר"י אייבשיץ? יש הרבה אמרות כנף שיוחסו לו ללא מקור, וכדאי קצת ליזהר לפני שמדברים על 'כונת רבינו התומים זיע"א'.
[יש לו פירוש על הנמשל של החד גדיא, כמובן שאין שם דברים אלו].

עי' בגדולת יהונתן בהערה שהחת"ס סיפר זאת, ועיי"ע בתולדות וחידושי רבי מנחם כ''ץ פרוסטיץ

וצדיקים כבר אמרו סימן לקדושת הפיוט הזה שלכן אומרים אותו בארמית שהמלאכים לא יתקנאו ממש כמו קדיש ובריך שמיה. יקום פורקן וכגוונא ועוד.

בקרו טלה כתב:עי' מה שכתב בהגדת דברי שאול (בסוף טו"ב)

בברכה המשולשת כתב:וידוע התירוץ של רבינו התומים זיע"א (לא ראיתי אם הוזכר לעיל) שהכלב הוי מתעבר על ריב לא לו

מה שנכון נכון כתב:יש בכלל מקור שכך אמר ר"י אייבשיץ? יש הרבה אמרות כנף שיוחסו לו ללא מקור, וכדאי קצת ליזהר לפני שמדברים על 'כונת רבינו התומים זיע"א'.
[יש לו פירוש על הנמשל של החד גדיא, כמובן שאין שם דברים אלו].

עי' בגדולת יהונתן בהערה שהחת"ס סיפר זאת

ואם השמועה המשתלשלת שם נכונה, "וכולם נהגו לספר זאת בליל פסח לאחר הסדר", מסתמא צריך להיות ד"ז מוזכר במנהגי החת"ס. האמנם?