פורום אוצר החכמה

אמרו כשירד [רבון העולמים] אינו מסדר הגדה ואינו כתיב במכילתא עם שאר דברי ההגדה הכתובים על מקרא ארמי אובד אבי ואותו קל וחומר האמור והלא מלך בשר ודם שריו ועבדיו מקיפין אותו כדי שלא ימצא צער בגופו ואתה מלך מלכי המלכים כו' אטו מי איכא צערא קמי קודשא בריך הוא והא כתיב הוד והדר לפניו וגומר לפיכך אינו עיקר ואין ר' נוהג לאמרו, ועוד דההוא בבא דאמרינן מפסקת בדרשא של מקרא שהתחיל ובא לדרוש ויוציאנו ד' ממצרים והפליג בנתיים בדברים אחרים שאינן מן הדרשה ואחר כך חוזר (לפייס) [לסדר] ולדרוש הפסוק שבידו כדקתני ביד חזקה זו הדבר כו' לפיכך רבוי דברים הוא.

חכם באשי כתב:כן. שם הוא הרחיב יותר בענין.
אולי נוטר יצליח להעלותו לכאן, וכולם יהנו ממנו.

נוטר הכרמים כתב:מוזר בעיני שמביא דברי רש"י ממחז"ו ומהרוקח ולא מציין לספר איסור והיתר..

חלמיש כתב:איפה נדפס המאמר?

בברכה המשולשת כתב:

נוטר הכרמים כתב:מוזר בעיני שמביא דברי רש"י ממחז"ו ומהרוקח ולא מציין לספר איסור והיתר..

למה זה מוזר?
מה העדיפות של או"ה דרש"י על מחז"ו?

המהדיר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

נוטר הכרמים כתב:מוזר בעיני שמביא דברי רש"י ממחז"ו ומהרוקח ולא מציין לספר איסור והיתר..

למה זה מוזר?
מה העדיפות של או"ה דרש"י על מחז"ו?

או"ה עריכתו קדומה יותר. ראה: פ' רוט, ספר הפרדס: לדרכי היווצרותו של ילקוט הלכתי בימי הביניים, תשס"ח.

איש_ספר כתב:מאמרו של רבי שמחה עמנואל

שמחה עמנואל כשירד רבון העולמים.pdf

חכם באשי כתב:2. מעודי לא שמעתי את הר"ת "ראב"ה {=רבינו אלעזר בעל הרקח}". מדוע לא לכנותו: ראביב"ק [=ר' אלעזר בר' יהודה בר' קלונימוס]. זה לא יותר נורמלי?

בברכה המשולשת כתב:

איש_ספר כתב:מאמרו של רבי שמחה עמנואל

שמחה עמנואל כשירד רבון העולמים.pdf

ובסיום הדברים כתבתי בעניי:
נושא אחר הטעון מחקר נוסף לאור ממצאי העבודה, ולאור מחקרו של א' קנרפוגל על קשריו ההדוקים של רבי יהודה החסיד עם החכמים תלמידי ר"ת ברגנסבורג ובבוהמיה , נוגע ליחסו של ראב"ה ורבו רבי יהודה החסיד לחכמי צרפת. דרך לימודו של ראב"ה, כאמור, וזיקתו הרבה לתורת חכמי צרפת בדורו ולפניו בתחום דרכי לימוד והכרעת ההלכה, מעוררת מאליה את הצורך בבחינה מחודשת של המוסכמה המחקרית כי "חסידות אשכנז" התעוררה כתגובת נגד לתנועת בעלי התוספות ועל מנת להחזיר ליושנה את דרך הלימוד וההלכה האשכנזית שלפני תתנ"ו. בחינה זו צריך שתיעשה על בסיס ממצאי המחקרים בתורת ראב"ה בכל תחומי ההלכה, כדלעיל .
כאמור, ממצא ברור שעלה בעבודה הוא כי כלל לא היה "נתק" בין חכמי צרפת ואשכנז בדורו של ראב"ה, ככל שהדבר נוגע לתחום ההלכתי-למדני, כדלעיל. עקב זאת, יש מקום לעיין גם ביחסם ההדדי של החכמים לנוסחי התפילה השונים באשכנז וצרפת, ובתוך מרכזים אלו עצמם, הן בהיבט המעשי והן בהיבט ההצהרתי , נושא שנידון רבות במחקר .
מקום עיון דומה נצרך לגבי דרכי לימוד, מסירת והפצת תורת התשובה ותורת הסוד, אלא שכאן יש להרחיב את הדיון גם לספרד. זאת, מתוך ענוות-אמת ותוך השתחררות משעבוד לתיאוריות שונות המניחות כהנחת יסוד הבדלים, השפעות זרות ומהפכות בתורת הסוד היהודית לדורותיה , אלא על בסיס ההבנה המעמיקה כי מדובר ברצף תורני-אמוני-רוחני מאוחד .
על-פי מסקנותיהם הכוללות של מחקרים אלו, ניתן יהיה לדון גם בהשפעת ראב"ה על חכמי הדורות שאחריו, על הפסיקה המעשית ועל המנהג .

