עמוד 1 מתוך 1

הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: א' אפריל 01, 2012 5:58 pm
על ידי אליהוא
כידוע דבמאירי כתב להסב גם בהגדה, וכ"מ מלשון הברייתא שהיו מסובים והיו מספרים. [אם מיירי בליל הסדר עי' באשכול הסמוך].
אמנם בשל"ה כתב לא כן וכ"כ במ"ב.
וצ"ע דאם מברכים בישיבה ואח"כ מסיבים לכאו' הוא חיסרון בעובר לעשייתן וצ"ע בזה.

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: א' אפריל 01, 2012 6:07 pm
על ידי איש_ספר
אליהוא כתב:כידוע דבמאירי כתב להסב גם בהגדה, וכ"מ מלשון הברייתא שהיו מסובים והיו מספרים.

אבל לא כן כתב הרשב"ץ בביאורו להגדה וז"ל:
שהיו מסובין בבני ברק - והוא מקום בארץ ישראל כמו שכתוב ביהושע בנחלת מטה בני דן ויהוד ובני ברק וגת רמון . ולשון מסובין לשון היושבין לסעוד, בלשון תלמוד כיצד סדר הסיב.

ונכתב בצידו
סיוע גדול לדברי רבינו שמצינו לשון מסובין שאינו הטייה יש להביא מגמ' ברכות (י"א ע"א ועיין גם מדרש תנאים לדברים ו' ז') שכך שנינו שם: מעשה ברבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד, והיה רבי ישמעאל מוטה ורבי אלעזר בן עזריה זקוף. ומבואר דלשון מסובין נפל גם עד שלא נתפרש שהטה, והוא דיש 'מסובין' בלא הטיה. ויותר מזה מבואר: שאע"פ שאחד זקף אכתי מקרי 'מסובין'. והיינו דכל שנתקבצו לישב יחד, חשיבי מסובין. ורבינו כתב 'היושבים לסעוד' וצ"ב אם לסעוד דייקא, אף שאפשר לפרש כן לפמש"כ בערוך (ערך סב) דהיושבין לסעוד מקרי 'מסובין' כיון שיושבין סביב לפת, וכ"ה גם לשון רש"י (ש"א ט"ז י"א): 'כל מושב סעודה קרוי הסבה'. מ"מ מצינו גם מסובין במקום שלא נתפרש שהיה לצורך סעודה וכהא דשנינו בספרי (דברים פיסקא מא): וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד, נשאלה שאלה זו לפניהם, וכו'. וכהנה עוד רבות, וישל"ע. [ובגוף מה שהכריח רבינו לפרש מסובין, יושבים לסעוד, ולא שהיו מוטים, אפשר דהוה ק"ל מה ענין מסובין לסיפור יצ"מ כל הלילה, שהרי אין ההסבה אלא באכילת המצה ובד' כוסות. אולם במאירי פסחים (ק"ח ע"א) מצינו שיטה חדשה וז"ל שם: ארבע כוסות כולם צריכין הסבה הן שתייתם הן הדברים שהם מסודרים עליהם ר"ל קידוש וקריאת ההגדה וקריאת ההלל וברכת המזון. ולדבריו יש לבאר דכיון דהאריכו במצות ההגדה בסיפור יצ"מ לפיכך הסבו. (ועיין מועדים וזמנים ח"ג דף קכט). אלא שלמש"כ רבינו בסמוך דהא דספרו כל הלילה הוא משום קרא דליל שמורים, א"כ אפשר דאף למאירי אינו מחויב בהסבה שאינו שייך למצות ההגדה. וע"ע למהר"י עיאש כאן במה שפלפל בקו' העולם היאך הסבו שם תלמידים אצל רבותיהם, ולדברי רבינו לק"מ.

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: א' אפריל 01, 2012 6:15 pm
על ידי אליהוא
כן מבואר ג"כ בירושלמי שעיקר הסיבה היא לשבת על השלחן ולא לעמוד, אבל בבלי מבואר דהסבת ימין לא שמה הסיבה, ולכאו' לא גרע מזקיפה וצ"ע.
ועכ"פ לדברי המאירי פשוט יותר.

