פורום אוצר החכמה

הפיוט אז רוב נסים נפלאת בלילה כמדומני מקורו ביוצרות ונהגו לאומרו גם בליל פסח
תמיד היה מונח לי שהוא מר"י הלוי
אך מחיפוש מקופיא באוצר נראה שהחוקרים מייחסים אותו לר' ינאי רבו של הקליר
האם מישהו יכול להפנות אותי למקור ממוקד שעמד על כך.

יעויין בהגדה שלמה, וכן בהגדה של ד"ר גולדשמידט ז"ל.
וכן יעויין באוצר השירה והפיוט של דודזון.

חיברו יניי, שקדם לקלירי בכשני דורות (הוא לא היה רבו הישיר, ככל הנראה, אלא יותר 'רבו הרוחני).
זה חלק מקרובה לאחד מפרשיות חומש שמות, ורק הפיוט הזה נקלט במחזורי אשכנז, ומשם להגדות האשכנזיות.
תעיין בבקשה במחזור פיוטי רבי יניי, מהדורת צ"מ רבינוביץ, במקומו.

ייש"כ על ההפניות הנ"ל, טרם עיינתי בהם, אך אשמח לדעת האם ידעתם אם מישהו במקורות הנ"ל מעלה אפשרות שהפיוט הוא לר"י הלוי ולא ייני

או האם מישהו יודע אם ישנו ספר אחר שמייחסו לריה"ל?

מעולם לא שמעתי ייחוס מופרך כזה!
כדומני ש'אז רוב נסים' לא מופיע בהגדות ובסידורים הספרדיים, והא כיצד נקלט פיוט ספרדי דווקא במקורות האשכנזיים?!
ובכלל, הפיוט אינו מסגנונו של ריה"ל. הוא בסגנונם של הפייטנות הקלאסית (הארצישראלית). ותו לא מידי.

הפיוט ,אז רוב נסים" נתחברה ע"י הפייטן הארצי ישראלי הקדמון ר' ייני כחלק מהקרובה "אוני פטרי רחמתיים" לשבת הגדול (או ליום א' דפסח)
קרובה זו נאמרה בשבת הגדול לפי מנהג בני אשכנז המערבית, והרהיט "אז רוב נסים" הוא הרהיט האחרון בסדר הקרובה לפני הסילוק "ובכן אין לפניך לילה"

משום מה הרי גם בני אשכנז המזרחית (בני פולין בעהמען מעהררין ליטא רייסין זאמוט וכו') הנוהגים לומר הקרובה "אלוקים בצעדך הכות פתרוס" להפייטן הצרפתי ר' יוסף ב"ר שמואל טוב עלם בשבת הגדול, אעפי"כ עדיין נוהגין לומר הרהיט "אז רוב נסים" על אף שאינו שייך לקרובה זו

במשך השנים נכנס הרהיט הנ"ל גם להגש"פ יחד עם הרהיט הקלירי "אומת גבורתיך" המבוסס על הסגנון של ייני ב"אז רוב נסים"

הראשון שעלה על כל הנ"ל למיטב ידיעתי הוא שד"ל במבוא למחזור רומא ח"ב
כמו"כ עי' במבוא של דוידוזון למחזור ייני (נמצא באוצר) המבאר באריכות את סדר פיוטי ייני



באשי
מאיפה לקחת את הענין שייני היה רבו "הרוחני" של הקלירי ?

כנראה לא הבנת את המונח 'רבו הרוחני'. הכוונה, שהוא לא למד ממנו ישירות אלא הושפע עמוקות מיצירותיו.
מהיכן לקחתי את זה? צא וראה כמה הקלירי למד והושפע מיניי!

חכם באשי כתב:כנראה לא הבנת את המונח 'רבו הרוחני'. הכוונה, שהוא לא למד ממנו ישירות אלא הושפע עמוקות מיצירותיו.
מהיכן לקחתי את זה? צא וראה כמה הקלירי למד והושפע מיניי!

כן, בוודאי.

לא לזה התכוונתי - בוודאי שהקליר הושפע מיצירותיו של ייני (ועי' במבוא של דוידזון למחור ייני - שהוכיח שייני הוא זה שעיצב את צורת הקדושתא וכו')

כוונתי לשאול מהיכן אתה קובע שייני אכן לא היה רבו של הקליר במציאות (שהרי כתבת שייני היה ב' דורות קודם להקליר)?
וכמש"כ ר' אפרים מבונא נ"ע בענין העקרב שייני הטיל למנעלו של הקליר, ואפ' שלא נקבל את הסיפור התמהוני הזאת (שמדברי ר' אפרים נראה שגם הוא ז"ל חוכה באמיתת הענין) מ"מ מהיכי תית שאכן לא היה "רבו בפועל" כי אם "רבו הרוחני" ?

בזמנו ציינתי למדרשים שונים אשר מופיע בם שהתרחשו בלילה ולא מצאתי מי שעסק בזה מדוע דווקא אלו, עד כמה שזכור מצויין אצלי חמש עשרה נסים נוספים שהתרחשו בחצות ליל. ומדוע בחר לציין דווקא אלו. מפני דוחק הזמן לא אוכל כרגע להעתיק אותם אך בחיפוש קל באוצר נוכל למצוא עוד כהנה וכהנה.
אז מה הפשט שבחר דווקא באלו.

איתא בבמדבר רבה פ"כ ויבא אלוקים אל בלעם לילה זה שאמר הכתוב ליל שמורים הוא לה' וכו' כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היו וכו' וכן הוא בתנחומא בפרשת בלק כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים.
למותר לציין שבנ"ך מוזכר אין ספור פעמים לילה נסים שונים שנעשו לישראל בלילה וא"כ אינו מובן מדוע בחר הפייטן אם זה ר' ייני אם זה הקלירי למנות דווקא נסים אלו, ולא יתכן שמנה רק את אלו שהתרחשו בליל פסח שהרי אבימלך לא יתכן שהיה בפסח שהרי אברהם הלך לגרר לאחר הפיכת סדום כלומר לאחר פסח שהרי המלאכים היו אצלו בפסח ותיכף אח"כ הפכו את סדום ואמרו שמאבימלך נתעברה שרה הרי בהכרח שהיה זה בין פסח זה שהיו אצל אברהם לבין הפסח הבא.
וביותר יש לתמוה שהרי לפי פשטות הכוונה זה שאמר הפייטן שכל הנסים האלו התרחשו בלילה זה מכוח הנחתו זו שהובא במדרש בתחילת דברי שכל הנסים לישראל ולצדיקים נעשו בלילה כמו כן נפרע הקב"ה מן הרשעים בלילה, וא"כ היה לו למנות גם את בלעם וגם כל מקום שנזכר בתורה נביאים כתובים לילה. וצע"ג.