במגילה לא,א בעצרת [קורין] שבעה שבועות [מפרשת ראה] ומפטירין בחבקוק, אחרים אומרים בחדש השלישי ומפטירין במרכבה, והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא [היינו דביו"ט א' קורין במתן תורה ובשני בשבעה שבועות].
ומשמע בלשון הגמ' דעיקר ההלכה כת"ק דקורין שבעה שבועות, וכן הוא סתמא דמתני' לעיל שם ל,ב, אלא דהאידנא דאיכא תרי יומי אפשר לקיים שניהם.
וכן מפורש ברמב"ם פי"ג מהל' תפילה שפסק דבעצרת קורין בשבעה שבועות, אלא דהוסיף ומנהג פשוט שקוראים ביו"ט ראשון בחדש השלישי ובשני קוראין בפרשת המועדות, עיי"ש. ומבואר דעיקר ההלכה דקוראים בשבעה שבועות.
ולפי"ז קשה לי מאד, מדוע אנו יושבי ארץ ישראל קוראים בעצרת בחדש השלישי, הלא היה לנו לקרוא בשבעה שבועות דזהו עיקר קריאת היום. [ואין לומר דנקבע קריאת יו"ט ראשון לפי רוב ישראל שבגלות, דגבי קריאת שמיני עצרת עבדינן הכי, דאנו קוראים ביו"ט א' וזאת הברכה הנקראת בחו"ל ביו"ט שני (שמח"ת), ולמה א"א למיעבד הכי בעצרת].