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: א' אפריל 01, 2012 6:20 pm
על ידי איש_ספר
אליהוא כתב:כן מבואר ג"כ בירושלמי שעיקר הסיבה היא לשבת על השלחן ולא לעמוד,
הסיבה לענין פסח וכו'? היכן ?
זה מעניין מאד, כי לאחרונה חקרו חכמים אם תלמיד במקום רבו שאינו מסיב, יכול לעמוד. (בכמה חצרות נהגו שהבחורים עומדים על הפראנצעס ואוכלים מצה!)

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: א' אפריל 01, 2012 6:23 pm
על ידי ערער בערבה
איש_ספר כתב:[ובגוף מה שהכריח רבינו לפרש מסובין, יושבים לסעוד, ולא שהיו מוטים, אפשר דהוה ק"ל מה ענין מסובין לסיפור יצ"מ כל הלילה, שהרי אין ההסבה אלא באכילת המצה ובד' כוסות. אולם במאירי פסחים (ק"ח ע"א) מצינו שיטה חדשה וז"ל שם: ארבע כוסות כולם צריכין הסבה הן שתייתם הן הדברים שהם מסודרים עליהם ר"ל קידוש וקריאת ההגדה וקריאת ההלל וברכת המזון. ולדבריו יש לבאר דכיון דהאריכו במצות ההגדה בסיפור יצ"מ לפיכך הסבו.


ממה שהוכרח הרשב"ץ לפרש כן, נראה כמו שהבין הר' אליהוא [באשכול סמוך] שכוונת הרשב"ץ שלא היה זה המעשה בליל הסדר, ובאמת יש משמעות כזו בדברי הרשב"ץ. אך מאידך גיסא בהמשך דבריו הביא הקרא ד'ליל שמורים'. ואולי יעלה הראי"ס כאן כל דברי הרשב"ץ שם ויאמרו החכמים דעתם.

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: א' אפריל 01, 2012 8:01 pm
על ידי איש_ספר
ערער בערבה כתב:
איש_ספר כתב:[ובגוף מה שהכריח רבינו לפרש מסובין, יושבים לסעוד, ולא שהיו מוטים, אפשר דהוה ק"ל מה ענין מסובין לסיפור יצ"מ כל הלילה, שהרי אין ההסבה אלא באכילת המצה ובד' כוסות. אולם במאירי פסחים (ק"ח ע"א) מצינו שיטה חדשה וז"ל שם: ארבע כוסות כולם צריכין הסבה הן שתייתם הן הדברים שהם מסודרים עליהם ר"ל קידוש וקריאת ההגדה וקריאת ההלל וברכת המזון. ולדבריו יש לבאר דכיון דהאריכו במצות ההגדה בסיפור יצ"מ לפיכך הסבו.


ממה שהוכרח הרשב"ץ לפרש כן, נראה כמו שהבין הר' אליהוא [באשכול סמוך] שכוונת הרשב"ץ שלא היה זה המעשה בליל הסדר, ובאמת יש משמעות כזו בדברי הרשב"ץ. אך מאידך גיסא בהמשך דבריו הביא הקרא ד'ליל שמורים'. ואולי יעלה הראי"ס כאן כל דברי הרשב"ץ שם ויאמרו החכמים דעתם.

הרשב"ץ להדיא מפרש שהיה זה בליל פסח. רצ"ב הקטע כולו, מלפנים ומאחור.
הגדה של פסח.pdf
(145.82 KiB) הורד 396 פעמים

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: א' אפריל 01, 2012 8:15 pm
על ידי ערער בערבה
איני רואה הוכחה גמורה מלבד סיפא דדבריו שהביא קרא דליל שימורים כמ"ש לעיל, ועדיין אפ"ל שמפסוק זה לא הביא אלא ראיה לכך שראוי ומשובח לספר ביצי"מ גם אחר קיום מצוות הלילה, [ובזה מיושב גם קו' המעיר שם].

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ב' אפריל 02, 2012 10:21 am
על ידי אליהוא
ירושלמי פרק ערבי פסחים [דף ס"ח ע"ב] "אמר רב לוי ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד וכאן להיות אוכלין מסובין להודיע שיצאו מעבדות לחרות".
במק"א כתבתי בדרך אפשר לפרש כן בדעת כמה ראשונים, בהא דאפי' עני שבישראל יסב על הספסל, היינו יסב בישיבה על השלחן, אף שאין לו כרים להסב בשמאלו.