חלמיש כתב:לגבי הקבלה, איני יודע מה החוקרים אומרים, אך צריכים להיות עיוור לא לראות שאין שום שייכות בין עולם הסוד מבית מדרשו של ר"י סגי נהור לבין הסוד של חסידי אשכנז. כמובן שגם בזה חלה עם הזמן הפרייה הדדית והרבה אסכולות נוצרו והתמזגו והתפרדו והותכו ונפרדו עד לימינו אלו. ואיני מבין על גישה אמונית וכו' בזה.

חלמיש כתב:תוכל להתחמק, ואני מקוה שזה יותר מבוסס משאר הדברים וד"ל.

אולי תציין לפחות לאחד המחקרים החדשים מסביב להבהיר (אגב מרימוזים שלך למאמר על הזהר והבהיר, סימן שאינך מקבל שספרים ההם הם ספרים עתיקים, מעניין לחרדי לחשוב כך)

ספר יוחסין מאמר ראשון אלף בית סיום

וי"א שמעולם לא חבר רשב"ינז ספר זה, אבל ר' משה זה היה יודע שם הכותב ובכחו יכתוב ר' משה זה דברים נפלאים אלה, ולמען יקח בהם מחיר גדול כסף וזהב רב תולה דבריו באשלי רברבי ואמר מתוך הספר אשר חבר רשב"י ורבי אלעזר בנו וחבריו אני מעתיק להם דברים אלו.

ואני בבואי ספרדה ואבא אל עיר ואלדוליד אשר המלך [שם] ואמצא שם לר' משה זה ואמצא חן בעיניו וידבר עמי וידר לי וישבע לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם לא הספר הקדמון אשר חבר רשב"י אשר הוא היום בביתי במדינת ישבילי היא אוילה בבואך אלי שם אראך,
ויהי אחר הדברים האלה נפרד ממני וילך ר' משה זה אל עיר ארבלא לשוב אל ביתו לאוילא ויחלה בארבלא וימת שם.

וכשמעי הבשורה היטב חרה לי עד מות ואצא ואשים לדרך פעמי ואבא אל אוילא ומצאתי שם חכם גדול וזקן ושמו ר' דוד דפאן קורפו, ואמצאה חן בעיניו ואשביעהו לאמר הנתבררו לו סודות ספר הזוהר שבני אדם נחלקים זה אומר בכה וזה אומר בכה ור' משה עצמו נדר לי אלי ולא הספיק עד שמת ואיני יודע על מי אסמוך ולדברי מי אאמין.


ויאמר דע באמת כי נתברר לי בלא ספק שמעולם לא בא לידו של ר' משה זה, ואין בעולם ספר זוהר זה רק היה ר' משה בעל שם הכותב ובכחו כתב כל מה שכתב בספר הזה, ועתה שמע נא באיזה דרך נתברר לי:

דע כי ר' משה זה היה מפזר גדול ומוציא בעין יפה ממונו עד שהיום הזה ביתו מלא כסף וזהב שנתנו לו העשירים המבינים בסודות גדולים אלא אשר יתן להם כתובים בשם הכותב ומחר נתרוקן כלו עד שעזב אשתו ובתו הנה ערומו' שרויות ברעב ובצמא ובחוסר כל, וכששמענו שמת בעיר ארבולו ואקום ואלך אל העשיר הגדול אשר בעיר הזאת הנקרא ר' יוסף די אוילה ואומר לו עתה הגיע העת אשר תזכה לספר הזוהר אשר לא יערכנו זהב וזכוכית אם תעשה את אשר איעצך, ועצתי היא זאת שיקרא ר' יוסף זה לאשתו ויאמר לה קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר' משה ותעש כן.