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ג' מרץ 26, 2013 8:32 pm
על ידי איש_ספר
איש_ספר כתב:
אליהוא כתב:כידוע דבמאירי כתב להסב גם בהגדה, וכ"מ מלשון הברייתא שהיו מסובים והיו מספרים.

אבל לא כן כתב הרשב"ץ בביאורו להגדה וז"ל:
שהיו מסובין בבני ברק - והוא מקום בארץ ישראל כמו שכתוב ביהושע בנחלת מטה בני דן ויהוד ובני ברק וגת רמון . ולשון מסובין לשון היושבין לסעוד, בלשון תלמוד כיצד סדר הסיב.

ונכתב בצידו
סיוע גדול לדברי רבינו שמצינו לשון מסובין שאינו הטייה יש להביא מגמ' ברכות (י"א ע"א ועיין גם מדרש תנאים לדברים ו' ז') שכך שנינו שם: מעשה ברבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד, והיה רבי ישמעאל מוטה ורבי אלעזר בן עזריה זקוף. ומבואר דלשון מסובין נפל גם עד שלא נתפרש שהטה, והוא דיש 'מסובין' בלא הטיה. ויותר מזה מבואר: שאע"פ שאחד זקף אכתי מקרי 'מסובין'. והיינו דכל שנתקבצו לישב יחד, חשיבי מסובין. ורבינו כתב 'היושבים לסעוד' וצ"ב אם לסעוד דייקא, אף שאפשר לפרש כן לפמש"כ בערוך (ערך סב) דהיושבין לסעוד מקרי 'מסובין' כיון שיושבין סביב לפת, וכ"ה גם לשון רש"י (ש"א ט"ז י"א): 'כל מושב סעודה קרוי הסבה'. מ"מ מצינו גם מסובין במקום שלא נתפרש שהיה לצורך סעודה וכהא דשנינו בספרי (דברים פיסקא מא): וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד, נשאלה שאלה זו לפניהם, וכו'. וכהנה עוד רבות, וישל"ע. [ובגוף מה שהכריח רבינו לפרש מסובין, יושבים לסעוד, ולא שהיו מוטים, אפשר דהוה ק"ל מה ענין מסובין לסיפור יצ"מ כל הלילה, שהרי אין ההסבה אלא באכילת המצה ובד' כוסות. אולם במאירי פסחים (ק"ח ע"א) מצינו שיטה חדשה וז"ל שם: ארבע כוסות כולם צריכין הסבה הן שתייתם הן הדברים שהם מסודרים עליהם ר"ל קידוש וקריאת ההגדה וקריאת ההלל וברכת המזון. ולדבריו יש לבאר דכיון דהאריכו במצות ההגדה בסיפור יצ"מ לפיכך הסבו. (ועיין מועדים וזמנים ח"ג דף קכט). אלא שלמש"כ רבינו בסמוך דהא דספרו כל הלילה הוא משום קרא דליל שמורים, א"כ אפשר דאף למאירי אינו מחויב בהסבה שאינו שייך למצות ההגדה. וע"ע למהר"י עיאש כאן במה שפלפל בקו' העולם היאך הסבו שם תלמידים אצל רבותיהם, ולדברי רבינו לק"מ.

ולפי כ"ז צ"ע מה שהובא בשם האמרי אמת דטעם הסבה הוא משום חפזון, דהאוכל בהסבה אוכל במהירות יותר, וכמו דאמרו גבי שיעור שוהה בבית המנוגע, שהוא כאוכל פת בהסבה, ופירש רש"י שבהסיבה שיעורהו ולא בעומד ששוהה באכילתו יותר. ולאמור הסיבה אהסביה קרמית. (ואולי המיסב כבן מלכים משתהא יותר).

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ג' מרץ 26, 2013 10:40 pm
על ידי למאי_נמ?
הרב איש_ספר כתב:לאחרונה חקרו חכמים אם תלמיד במקום רבו שאינו מסיב, יכול לעמוד. (בכמה חצרות נהגו שהבחורים עומדים על הפראנצעס ואוכלים מצה!)

עי' ר"ה כח. "כפאו [פרסיים] ואכל מצה יצא", ובהערות [הגריש"א זצ"ל] שם תמה שבעינן דרך חירות (כהסבה), וכתב שהוא כתלמיד אצל רבו (מובא במעדני אשר, פסח, עמ' קא-קב, ע"ש). [וע"ע בהגדה של פסח מנחת אשר שאשה שעמדה באכילת מצה לא יצאה יד"ח, אפילו לדידן שנשים סומכות על הראבי"ה ואינן מסיבות].

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ג' אפריל 12, 2016 4:01 pm
על ידי עושה חדשות
איש_ספר כתב:
אליהוא כתב:כן מבואר ג"כ בירושלמי שעיקר הסיבה היא לשבת על השלחן ולא לעמוד,
הסיבה לענין פסח וכו'? היכן ?
זה מעניין מאד, כי לאחרונה חקרו חכמים אם תלמיד במקום רבו שאינו מסיב, יכול לעמוד. (בכמה חצרות נהגו שהבחורים עומדים על הפראנצעס ואוכלים מצה!)

יש בזה נפק"מ למה ששמעתי מעירים לגבי נשים דאע"ג דאינם מסיבות דמ"מ יזהרו לאכול המצה בישיבה ולא מעומד.
--
בענין אחר,
זכורני נידון לגבי מי שאכל מצה ולא היסב, דקי"ל דצריך לחזור ולאכול מצה בהסיבה, מה הדין באופן שאחרי האכילה הראשונה נכנס רבו לשם, וכעת הוא פטור מן ההסיבה. האם חייב לאכול שוב בהסיבה או בלי הסיבה או שאינו חייב כלל לאכול שנית.
מי "מדבר" על זה?

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ג' אפריל 12, 2016 8:42 pm
על ידי ביליצר
קצת צ"ע היאך ישב בהסבה בחלק הגנות [כאילו הוא יצא ממצרים]
גם נתקשו אהא דאמרינן הלל בישיבה ,ובשבלי הלקט כתב טעם אחד דהוא דין בליל הסדר ,,דרך הסיבה וחירות,,
ולכאורה זה אכן מטעים לחלק השבח,
ועדיין יש להעיר היאך אנו נותנים שבח והודאה להקב"ה דרך הסיבה ולא בהכנעה ,
ואולי גוף ההסבה הינו השבח הגדול ביותר כשמציגים את חירותינו בפועל שהוציאנו מעבדות לחירות ומודים בהלל והודאה באופן זה ,
ואולי בליל ישיבה אתכא דרחמנא בנים אנחנו למקום ממש ויושבים כבן לפני אביו ולא בעמידה וכו,,
כמובן שיש להמשיך ולהתפלפל בדרך דרוש,

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ג' אפריל 12, 2016 11:42 pm
על ידי רון
מזמור לתודה, שבזכות החברים הגאונים להפליא שנמצאים כאן, הלא יתיישב לי מה שהוקשה לי רבות בשנים דקדוק לשון התוס' בפסחים שכתבו על דברי הגמ' על הסיבה דד' כוסות "כולהו נמי צריכי הסיבה" וז"ל התוס' ולפיכך כולהו צריכי הסיבה בשעת שתיה" וכל רואה תמה מה הוסיפו על דברי הגמ' פשוט תרגמו מילה במילה.
אך למה שהביאו לעיל מהמאירי דהסיבה צריכה להיות גם בד' כוסות עצמם בשעת שתיה, וגם בשעה שאומר את שנתקנו הכוסות עליהם כגון קידוש והגדה ובהמ"ז והלל. והן הן דברי מרן הגרי"ז דתרתי איתנייהו בחיובא דד' כוסות, וממילא אף חיובא הסיבה דידהו לפי המאירי הוא בזמן ב' ההלכות גם השתיה וגם מה שאומר עליהם את הכוס.
ומזה תוס' באו לאפוקי דאינו כן, רק בשעת שתיה הוא חיוב הסיבה דידהו ולא בזמן שאומר קידוש והגדה וכו'. והדברים מתאימים עם שיטת התוס' כפי שביארה בחידושי מרן רי"ז הלוי שם

הפלא ופלא בסייעתא דשמיא

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ג' אפריל 19, 2016 2:03 pm
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:זכורני נידון לגבי מי שאכל מצה ולא היסב, דקי"ל דצריך לחזור ולאכול מצה בהסיבה, מה הדין באופן שאחרי האכילה הראשונה נכנס רבו לשם, וכעת הוא פטור מן ההסיבה. האם חייב לאכול שוב בהסיבה או בלי הסיבה או שאינו חייב כלל לאכול שנית.
מי "מדבר" על זה?