ויהי ממחרת ויאמר עוד לה לכי נא ביתה אשת ר' משה ואמרי לה דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ואין אני מבקשת ממך דבר בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם, דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמיעי את דבריה' אשר יענוכה ונראה היהיו מכוונים אם לא.

ותלך ותעש כן ותען אשת ר' משה ותשבע לאשת ר' יוסף לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ס' זה היה עם אישי אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו מדוע תאמר שאתה מעתיק מס' ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר יהיה כבוד לך, ויען אלי ויאמר אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבור' פרוטה כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב"י ברוח הקודש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות, אח"כ דברה אשת ר' יוסף זה עם בתו של ר' משה את הדברים אשר דברה עם אמה להשיאה לבנה ולתת לאמה לחם ושמלה ותען לה כאשר ענתה אמה לא פחות ולא יותר התרצה עדות ברורה יותר מזו?

כשמעי דבריו אלה נשתוממתי ונבהלתי מאד ואאמין אז כי לא היה שם ספר רק בשם הכותב היה כותב ונותן לבני אדם.

ואסע מאוילה ואבא אל עיר מלאבירה ואמצאה בה חכם גדול מופלא נדיב לב וטוב עין שמו ר' יוסף הלוי בנו של ר' טודרוס המקובל ואחקורה ממנו על אודות הספר הזה ויען ויאמר אלי דע והאמן כי ס' הזוהר אשר חבר רשב"י היה בידו של ר' משה זה וממנו יעתיק ויתן לאשר טוב בעיניו, ועתה ראה בחינה גדולה אשר בחנתיו לר' משה אם מתוך ספר קדמון יעתיק או בכח שם הכותב יכתוב, והבחינה היתה שימים רבים אחרי כתבו לי קונדרסים גדולים ורבי' מהזוהר גנזתי לי א' מהקונדרסים ואומרה לו כי אבד ממני ואחלה את פניו להעתיקו לי שנית ויאמר לי הראני נא אחרית קונדרס אשר לפניו וראשית הקונדרס אשר יבא אחריו ואני אעתיקנו לך שלם כראשון אשר אבד לך ואעש כן, אחר ימים מועטים נתן לי הקונדרס מועתק ואניחהו עם הראשון וארא כי אין ביניהם הפרש כלל לא תוספות ולא מגרעת לא שינוי ענין ולא שינוי דברים אבל שפה אחת ודברים אחדים כאלו הועתק קונדרס מקונדרס היתכן בחינה יותר גדולה מזו ונסיון חזק מזה.

ואסע ממאלבירה ואבא אל העיר טוליטולה ואוסיף עוד לחקור על הספר הנזכר אל החכמים ותלמידיהם ועדיין מצאתים חלוקים זה אומר בכה וזה אומר בכה, וכאשר ספרתי להם בענין בחינת החכם ר' יוסף הנזכר אמרו לי שאין זה ראיה כי נוכל לומר שטרם נותנו לאדם קונדרוס מאשר יכתוב בכח שם הכותב יעתיקהו תחלה לעצמו ולעולם לא יתרוקן ממנו, אבל יעתיק ויתן יעתיק ויתן המעתיק מספר לספר קדמון. אמנם נתחדש לי ענין כי אמרו לי תלמידים שראו איש זקן ושמו ר' יעקב תלמיד מובהק של ר' משה זה אשר היה אוהבו כנפשו שהיה מעיד עליו שמים וארץ שספר הזוהר אשר חבר רשב"י

חכם באשי כתב:בלא להכנס לשאלה גופא, טעית בהבנת 'שם הכותב'.
ההבנה הנכונה היא: כתיבה מהירה, ולא משנה אם הוא מעתיק מתוך ספר כתוב או מעתיק מליבו!
לדוגמא, רמח"ל כתב את חידושיו שלו ב'שם הכותב' (המכונה במחקר: כתיבה אוטומטית; וכן, הם, או חלקם, מאמינים בו).