לא מוכר לכם?

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ג' אפריל 19, 2016 2:20 pm
על ידי בברכה המשולשת
עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:זכורני נידון לגבי מי שאכל מצה ולא היסב, דקי"ל דצריך לחזור ולאכול מצה בהסיבה, מה הדין באופן שאחרי האכילה הראשונה נכנס רבו לשם, וכעת הוא פטור מן ההסיבה. האם חייב לאכול שוב בהסיבה או בלי הסיבה או שאינו חייב כלל לאכול שנית.
מי "מדבר" על זה?

לא מוכר לכם?


האם זה לא דומה קצת למי ששכח להגיד יעלה ויבוא במנחה של ר"ח וצריך בגלל זה להתפלל ערבית שתיים כשבערב אינו ר"ח וכל כה"ג

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ה' אפריל 21, 2016 11:04 pm
על ידי עושה חדשות
בענין עמידה בהלל של כל השנה, ובליל הסדר:

ספר שבולי הלקט ענין ראש חודש סימן קעג -
והורה מורי הר"ר מאיר נר"ו דמצות הלל קריאתו מעומד והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו על שם הכתוב הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה' כלומר הללו את השם בעמידה לפי שההלל עדות שבחו של מקום ונפלאותיו ונסיו שעשה לנו ומצות עדות בעמידה [שנאמר ועמדו שני האנשים ובעדים הכתוב מדבר] וכן היו קורין אותו בעזרה על שחיטת הפסחים בעמידה שהרי אין ישיבה בעזרה ומה שקורין אותו בלילי פסחים בישיבה מתוך שחולקין אותו שאין קורין אותו כולו כאחת אין מטריחין אותו לעמוד ועוד שהרי יושב על שולחנו וכוסו בידו ושמא תיטרף דעתו מתוך סעודתו ויפיל הכוס מידו ובמסכת סופרים משמע שהיו רגילין לקרותו בעמידה בבית הכנסת בלילי הפסח על כן לא הטריחוהו עתה לעמוד מעל שולחנו לקרותו בעמידה ותמצאהו לפנינו על סדר ההגדה ומורי הר"ר מאיר נר"ו הורה לפי שדרך לילי פסחים דרך הסיבה וחירות אין מטריחין אותו לעמוד

ובענין פורים סימן קצח -
וכן השיב גאון שצריך לקרות מעומד וזה נוסח תשובתו וששאלתם מאן דתקע בשופר היכי תקע ליה בישיבה או בעמידה הכין חזינא דהלין שבע מצוותא נהוג רבנן מעומד. ברכת כהנים. קריאת הלל. תקיעת שופר. נטילת לולב. קריאת התורה. מקרא מגילה. ספירת העומר וכולהו אסמכינהו רבנן אקראי. ברכת כהנים אתיא בהקישא ממשרת מה משרת בעמידה כדכתיב לעמוד ולשרת אף מברך בעמידה ואי בעי תימא מהכא אלה יעמדו לברך את העם. שופר גמירי לה מחצוצרות דכתיב ותקעתם בחצוצרות וגמרי דחצוצרות בעמידה ותו גמרינן לה מן וכי תבא מלחמה בארצכם וגו' עד ותקעתם בחצוצרות וההיא תקיעה בעמידה. לולב גמרי' לה מאגודת אזוב דאתיא קיחה קיחה כתיב הכא ולקחתם לכם וכתיב התם ולקחתם לכם אגודת אזוב מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה. הלל גמרי' לה משיר הנאמר על הקרבן דכתיב ויאמר דוד להעמיד משוררים וגו' וכתיב ויעמדו הלוים על הימין וגו' וכתיב ויתן מהלוים להזכיר ולהודות ולהלל לשם אלהי ישראל מה הלל בעמידה אף כאן בעמידה ספר תורה מנין דכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו וגו' וכתיב ויפתח עזרא הסופר וגו' וכתיב ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת אלהים וגו'. מקרא מגילה מעומד. אף על גב דתנן הקורא את המגילה עומד ויושב יצא מצוותה בעמידה דגמרינן לה מספר תורה. ספירת העומר בעמידה נפקא לן מבקמה תחל לספור וכן הלכה

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ד' אפריל 12, 2017 6:04 pm
על ידי עושה חדשות
בברכה המשולשת כתב:
עושה חדשות כתב:זכורני נידון לגבי מי שאכל מצה ולא היסב, דקי"ל דצריך לחזור ולאכול מצה בהסיבה, מה הדין באופן שאחרי האכילה הראשונה נכנס רבו לשם, וכעת הוא פטור מן ההסיבה. האם חייב לאכול שוב בהסיבה או בלי הסיבה או שאינו חייב כלל לאכול שנית.
מי "מדבר" על זה?
האם זה לא דומה קצת למי ששכח להגיד יעלה ויבוא במנחה של ר"ח וצריך בגלל זה להתפלל ערבית שתיים כשבערב אינו ר"ח וכל כה"ג

כיוונת להגרש"ד -
הלכות מהגר''ש דבילצקי בהגדש''פ יקרא דאוריתא.png
הלכות מהגר''ש דבילצקי בהגדש''פ יקרא דאוריתא.png (18.98 KiB) נצפה 6477 פעמים

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ה' אפריל 18, 2019 11:49 pm
על ידי אברהם
אולי החברים דכאן יעזרוני -

המשנ"ב כתב בשם השל"ה שההגדה תהיה באימה ולא בהסיבה

ואינני מוצא דברי השל"ה הללו. מה שמצאתי הוא רק לגבי ההלל, שכתב דבעצם היה צריך עמידה ככל הלל, אלא שהלילה הזה בישיבה דרך חירות, אך עכ"פ לא בהסיבה.
וכל זה סברא גבי הלל ולא גבי הגדה, שלא שמענו שהיא צריכה עמידה בעלמא.

ואמנם נראה דהמשנ"ב העתיק הדברים מהאחרונים והפוסקים שכתבו כן בשם השל"ה. אבל בתוך השל"ה לא מצאתי זאת.

אולי יש היודע?

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ו' אפריל 19, 2019 1:31 am
על ידי אברהם
ועוד שאלה - אדמוה"ז בשו"ע שלו כתב

אף על פי שקריאת ההלל היא מעומד כמו שנתבאר בסי' ת"כ מכל מקום ההלל שבלילה זה קורין אפילו מיושב לפי שכל מעשי לילה זה הוא דרך חירות לפיכך אין מטריחין אותו לעמוד ומכל מקום לא יקרא ההלל וההגדה כשהוא מוטה על צדו אלא ישב באימה וביראה עיין סי' ס"ג:

והנה כשנעיין בדבריו סימן ס"ג נראה דס"ל להלכה דמותר לקרוא ק"ש כשהוא מוטה על צדו, אם אינו פרקדן:

"כל אדם קורין קריאת שמע כדרכן בין עומדין בין יושבין בין שוכבין בין מהלכין בין רוכבין על גבי בהמה שנאמר ובלכתך בדרך א"כ למה נאמר בשכבך ובקומך בזמן שבני אדם שוכבין ובזמן שבני אדם עומדין ומכל מקום פרקדן דהיינו שהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גביו ופניו למעלה אפילו אם הוא בענין שאין איסור בשכיבה זו משום חשש שמא י בא לידי קישוי כגון שמוטה על צדו מעט אסור לקרות קריאת שמע עד שיתהפך על צדו לגמרי מפני שמקבל מלכות שמים דרך שררה וגאוה אלא א"כ היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו או שהוא חולה ויש אומרים שאפילו לשוכב על צדו לא התירו לקרות כך אלא כששוכב ערום תחת סדינו שלא הטריחו עליו לעמוד וללבוש בגדיו והעיקר כסברא הראשונה:

וא"כ מה כוונתו לציין לסימן ס"ג שם.

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ו' אפריל 19, 2019 6:37 am
על ידי נהר שלום
אברהם כתב:אולי החברים דכאן יעזרוני -

המשנ"ב כתב בשם השל"ה שההגדה תהיה באימה ולא בהסיבה

ואינני מוצא דברי השל"ה הללו. מה שמצאתי הוא רק לגבי ההלל, שכתב דבעצם היה צריך עמידה ככל הלל, אלא שהלילה הזה בישיבה דרך חירות, אך עכ"פ לא בהסיבה.
וכל זה סברא גבי הלל ולא גבי הגדה, שלא שמענו שהיא צריכה עמידה בעלמא.

ואמנם נראה דהמשנ"ב העתיק הדברים מהאחרונים והפוסקים שכתבו כן בשם השל"ה. אבל בתוך השל"ה לא מצאתי זאת.

אולי יש היודע?

בחוק יעקב הוסיף לאחר דברים אלו עד כאן לשונו

Re: הסיבה באמירת ההגדה

פורסם: ו' מרץ 26, 2021 3:33 am
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:ספר שבולי הלקט ענין ראש חודש סימן קעג -
והורה מורי הר"ר מאיר נר"ו דמצות הלל קריאתו מעומד והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו על שם הכתוב הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה' כלומר הללו את השם בעמידה לפי שההלל עדות שבחו של מקום ונפלאותיו ונסיו שעשה לנו ומצות עדות בעמידה [שנאמר ועמדו שני האנשים ובעדים הכתוב מדבר] וכן היו קורין אותו בעזרה על שחיטת הפסחים בעמידה שהרי אין ישיבה בעזרה ומה שקורין אותו בלילי פסחים בישיבה מתוך שחולקין אותו שאין קורין אותו כולו כאחת אין מטריחין אותו לעמוד ועוד שהרי יושב על שולחנו וכוסו בידו ושמא תיטרף דעתו מתוך סעודתו ויפיל הכוס מידו ובמסכת סופרים משמע שהיו רגילין לקרותו בעמידה בבית הכנסת בלילי הפסח על כן לא הטריחוהו עתה לעמוד מעל שולחנו לקרותו בעמידה ותמצאהו לפנינו על סדר ההגדה ומורי הר"ר מאיר נר"ו הורה לפי שדרך לילי פסחים דרך הסיבה וחירות אין מטריחין אותו לעמוד

ובביאוה"ל סי' תכב כתב -
עיין מגן אברהם דאסור לסמוך עצמו לעמוד או לכותל דסמיכה אינה כעמידה [וגדר הסמיכה עיין לעיל בסימן קמ"א] והאריך בזה והעתיקו האחרונים את דבריו אך בספר בית מאיר האריך להשיג עליו ודעתו דבדרבנן לא מחמרינן בסמיכה וכמו בישיבה בעזרה דלא מחמרינן בסמיכה. ונלענ"ד כדבריו עכ"פ בנידון דהלל דאפילו אם נאמר כמ"א דלא ילפינן עדות מישיבה בעזרה מ"מ הכא לענין הלל אין להחמיר יותר מישיבה בעזרה שהרי עיקר ד"ז נובע משיבולי לקט סימן קע"ג ואחר שכתב טעם דעמידה משום דהוי כעין עדות מסיים שם וכן היו קורין בעזרה על שחיטת פסחים בעמידה שהרי אין ישיבה בעזרה עכ"ל שם הרי דמסייע להוראתו מישיבה בעזרה ולפי מה שכתבו תוס' דשם מותר סמיכה א"כ מכ"ש דאין להחמיר בהלל חוץ למקדש בסמיכה ורק לפי הטעם שכתבו רמז לזה מקרא העומדים בבית ד' אפשר שיש להחמיר לכתחלה דסמיכה לא מקרי עמידה, וסמיכה מועטת שאם ינטל אותו דבר לא יפול בודאי מותר.

אבל לא הבנתי מה הראיה מההלל שבעזרה שהוא מעומד מפני שאין ישיבה בעזרה, לכל הלל שמצוותו מעומד?